חברת E&M בניהולו של שגיא אפשטיין, קיימה בשבוע האחרון את "פסטיבל היין, תל אביב Salute 2015". הפסטיבל, "נודד" דרך קבע בין ערים שונות בארץ ומושך אליו קהל רב, צמא לתרבות יין. כמי שמעיד על עצמו, שהוא נימנה על אותו קהל, אני נוטה לפגוש באותם אירועי יין בדרך כלל את אותו גרעין קבוע שהוא בדיוק כמוך וכמוני. רק שפסטיבל תל אביב Salute 2015, הוא שונה. משהו, בקירבה לים ולבתי המלון הפרושים לאורך החוף, משהו, במיקום המקסים והמזמין של "מתחם התחנה" על מגרשי החנייה רחבי הידיים הפרושים לחזיתו ומחיר החניה הנוח (20 ₪), משהו, בעובדה שימי הפסטיבל רביעי וחמישי נחשבים לימי בילוי של הסופ"ש הקרב, משהו, בשעת תחילת האירוע 18:30 אל תוך הערב, משהו, במחיר השפוי וההוגן של דמי הכניסה, עושים את "פסטיבל תל אביב Salute 2015" לאחר, ורק לחיוב. דווקא במגוון היקבים הבולטים, אם תירצו תכנו אותם "חשובים" התמונה היא חסרה. ורבים וטובים מהם, מעדיפים מסיבות השמורות להם שלא להשתתף. אולי זה, ריבוי אירועי היין וחגיגות הפסטיבל, ואולי הם, פשוט שבעים או בכלל קצרים עד כלות בתקציב לצורך זה. אז נכון שמארגני הפסטיבל הביאו "על הנייר" כ-30- יקבים, אבל לא בהכרח שראיתי 30 עמדות, פר יקב, שנפרשו להטעמת יין. כך שלא אחת, היקב הספציפי יוצג ע"י יין אחד או שניים, בעמדה משותפת כזו או אחרת, או שהיין והיינות שהוצגו, לא ייצגו באופן בולט את היקב או את פורטפוליו יינותיו. אבל, אתם יודעים מה? לקהל העצום שנהר ביום חמישי האחרון לאירוע, זה לא בדיוק היה חשוב. ולא בדיוק היה משנה, מי המציג, ואילו יינות מוטעמים. ולו בגלל, שעשה לי רושם, שחלקם אפילו אינו מכיר את היקבים המציגים, קל וחומר, את היקבים שלי הרגיש, שהם חסרים. ואתם יודעים למה? כי מרביתם באו ליהנות, לחגוג, ויין לשתות. לראות קצת בחורים נאים, או בחורות נאות, וליצור תורי ענק, מול דוכני הגבינות. ואינני יודע לומר, האם זה בגלל חג שבועות, או השמועה על התאמת היין לגבינות. אבל ראיתי, עשרות של מבלים ומבלות, עם צלחות אימתניות, עמוסות בגבינות. מה שעוד היה ניכר לעין רוצה לומר לאוזן, זה "קהל היין החדש" וזה הקהל של הזוגות והבנות מחבר המדינות. 2 שפות, יכולתי לשמוע לצד היין והגבינות, זה אנגלית ורוסית ומעט עברית. אלה האחרונים מחבר המדינות, נראים יותר ויודעים יותר לזהות, איפה מוצאים את "החיים הטובים" ותאמינו לי, שהם יודעים ליהנות. והגברות הבאות מחבר המדינות, לא אחת, ביופיין מדהימות.
אז הנה לפניכם רשימת המציגים כפי שהיא הועתקה מההזמנה:
יקב הר ברכה, יקב השדרה, יקב כישור, יקב טניא, יקב תשבי, יקב כינור דויד, יקב שטרן , נתיב היין, יקב ירושליים, יקב ארזה, יקב פסיפלורה, יקב אליגוטה, יקב האור הגנוז, יקב לביא, יקב פסגות, יקב דלתון, יקב עמק האלה, יקב תלמים, יקב גלאי, יקב שמיים, יקב רמאן, סוכנויות ויבואני יינות מחו"ל כגון "נתיב יין","צור", BiBoViNo, וכן יקבים גדולים יותר כגון כרמל, דלתון, תשבי, ברקן, סגל, רקאנטי, טפרברג ועוד.
תשאלו מה אהבתי ואיזה יין היה בולט? ובכן לדידי, זה היה קל. כי אם נניח "אני אשים בצד" את היינות של יקבי ברקן מסדרת "אסמבלאז'" שאיני צריך לעשות מאמץ (וגם היינות לא) לשכנע אתכם שהם נהדרים.
ואם תביאו בחשבון שחלק מהיינות שהוטעמו היו "יינות מבושלים" וכשרים, וחלקם הגיעו בקרטונים "BAG WINE", וחלקם מתומחרים כ- 3-4 ב- 100 ₪, אזיי תדעו לאתר די בנקל את היינות הבולטים והטובים באמת.
אז יקב הר ברכה ( ואולי זה לא במקרה שהוא ראשון ברשימה) הטעים 2 יינות פרימיום האחד שיראז והשני מרלו עם נגיעות זנים נוספים. 2 היינות הללו מתומחרים גבוה 200 ₪ ( ואולי גבוה מדיי) אבל הם היו יינות נהדרים.
יקב הר אדר הטעים פטי וורדו משגע, ויקב משק ברק חוות רוזנברג הטעים יין כתום מעניין. אצל יקב הר ברכה ויקב גלאי היו יינות קינוח בסגנון פורט נפלאים, ואצל אורנה ודובי מיקב רד פואטרי אתם לא יכולתם לוותר על טעימת יינות ומשחק ייחודיות מרכיבי ואופי הזנים.
ואם חשבתם שמבקרי הפסטיבל ויתרו על הסנגרייה והמוחיטו המצוננים והטעימים של ללי נתיב אפרים אתם פשוט טועים.