"איך קרה שישראל הפכה למעצמת יינות איכות? האם יתכן שקיבוצניקים היו אלה שהובילו את מהפכת היין בישראל? הידעתם שבשנות ה-80 אנשים שתו "פנטזיה" וחשבו שזה יין? למה היינן מתכוון כשהוא מוצא ביין רמז של דומדמניות? האם ליין יכול להיות אופי של תות שדה לא בשל, והאם כשאנשים מדברים על ניחוח דשא ואשכולית בכוס היין שלהם, הם סתם פלצנים או באמת חשים בניחוחות כאלה? מה זה בכלל יין נשי? ומדוע יין אינו עונה על מאפייני הגלובליזציה המודרנית?
ספרה של גלית רנד, "לא לקידוש בלבד", שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, דן בסוגיות הללו, ובסוגיות חברתיות נוספות, הקשורות להתהוות והתגבשות תחום היין בישראל. הספר מסתמך על עבודת הדוקטורט שכתבה רנד במסגרת החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. זהו מחקר ראשון בישראל ובעולם, שנכתב על יין מזווית חברתית, והוגדר על-ידי שופטיו המקצועיים כחדשני, פורץ דרך, המציג באופן מקיף ביותר, ומתוך מגוון זוויות, את תחום היין בישראל מאמצע שנות ה-80 ועד אמצע שנת 2000.
על הספר, מאת העורך, ד"ר אריאל הנדל: "ספרה של גלית רנד לא לקידוש בלבד בוחן בהרחבה את השינויים שחלו כמו יש מאין בתחום זה. בעזרת היקף מרשים של חומרים מקוריים וניתוח מרתק שלהם מראה המחברת צמיחה של עולם חדש, תוך התבוננות בתחום משתי נקודות מבט. הראשונה היא זווית מבט פנימית, המצביעה על עליית "שדה היין" כמושג מובחן, כזה שמכיל בתוכו פעילויות חברתיות: מפגשים, טיולים, טעימות משותפות ונושא לשיחה יחד עם צמיחת מוסדות יין, מקצועות חדשים כמו ייננים, מלצרי יין, ביקורות עיתונות ועוד. בזווית ההתבוננות השנייה, הספר מאפשר מבט מרתק וחדשני על החברה הישראלית בשנות השמונים והתשעים דרך ה"משקפיים" שמציע מחקר שדה היין: בכך הספר מתגלה כפוליטי וביקורתי, שלוכד רגע מרתק בהתהוות מעמד חדש בישראל תוך תיאור הממשקים שלו עם הפוליטיקה הלאומית ועם הגלובליזציה העולה, שמפגישה משק סגור עם ידע עולמי, חקלאות שורשית וציונות עם "פלצנות" בורגנית-בוהמיינית, כסף גדול עם אמנות ועוד. הספר לא לקידוש בלבד את התקופה ואת המקום מזוויות לא שגרתיות, ומציע זירת מחקר תרבותי-סוציולוגי מרתק וחדשני".