בדיוק חודש על השעון לאחור, נפתחה מסעדת "אִישטָבָח" בחצר הכפר, מתחם הקניות והבילויים של כפר עציון – אחות למסעדת "אִישטָבָח", הסניף הירושלמי. מזה תקופה ארוכה, "צמא ורעב" ציבור התושבים בגוש עציון, לאיזו מסעדה טובה. כזו שתהיה סמוכה אליהם ופתוחה אל שעות הערב המאוחרות ובמילים אחרות, הם קצת שבעו מבתי קפה מאפה ועוגה, ולא שזה חלילה משהו רע. 4 שותפים לה למסעדה. אורן ששון לוי, מאיר לוי, אילן ברקוביץ ויוסי צוובנר. כשאילן ברקוביץ ואורן ששון לוי, הם המייסדים והוגי הרעיון שעומד מאחורי המותג "אִישטָבָח" ששמו יצא ולטובה למרחקים. וזאת על שום מה? אתם בטח שואלים. ובכן, הכול מתחיל במסעדת "קונספט של מוצר בודד", הלוא הוא, מאכל הבית הנקרא "שָׁמְבּוּרְכּ״ ואם תירצו "שם מבורך" שהכול נהיה בדברו". ותאמינו לי, שאין ירושלמי שאינו מכיר את המותג אִישטָבָח" ואת המאכל המדובר "שָׁמְבּוּרְכּ״ שהוא מן סוג של מאפה לחם ממוצא סורי – כורדי שנולד כאוכל של שבת, ששכנה עליו הברכה, הממולא במילויים שונים. (יש המספרים: "שלמעשה המאכל נולד כסוג של דרך למחזר את האוכל שנשאר מכל השבוע. חיפשו דרך יצירתית למחזר את האוכל ואז הסבתא של אורן הייתה עושה בצק פשוט מקמח ומים, לוקחת תפוחי אדמה שהתבשלו עם כל התבשיל של הבשר, מועכת אותם לפירה, שמה בתחתית של הבצק, את הבשר שכבר התפרק מהבישול הארוך, הייתה עורמת מעל הכול. ולמעלה, מוסיפה קצת בצל מטוגן, תבלינים, מקפלת הכול וזורקת לטאבון אבן שהיה לה בחצר וככה נולד ה"שָׁמְבּוּרְכּ״) היוצא במסעדה מהטאבון (מקצועי, תעשייתי המילה האחרונה בתחום) פריך וחם, ומוגש עם מבחר תוספות לצידו. לבחירה כאן במסעדה שמבורכ סיסקה, בריסקט, אסאדו, צ׳וריסו, עוף, ראש, קבב סורי, לשון, צמחוני, או ספיישל. בכל המאפים יש פירה הודי, בצל מקורמל וצ׳מיצ׳ורי. כשר בהשגחת בד״צ בית יוסף. ולצדם מומלץ על סלט שוק, סלט ירוק, פוטטוס, או מרק, לבחירה. במסעדה שבכפר עציון, חוץ משָׁמְבּוּרְכּ״ על מגוון אפשרויות המילוי והטעמים, תמצאו גם מנות "ספיישל" כטוב ליבם של שני השפים, תושבי הגוש, אורן ששון לוי ויוסי צוובנר, שמבקשים לחשוף את הקהל שלהם לעוד הפתעות גסטרונומיות. תענוג כבר אמרתי?
אבל ברשותכם, אני מבקש להתחיל מההתחלה. וכידוע לכם הבטחות צריך לקיים. והכול התחיל במפגש הראשון שלי עם משפחת צוובנר בהרכב מלא כשהמשפחה כולה קיבלה על עצמה להסעיד את כלל המבקרים ביריד היקבים הביתיים של בית הספר ליין שורק. זה המשיך מכאן להזמנה של ענת ויוסי צוובנר אליי לבוא ולבקר בביתם, זה נמשך בביקור בכרמים של יוסי צוובנר בגוש עציון, ובארוחת מלכים וטעימות יין, שהייתה לידידי אסף חכימי ולי, אצל יוסי בבית כשנוכח אתנו וגם מטעים מיינותיו ידידי השכן היינן אלי בקוש. אה-מה-מה, כשהתארחנו אצל יוסי בבית, החוליה העיקרית הייתה חסרה וזו ענת צוובנר רעייתו המקסימה של יוסי שהייתה באותה תקופה בחו"ל עם הילדים בפעילות התנדבותית.
פועל יוצא מכך, שאנחנו הרווחנו הזמנה נוספת לבוא ולהתארח אצל הצוובנרים כשהפעם ענת היא זו שהתעקשה על חובת הביקור וחובת היותה נוכחת ומארחת.
למי שלא מכיר את ענת צוובנר רעייתו של יוסי, אז ההפסד הוא כולו שלו, מאחר ומדובר ברוח החיה ובמנוע הדחיפה, השמחה, האושר והגידול, של המשפחה המקסימה הזו. ענת במקצועה היא דולה Labor Doula (מלווה בלידה) והיא גם מורה לריקודי בטן, והיא גם יפה, שופעת חן וחינניות, והיא יודעת וגם עושה את זה ממש בלי להרגיש, להיות חברה טובה לכל מי שסובב אותה ואישה נאמנה.
כששמעתי על פתיחת המסעדה החדשה של יוסי בכפר עציון, ידעתי שאת הבטחת הביקור אצל הצוובנרים, נעשה הפעם לא בביתם, אלא במסעדה וגם דאגתי לוודא ומבעוד מועד שענת צוובנר תהיה אתנו, כי כבר אמרתי לכם שהבטחות צריך לקיים.
המסעדה החדשה, יפיפייה, רחבה, ומזמינה. בחזיתה, מגרש חניה רחב ידיים הנותן מענה לכלל המבקרים בחצר הכפר על שלל החנויות.
אז נכון שיש כאן את גולת הכותרת ה"שָׁמְבּוּרְכּ״, אבל היינן והשף יוסי צוובנר, דאג להכין עבורנו מקצה טעימות של מנות הספיישל שהמסעדה מציעה,
ואם תשאלו אותי ואני אומר זאת באחריות רבה די ב"שָׁמְבּוּרְכּ״ לבדו עם שתייה על יד בכדי להשביע וגם לצאת בזול.
אז אכלנו קציצות בקר עם תבלינים, מנה מעלפת בטעמיה. ואכלנו כתף בקר בתנור, והשתגענו ממנת עלי גפן מבושלים בציר של כבש, והיו גם תפוח אדמה. והיו לנו "דוגמיות" של כ-4- מתוך 9 ה"שָׁמְבּוּרְכּ״, שבתפריט לבחירתכם, שאצל כולם הבסיס הוא פירה, בצל, צ'ימיצ'ורי, ותכולת מילוי הבשר משתנה על מגוון המילויים, שפשוט מפוצצים בטעמים וריחות, וממולאים בבצק פנימה, בנדיבות וביד אוהבת ורחבה וכן, אם אתם מתעקשים, יש גם מנה צמחונית.
ועל יד ה"שָׁמְבּוּרְכּ״, תקבלו 3 מטבלים לפי בחירת השף באותו היום, חצילים, וחצילים עם דלעת, ולימון כבוש, וירקות מוחמצים, וסוג של מטבוחה נוגעת בחריפות. צבעוני. טרי. טעים. ובטח שהולך עם ועל יד.
ואנחנו יושבים ואוכלים וצוחקים ואוהבים ומהחברותא מתפנקים. והזמן חולף לו מהר מדי. ושתינו קצת יין וגם בירה. וקינחנו בטחינה עם "דיבש" שעשוי מרכז ענבים מצומצם. והחווייה, זה אין כדוגמתה.
תמצאו כאן גם סוג של "פאי רועים" שזה לאלה שלא אוכלים גלוטן גירסא של ה"שָׁמְבּוּרְכּ״, אבל בלי הבצק. ולפיכך תקבלו את הבשר בתחתית כלי ההגשה ומעליו את שכבת הפירה וכל השאר.
אז לסיכום, אתם חייבים להכיר את ה "שָׁמְבּוּרְכּ״. ואתם חייבים לבקר אצל האִישטָבָח. ואני מבטיח לכם עונג אמיתי בכלום כסף.
