כמו בראש השנה, כמו בשבועות, גם בפסח, אני נוהג להעלות כתבת חג מורחבת של המלצות יין. זה לא פסח רגיל, קשה אפילו לכנות את התקופה הנוראה שעוברת על כולנו כ״חג״, אחרי שאיבדנו את הטובים שביקירינו, את גיבורי ישראל, מקטן ועד גדול ומה נורא הוא האובדן ומר השכול. קל וחומר על הסתירה שבין מהות החג ״חג החירות״ לבין העובדה הקשה והכואבת, שכל כך הרבה מיקירינו, לא ראו ורואים חירות, ממקום מושבם בשבי כחטופים, אצל אוייבנו השפלים. זה גם לא חג רגיל מהצד של היקבים ובקבוקי היין. לא מעט יקבים נאלצו לעקור ממקומם עם פינוי יישובם בשל קרבתם לסכנת המלחמה ולא מעט תמונותיהם של גיבורי המלחמה מתנוססות על תוויות בקבוקי יין שנוצר לזכרם כ״יין אישי״. אסור לנו, לאפשר לזמן ולכולנו לשכוח, כל אחד מהם ואנחנו מחויבים לחבק ולחזק את המשפחות השכולות לעולם.
ואפתח בסיפור, בשנים האחרונות, הייתה לי הזכות להיות יועצו של בעל חברה מבוססת ולהגיש לו המלצות יין לחג, עשיתי זאת לבקשתו ולאור העובדה שהוא יודע שאני חובב יין. (אגב, מעולם, הוא לא אמר לי תודה. מעולם הוא גם לא נתן לי כאות הערכה בקבוק יין 1 מתוך ה- 700 אותם רכש. הוא נהג לומר: "אתה לא עוזר לי. אתה עובד אצלי"…לאותו בעל חברה, הייתה בקשה פשוטה לשי לחג, בדמותו של בקבוק יין, בדגשים הבאים: "יין טוב פלוס. אדום, כשר, ממותג ומוכר, באריזה מכובדת ובמחיר הכי טוב ל- 700 בקבוקים". כל חג, נהגתי לפנות ליקבים העונים לקטגוריות הדרישה, המסוגלים לספק כמות שכזו, במחיר הכי טוב שהם מסוגלים להציע, בידיעה ברורה, שהם הולכים להתחרות מול מציעים אחרים. ההמלצות הן שלי לכל יין ויין שהוגש (ונהגתי להגיש לו קרוב ל- 10 הצעות טובות). אבל ההחלטה הייתה כתמיד אך ורק של בעל המאה, הוא בעל הדעה, ועל פי שיקוליו הוא. כאן המקום לציין, את היינות שבחגים קודמים זכו: פסיפס של יקב שילה, לגאסי של יקב טפרברג, בלאק טוליפ של טוליפ, פעמיים פטיט קסטל של קסטל, סופירייר של יקב ברקן, פעמיים נחל יתיר של יקב יתיר, עוד ועוד. לפני כמה חגים, בעלת אחד היקבים הגישה יין של היקב. היא ביקשה ממני לבוא ולהיפגש עם אותו בעל חברה (אדם טרוד ועסוק עד למעל ראשו) היא אף דאגה לציין בפניי ש"כל הבנקים לוקחים ממנה יין שי לחג" כל הסבריי שאני לא זה שמחליט ושיש עוד לא מעט הצעות, לא שכנעו אותה. היא אף טרחה לומר לי: "מהיום דני רובין אם אתה רוצה יין שלי לך תקנה בחנות" מאז, היא ובעלה, בעלי היקב, עושים לי ברוגז, אני שליוויתי את היקב שלהם למעלה מ- 23 שנות כתיבה, מיינות הבסיס שלהם ועד ליינות הדגל גם בהשקות אינטימיות, אליהם הוזמנו מספר הכי מצומצם של כתבי יין, תמיד הייתי שם כאורח רצוי. אז מה לעשות? לבכות? לצחוק? ממש לא התרגשתי. ישנה גם איזו יחצנית שלא אוהבת אותי (חחח מה לעשות ההפסד הוא כולו שלה והיקב אותו היא מייצגת) זו האחרונה מונעת ממני יין של היקב. נו ומה? שאני אבכה? נו באמת! ואתם יודעים מה, יקבים אותם היא ייצגה בעבר והיום כבר לא (מי אני שאתפלא…!) ושאת יינותיהם היא מנעה ממני, כולם, אבל כולם, חזרו וחידשו עמי את הקשר וזה עושה טוב לכולם, לקוראים והעוקבים שלי, ליקב ולי.
באחד מערבי השבוע שלפני החג, מגיע אל ביתי יינן בעלים של יקב. הוא מוסר בידי מארז ובתוכו 3 מיינותיו ואומר: "מספרים עליך טוב ושאתה יודע לכתוב. הנה יינות שלי וכל שנותר לך זה לטעום ולאהוב, אז בוא וננסה אותך".
ישנם אתרי אינטרנט המכונים "אתר צרכנות" תמצאו שם מהרבה סיבות מובנות…גם קטגוריית יין. אותם אתרים פונים ליקבים ומבקשים יין "לכתוב עליו" אבל…כל שהם עושים זה: להעתיק תווית אחורית. לעיתים זה עשוי להיות אפילו בקושי שורה אחת או שתיים על היין….את זה, גם הילד שלי יודע, את זה גם כל צרכן בחנות היין יודע…לקרוא תווית אחורית, להעתיק ממנה. זה לא נותן לכם חובבי היין, קוראיי ועוקביי, דבר וחצי דבר. זו חכמה של טיפשים ובינינו פראיירים לא חסר. או להתקשר ליקב ולשאול: "אבל למה דני רובין קיבל ואני לא"?…נו באמת.
אצלי, כאן, תמצאו במה כתמיד, ליין שלכם. צבעונית, עדכנית, מדויקת, עם מקסימום הפרטים שבנמצא, אודות היין שלכם, היקב שלכם, נתונים על היין, מרכיבים זניים, אלכוהול, זמני התיישנות בחבית היה והייתה שכזו, כשרות ואיזו כשרות ובאיזו השגחה, כי זה מאוד חשוב לרבים, מחיר היין לצרכן וכן, גם רשמיי טעימה שלי מהמקום הכי אישי אליכם ועבורכם. ככה בגובה העיניים, הכי ברור, בלי התנשאות, בלי אני ואני, בלי ניקוד של "מבקר יין מדופלם"… אז תחשבו על זה. איפה כדאי ונכון יותר, להציג ולהציע את היין שלכם.
והנה אני, על סף של ערב חג. ברבות הזמן, צברתי למעלה מ- 3,700 עוקבים / קוראים, צמאים לכל פיסת מידע על היקב והיין שלכם, ואתם שוב עסוקים, משוועים לחזור ולהציע ולמכור את היין שלכם, לחזור לבית שלכם, ליקב שלכם, ממנו נאלצתם להתפנות בשל המלחמה ושוב אני מוצא את עצמי, מבקש להתכנס לכדי כתבה, שתמליץ בפני קוראיי על "יינות לשולחן החג" והמלאכה חברים היא קשה. דווקא מהצד של הטעימה, זה החלק הכי מהנה וקל, הצד של הכתיבה בא מיד אחריו במדד הקלות, אבל הבחירה וההחלטה, או – או, מה קשים הם.
כאן המקום לציין ולהודות לכל יין, שהגיע אליי לטעימה במרוצת השבועות האחרונים, בכדי להמחיש את הכרת התודה ליינן, ליקב, למשרד יחסי הציבור, על שדאגו להעביר אלי את יינותיהם לטעימה והיו מביניהם שטרחו והגיעו עד אלי הביתה ועל כך תודה וברכה.
אחטא לאמת, אם אכתוב שאהבתי את כל היינות ואודה על האמת שבנסיבות מסוימות של סעודת ערב שישי עם כל המשפחה, יינות שהתמזל מזלם להיטעם בנסיבות אלה, זכו ליתר נקודות זכות ולו בשל החברותא והאוכל שמסביב. גם לא כל היינות מגיעים מיקבים גדולים, ישנם יינות שמגיעים מיקבי בוטיק והם זכו אצלי לאותה מידה של רצינות ומחויבות כלפי טעימת היין.
אבל, אני יודע, שזה לא כל כך כך. זה אולי אפילו לא נכון. כי אני יודע, שאתם צריכים להחליט ולבחור מתוך אותה שורה והאמינו לי שהיא מכובדת, את הנבחרת שלכם, את אותם יינות שאתם תעלו אצלכם על השולחן כמועדפים עליכם, תוך שאתם תסתייעו כך אני מקווה בחלופות שהצעתי כאן לפניכם והן כמובן מתבקשות בהתאם לאהבתכם או חיבתכם ליין בכלל וליכולת שלכם ושל הצרכן הממוצע להוציא כסף מכיסו לטובת יין, על חשבון מוצרי מזון אחרים, המיועדים לשולחן החג.
ועכשיו, כשאני חושב על זה וכותב את זה, ישנו פרמטר נוסף שאי אפשר להסתלק ממנו והוא המגע האישי, החיבור שיש לך עם יקב מסוים, יין מסוים, יינן מסוים, שהופכים את היין שמגיע משם, אם נודה בכך בפה מלא ואם לאו, לבן טיפוחים שלך. אל תטילו בכך ספק, תאמינו לי, ראיתי את זה, שמעתי את זה, אני קורא את זה אצל מבקרי יין, עיתונאי יין בעולם ובארץ, אי אפשר לברוח מהקשר הזה. ואם תרצו תקראו לזה סימביוזה הדדית.
אבל…אבקש מכם לשוב ולבקר כאן בכתבה הזו, שכן יתרונה של רשת האינטרנט, היא היכולת לעדכן, לתקן, למחוק ולהוסיף, ככל העולה על רוחך ובלבד שאתה בעל השליטה על התוכן. ולפיכך, מדי כמה ימים ועד כניסת החג, אעדכן את הכתבה הזו ביינות כאלה ואחרים, אליהם נחשפתי וטעמתי, יינות שאני אשמח לשתף גם אתכם בחוויה ולהמליץ עליהם בפניכם.
אלה יינות, שאני משוכנע שיעשו לכם טוב על שולחן החג. יינות שילוו אוכל והאוכל יתלווה אליהם, יינות שאהיה יותר משמח ללגום לצד אנשים שאני אוהב, ושאני מעריך עד מאוד ולאלה שאני מכבד יותר מכול.
אלה יינות, שדי בלהעלותם על שולחן החג, בכדי להפוך את השולחן לעשיר יותר, מהנה יותר ולא אחת גם למרשים יותר, יינות אותם הכי נכון לפתוח, לצד אלה שידעו לערסל אותם בגביע, להסניף אותם, לגלגל אותם על הלשון, להחזיק אותם קמעה בחלל החך, להתענג על טעמם, מעושר ריחם, מרוחב רובדי טעמם, לדבר אתם, להתפנק מהטעם השיורי הארוך המסיים שלהם, לדבר אחר כך אודותיהם ולהתרגש עוד פעם מחדש.
אז סליחה שחפרתי…הנה רשימת יינות שולחן החג שלי. המתנתי ליישר טעימה כמעט עד לשבוע האחרון ולפיכך, הרשימה היא במעט ארוכה והיא נועדה לאפשר לכם יותר מאופציה אחרת להחלטה ולהעדפה אישית.
אלו לא "סתם" יינות. אלו שורה של יינות שטעמתי ונחשפתי אליהם במהלך השבועות האחרונים, יינות שהתבלטו וקסמו לטעמי על פני יינות אחרים. וכן, לא כל חברי נבחרת יקבי הבוטיק בישראל, או היקבים המסחריים הגדולים, התייצבו לרשימה זו, ומי שלא מצא לנכון לכבד אותי, את הבמה החינמית, הצבעונית, העדכנית, הנגישה, הכתובה בגובה העיניים שהצעתי לו, או לכבד אותי ביין של היקב שלו לטעימת החג, זו לגמרי זכותו המלאה. ולדעתי ההפסד הוא כולו שלו.
עשיתי, כך אני מקווה שעשיתי את זה קל עבורכם ולפיכך, כל לחיצה על שם היקב, שאת יינותיו טעמתי והמלצתי,
תיקח אתכם בלחיצה על שם היקב בהיפר-קישור, היישר לכתבה על היקב והיין ובהרחבה.
להלן המלצות היין שלי בטעימת היינות הגדולה של פורטל היין של דני רובין לכבוד שיבת כל החטופים הביתה, לזכר הנופלים, לכבוד פסח 22 אפריל 2024 י״ד נִיסָן תשפ״ד:
יקב יתיר, יקב גסקון, מ.אקרמן, יקב מרגלית, יקב עמק יזרעאל, יקב שטרן, יקב אלונה, יקב אלונה 2,
יקב סוסון ים, יקב בן זימרה, יקב נבו, יקב יהודה, יעקב אוריה, יקב טורא, יקב פינטו,
יקב מוניץ, יקב סגל, יקב ברקן 1, יקב ברקן 2, יקב כישור, יקב כמיסה, יקב רוגלית,
יקב צפרירים, הסקוטית ישרקו 1, הסקוטית ישרקו 2, יקב טפרברג 1, יקב טוליפ ומאיה,
יקב אפק, יקב ירושלים אגודה שיתופית, יקב פלם, יקב כרמי בת שלמה, WANTED,
יקב רקנאטי, יקב ציון, יקב הרי גליל, יקב בר מאור, משק יין הנס שטרנבך, יקב פלדשטיין 1,
יקב פלדשטיין 2, יקבי כרמל 1, יקב בזק, יקב נָוֶה, יקב לביא, יקב ירושלים, יקב דומיין סרור,
יקב מדבר, יקב טפרברג 2, יקב האגם הצפוני, צור עולם של יין, יקבי כרמל 2, יקב בן חיים,
יקב רמת נגב, יקב שורק, יקב קסטל, יקב צובה, יקב רמת הגולן, אגתד, יקב הר אודם,
יקב שילה
קרדיט תמונת הכותרת איל קרן סטודיו לצילום קולינארי