כיף גדול וחוויה ענקית של שישי וסופ"ש זימנו לנו מאיה וירון רבניאן מיקב הר אדר עת התארחנו אצלם אסף חכימי ידידי והנהג המיועד ועבדכם בשישי האחרון בשעות הבוקר. השיטה אצלי היא פשוטה. יום שישי פנוי, אני בודק זמינותו של ידידי אסף ומכאן מתכננים לאן פנינו מועדות. כשב-99.9% מהמקרים הכיוון הוא ברור. יקב. ופה ושם, לפני, אחרי, או במקום, איזו מסעדה טובה. מאיה וירון רביניאן ודוד שרון השותף, מייצרים יינות בוטיק אדומים ולבנים מזנים שונים המיושנים בחביות עץ אלון. היקב הוקם בשנת 2006 בישוב הר אדר שבהרי ירושלים. היקב כשר בהשגחת רבנות הר אדר וכן בד"צ נחלת יצחק. יינות היקב מאופיינים בשילוב שבין העולם הישן ויינות העולם החדש תוך מתן דגש לטרואר הארץ ישראלי. כרמי היקב שוכנים בהרי יהודה וירושלים. היקב שם דגש על בחירת הכרמים מהם נבצרים הענבים תוך הקפדה על איכות הענב, הבשלתו ומועד הבציר, יינני היקב מקפידים על בציר ידני אשר מתבצע בלילות הקרים של הקיץ באזור ההר. כשפניתי למאיה לבדוק אפשרות לבקר ביקב, הייתה תשובתה: "בשימחה, אנחנו מתגעגעים אליך וכמה אנשים תבואו?" וכך, ב- 09:30 בבוקר, ניצבנו בפתח פיתחו של בית משפחת רביניאן. איתרע מזלנו ועבדכם הקט שתמיד רוצה לאכול, ניסה לשכנע את אסף, לעצור קודם לכן ככה על הדרך לסיפתח חומוס של בוקר באבו-גוש, רק שמסעדות החומוס היו אותה שעה ריקות מסועדים, ואסף לא ממש היה רעב, ולמה אתה מציין את זה? אתם בטח שואלים. ובכן, מאיה רביניאן טרחה והשקיעה וקנתה והכינה ברוחב יד ומכל הלב כיבוד עשיר שכלל גבינות, זיתים, ירקות טריים, מיטבלים ודגים כבושים, לצד פרוסות לחם טרי ואיך לא שמן זית עם טיפה בלסמי, וואו כאילו, למות.
גילוי נאות, נפלה בחיקי ובחיכי הזכות, להיות חבר של בני הזוג,
אותם אני מאוד מכבד ואוהב, וזה לא מהיום.
את הביקורת הראשונה על היין שלו, בשנת 2004, קיבל ירון רביניאן מחיים גן איש הענבים. הוא טעם את היין של ירון ואמר לו: "היין הזה לא ראוי לשתייה. אתה לא יודע לעשות יין. אל תעשה יין. אתה רוצה לעשות יין, לך ותלמד איך עושים יין. תיקח את הטלפון של ניר שחם מבית הספר ליין שורק ולך ותירשם ללימודי עשיית יין". וירון מספר: "בדרך הביתה בנסיעה כשיצאתי מחיים גן, התקשרתי למאיה ואמרתי לה תרשמי אותי ללימודי עשיית יין. וב- 2006, עשיתי את היין הראשון שלי. וב- 2015, חיים גן לקח את ה- CSM 2012 שלי שזכה אצלו בתחרות טרה וינו במדליית זהב והגדיר אותו כ"אחד מ- 15 היינות הטובים בישראל". לתחרות טרה וינו השנה אני מתכוון לשלוח כ-3- יינות שלי ואני טרם סגור על איזה מהם בדיוק".
אז אחרי שהתחבקנו והתנשקנו, פתחנו במורד המדרגות במרתף היקב בלגימה של CSM 2015 , זהו יין אדום יבש שנבצר בשנה אותה מגדיר ירון כ"שנה מאוד קשה, עתירה באובך", הענבים מגיעים מהרי יהודה. הבלנד עשוי מ-40% קברנה סוביניון, 20% שיראז ו-30% מרלו, -תוספת של 10% פטי וורדו כמו בכל יין אדום של היקב בזכות התרומה הנוספת לתיבול ולהעמקת הצבע. ליין 14.2% אלכוהול. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. היקב עושה שימוש בחביות של היצרן נדלייה, ומנדולצ'ינו. מחיר מומלץ לצרכן 125 ₪. סבורני, וירון גם אישש את הנחתי, שלא לחינם, פתחנו את הטעימה עם היין הזה, המוגדר "כחביב הקהל" כאן ביקב. פשוט יין כייפי. מהנה, נעים, נגיש, שתי וטעים.
המשכנו, בטעימת יינות- מרלו 2014, ואחריו מרלו 2017. לירון היה חשוב שנטעם ונשווה בין השניים. המרלו מגיע מאותה החלקה ומה שמבדיל ביסוד בין שני היינות, זו שנת הבציר. ויחד עם זאת היינות שונים לחלוטין. בעוד ה- 2014 היה קצת מחוזר עם חליצת הפקק, תחושה שהלכה והתפוגגה ככל שהיין נפתח בכוס עד שנעלמה היין רגוע שתי ונגיש. ב- 2017, התחושה שונה לגמרי. האף נהדר. הצבע כהה בגוון גרניט כהה, הניחוחות בשלים עם שכבות אלון צרפתי עם טעמים רכים על פני החיך, פרי ריבה בשלה ועסיסית, בעלת מרקם משיי כשהטאנינים מתונים למדי. אורך יפה גם. והטעמים נמשכים מספר דקות. יינות המרלו מתומחרים ב- 110 ₪ לצרכן.
ואז מאיה שאלה: "אתם מתכוונים להשתקע פה או לעלות למעלה?" השבנו בחיוך שאנחנו מתכוונים להשתכר, וירון המשיך בחיוך, "זה באמת הזמן לעלות למעלה".
במרפסת המרווחת של בית משפחת רביניאן, פרסה מאיה כיבוד עשיר, עד כי לא נותרה ולו פינה פנויה על השולחן והכול כל כך מזמין, מפנק, טרי טעים וצבעוני.
ירון מזג P&S שיראז פטי וורדו העשוי 50% – 50%. מבציר 2015. נוכחות הפטי וורדו מורגש ודומיננטי בבלנד. היין התיישן 18 חודש. שוב ירון מדגיש את שנת הבציר 2015 כשנה קשה. את הבלנד ועשיית היין ליווה היינן סם סורוקה ויחד עם ירון הנחת העבודה הייתה שזה היין שיבוקבק עם פוטנציאל השתבחות על ציר הזמן. והתוצאה פשוט יופי. באף, זר ניחוחות פרי פטל עשיר עם רמזים לעור ואלון קלוי. בחך, גוף בינוני עד מלא, עם טעמים של פירות כהים ועשירים וטעמי קפה מוקה, מחמיאים לאלון משולב היטב. אורך טוב, הכולל גימור טאנין יציב. מחירו לצרכן 125 ₪.
המשכנו עם פטי וורדו זני מבציר 2017, 18 חודשי יישון בחביות עץ אלון צרפתי חדשות מנדולצ'ינו. ביין למטרת עידון וחלקלקות וסיומת הרבה יותר חלקה תוספת של כ- 2% יין שרדונה. זה גם המקום לציין של אורך טעימת היינות מעורבת מאיה רביניאן בכל פרט ופרט. היא יודעת הכול, טועמת הכול וידה בכל. צבעו בגוון חציל עמוק. האף, ארומטי, מלא אוכמניות, עם הערות נוספות של מוקה ועישון קלוש לצד רמיזות לעץ האלון. היין צפוף ומלא בטעמי פירות יער כהים, עם תחושת פה עשירה וגמישה. טעמים של פירות יער טריים ומוקה, מתמהמהים בסיום. מחירו המומלץ לצרכן 149 ₪.
טעמנו שרדונה מבוקבק, שענביו מגיעים מאזור עמק האלה. 6 חודשי יישון בחבית. וטעמנו גם את אותו שרדונה והפעם מטעימת חבית, יין המגיע בדיוק מאותה החלקה, רק שהפעם היין התיישן 10 חודשי יישון בחבית, כאן כבר הצבע היה צהבהב יותר הן מתקופת היישון המעט ארוכה יותר והן מתהליך החימצון הטבעי. ירון מאוד אוהב שרדונה עם עץ וזו שיטת העשייה המועדפת עליו. בעוד השרדונה הראשון ללא מלולאקטית, השרדונה השני כן עבר מלולאקטית. חשתי ביין סוג של נימה מתקתקה, מאוד נעימה, עם פרי נהדר וחמיצות נוכחת מאוזנת ותומכת. מחיר יינות השרדונה 100 ₪ מחיר מומלץ לצרכן.
אם אתם שואלים את עצמכם איפה יין עשוי קברנה סוביניון של יקב הר אדר ובכן יש בנמצא מבציר 2017 רק שירון קצת מסתייג מהזן ולא חלילה שהיין לא מוצלח נהפוך הוא הנכון, ירון מבקש להתרחק מהסטנדרטיות מהבנאליות והכיוון של היקב להיות קצת שונה. הוא אומר: "שאין הוא רואה את היקב ככזה שהולך להעמיד את יינותיו להשוואה או תחרות עם היקבים הגדולים כמו יקבי רמת הגולן, או ברקן, או טפרברג, כי בזנים הסטנדרטיים, הוא רואה את עצמו מולם כפשוט "לא מעניין" אם כי לטרואר יש בהחלט משמעות במשוואה הזו".
ושלא תבינו לא נכון. ירון מאוד אוהב את הקברנה סוביניון ולדבריו: "זה הזן שהכי קל לעבוד איתו, אבל אני רוצה לאתגר את עצמי ואם אתה שואל אותי האם זה היין הכי טוב שאני יכול לעשות, תשובתי תהיה כן בבירור, רק שתמיד צריכה להישאל השאלה, כמה אני מוכן ורוצה להשקיע ואת זה אני אומר לך מהמקום של עסק שאני לא מתמסר אליו ב- 100% כמשהו שאני אוהב לעשות אותו כאהבה מעבר לתחביב. זה כמו שאני הולך להתאמן למרתון ואז אני שם את כל כולי באימונים למרתון או שאני הולך להתאמן בחדר כושר כי ככה כיף לי. כי אני רוצה להינות אני לא בתחרות. זה מאוד קשה להתפרנס מיין. אני לא רוצה לחשוב עסקית. כי אני, לא מוכן לאבד את ההנאה מהעשייה וכמובן מהתוצאה".
לגמנו לסיום בקבוק יין קינוח מחוזק בסגנון פורט עשוי על טהרת ענבי שיראז שנבצרו ב- 34 בריקס, מבציר 2012 וזו השנה היחידה שהיקב ייצר יין מסוג זה. האלכוהול איתו נעשה שימוש לעצור את התסיסה ולחיזוק היין עשוי מזיקוק קליפות ענבי שרדונה. לא הפריע לאסף שמשוגע כמוני על יינות קינוח מחוזקים ודמויי פורט שהיין שנמזג עבורו פתוח כבר כמה חודשים, וצורך לגימת ההיכרות עם היין הזה של היקב, הוא עמד על כך שירון לא יפתח בעבורו בקבוק חדש, וחרף העובדה שכאמור היין פתוח כבר כמה חודשים, לא נס ליחו, המתיקות לא מעיקה ומכבידה אלא מאוזנת ונעימה וכמובן חנפנית וטעימה. ליין 18% אלכוהול, 12 גרם לליטר סוכר, 24 חודשי יישון, ולא בשמש, אלא במרתף היקב.
