את האמת לומר, אז התכנית לשבת הייתה "טיול יין" זו הייתה מטרת המפגש ועיקר תכליתו. אבל גם טועם היין המושבע, כידוע לכם, צועד על קיבתו. וכך מצאנו עצמנו גדי קרפל ובעל חברת טיולי היין WINE TOUR אירה זוגתו, ודני רובין ואשתו, מטיילים לנו, כטוב לבנו ביקבי היין ואת הצהרים עשינו, בסביבות השעה שתיים. טוב תעשו, אם תזמינו לכם מקום ומראש, כי יש שמספרים "שעבור הצמחוניים והטבעונים המקום הזה "הקדרה של סבתא", נחשב לקדוש". אבל רגע, ברשותכם, תנו לי טיפה לספר לכם קצת על היין, לפני שאספר לכם על האוכל שסבתא בישלה, והכינה, בקדרה.
פתחנו את הבוקר אצל היינן זאב דוניה ביקב סוסון ים במושב בר גיורא שבהרי ירושלים. אני אוהב את היינות של זאב ואני אוהב את האיש והידידות בינינו כבר רבה בשנים. פתחנו בטעימת ג'ימס לבן 2013 מבקבוק שהוצא היישר מהמקרר ואיזו פתיחת בוקר נפלאה הייתה לנו עם היין. מכאן, זאב החל להפתיע עם טעימות חבית כל אחת, יותר מסקרנת מהשנייה. התחלנו ברומיין 2013 השוהה בחבית ויבוקבק בינואר 2015 היין מבוסס GSM גראנאש, סירה ומורבדר אך נוספו לו לראשונה שני זנים חדשים מבית הגידול של יקב סוסון ים והם 5% סנסו ו- 10% קונואז. אם תשאלו מה מוסיפים הזנים הללו למרקחת הבלנד, יטען זאב שמדובר בתוספות של תיבול כאלה ואחרות שתורמות למורכבותו של היין ואנחנו אהבנו את הטעימה ואת הפוטנציאל והייחוד של היין העתידי.
היין אדום השני שטעמנו היה TAKE TWO מבציר 2013 זינפנדל צעיר ועפיץ עשיר בפרי בתוספת פטיט סירה. היין הבא היה אנטואן מבציר 2010 כשזן ענבי הסירה הוא הדומיננטי על מאפייניו ביין. האלול 2009 עשוי % 55 ענבי קברנה סוביניון 25% ענבי פטיט סירה 20% ענבי סירה הטעימה הייתה מבקבוק שהיה פתוח כנראה מיום אתמול ואצלנו נרשמה אכזבה קלה ממנו. ההמינגוואי 2013 עשוי 66% פטיט סירה והשאר חצי חצי סירה וקברנה סוביניון ואת היין הזה אהבנו. טעימת החבית של הפליני 2013 שמורכב מ 55% ענבי קברנה סוביניון, 35% סירה ו- 10% סנסו, הוא שוב "מישחק" בבלנד אותו מנסה זאב עם הזנים החדשים שתחת ידיו ואנחנו אהבנו את התוצאה.
לבוא ולהגיד לכם שהייתה לנו "טעימה פרטית" אחד על אחד עם היינן, היה ונשאר, זה בגדר "חלום ורוד" שלי, כי זה פשוט לא קורה. וכנראה שזה גם לא במקרה, כי אולם היקב לא מפסיק להתמלא במבקרים, יוצאים ונכנסים, ועבור זאב כל אחד מהאורחים, הוא אורח של כבוד שראוי להתייחסות. אז את הביקור שלנו סיכם זאב בחצי קריצה וחצי הלצה "אתה מאושר דני?"…תסתכלו על התמונה.
יקב שריגים של היינן אוריאל הררי במושב שריגים לי-און הולך להפתיע עם יין לבן כך הוא מקווה שזה יקרה, כבר בשנה הבאה. זה יקרה, אחרי שאוריאל יעשה כמה "אימונים" על "רטוב" בכדי להוציא עבורנו יין לבן ראשון וראוי של יקב שריגים.
ועד אז, טעמנו קברנה פרנק 2007 שהולך ונפתח ומשתנה לטובה בכוס ככל שחולף הזמן. ובאריק 2006 שמורכב מ- 95% ענבי קברנה סוביניון ו- 5% ענבי קברנה פרנק ובאריק 2008 שמורכב מ 56% קברנה סוביניון 27% קברנה פרנק ו- 17% פטי ורדו. יינות הבאריק, אינם דומים אחד לשני, יחד עם זאת ניכרת זהות ואופי לכל היינות עם טביעת האצבע הברורה של אוריאל. בעבר, כשכתבתי "היינות של יקב שריגים טובים, אך הגיע הזמן להתחדש", צלצל אליי אוריאל לאחר שעלתה הכתבה והבטיח לי "שהוא מחדש ומתחדש" ולפיכך, גאוותו הייתה רבה,
עת לקח אותנו לחדר החביות שם הטעים לנו טעימת חבית מבציר 2013 של בלנד מרלו וקברנה סוביניון ופטי ורדו בתסיסה קרבונית אליהם נוספה אבקת עץ אלון. מה שלגמנו בכוס היה פשוט נפלא וארומות עשירות עלו באף לצד טעמי פרי אדום ודובדבן שיכור.
ניכר היה על אוריאל שהוא מזהה את הפוטנציאל שבחבית והוא עקץ אותי בחיוך של אושר ואמר "אז מה אני לא מתחדש אה?"
כשיצאנו מהיקב, נתן אוריאל בידינו את 3 בקבוקי היין בכל אחד מהם נותר לפחות כחצי בקבוק, "אני יודע שאתם הולכים לאכול אצל רינה עכשיו, קחו אתכם את היינות הללו לארוחה ותתכבדו בהם".
השולחן שהמתין לנו בחצר הבית של רינה לוי הקדרה של סבתא, היה מכוסה במפה, והמיקום שלו היה בתווך של עצים לצד נוף מוריק, לא תמצאו מקום יותר מהנה מזה, לשבת ולאכול בו ואתם חייבים לקרוא ואחר כך לבוא לטעום את מה שרינה הגישה לנו לשולחן ואנחנו חוגגים עם האוכל של רינה והיין של אוריאל.
למנות ראשונות קבלנו קרם תפו"א, בשום, שמן זית ובצל ירוק. לצד סלט מנגולד וגרגירי חומוס, וסלט עגבניות שרי חריף קלות עם פלפלים בצבעים ופלפל שאטה, לצד סלט עדשים שחורים בבצל ופטרוזיליה, וסלט טאבולה בפטרוזיליה, נענע וגרגירי רימון, וסלט חצילים קלויים על אש גלויה, מוגש על מצע של טחינה ירוקה, לצד סלט גזר טרי, בפלפל חריף ירוק, שום ושמן זית ושומשום שחור, לצד גבעולי מנגולד מאודים בהרבה שום, לימון ושמן זית, לצד סלט סלק אדום מאודה, בנענע ושומשום מלא, לצד סלט פרחי כרובית קלויים בתנור,מתובלים בשום, שמן זית ומלח גס, מוגשים עם רוטב טחינה וסומק.
וזה חברות וחברים הייתה רק ההתחלה תגידו את האמת, לא למות? ועמכם הסליחה והמחילה. אבל רגע, גדי לא מפסיק למזוג לנו יין, ונגמר הבקבוק ואחריו עוד בקבוק ועוד בקבוק.
ואז, הגיעו המנות העיקריות ושתבינו, אשתי צמחונית וזוגתו של גדי אמרה: "תאכלו בשר. ולי כעקרון, אין בעיה עם לאכול בשר, אבל כשיש לצמחוני ולטבעוני כזה מבחר, ולאכול במקום כזה יפה, עם נוף מדהים שנשקף מההר, אז תאכלו אתם בשר, ואני ואשתו של דני, נסתפק בכל השאר."
לעיקריות לנו "הגברים": מקלובה עוף, שהייתה מורכבת מאורז בסמטי משובח, כרובית, גזר, ועוף טרי בתבלינים הודים, והשר חברות וחברים פשוט "נשר" מהעצם, והטעם משגע. לצד "קציציות" בקר וכבש, שרויות בעשבי תיבול אפויות בתנור ומוגשות ברוטב טחינה מבושל.
ולנשים, אלה הן הצמחונית והטבעוניות: הוגשה סיניה של מנגולד ובצל על מצע תפו"א מתובל בשום ואגוז מוסקט מוקרם בתנור ברוטב טחינה. אירה של גדי אמרה שהיא חייבת להעתיק את המנה הזו, וזוגתי שתחייה נשבעה, שהיא תביא לכאן את הבנים שלנו לאכול. וזה רבותיי אומר הכול. והן גם קבלו הנשים ירקות וטופו נתונים בגינג'ר טרי, תבליני גאראם מאסאלה ושום, מוקפצים ומוגשים, על מצע בורגול וגרגירי חומוס.
אז מה, לא למות? חברות וחברים פשוט למות. איזו ארוחת מלכות. כן, גם היו שם סלט עלים ירוק, חסה גרגר נחלים ורוקט. והייתה גם שתייה קרה, בגרסה צמחונית טבעונית, איך לא? של קראקדה מיץ היביסקוס.
מנות הקינוח הוגשו עם תה צמחים וקפה שחור ובמקום סוכר של בית, הוגשו גבישי סוכר של פעם מבית סבתא שהיינו קטנים והיינו מחזיקים את זה בפה ככה עד שיימס כמו סוכריה בעת שהיינו לוגמים את התה החם בכוסות זכוכית כל כך דקה שהידיים היו שורפות. אז מה היה לנו בשביל להמתיק את הסיום? הייתה עוגת בסבוסה – עוגת סולת בסירופ, ועוגיות טחינה.
אוך, כמה שזה טעים. יה רינה.
לסבתא רינה לוי חשוב מאוד לציין: "שהאוכל כולו מבושל על טהרת רכיבים טבעיים וטריים בלבד, וכל האוכל מבושל ומתובל בשמן זית משובח מכבישה קרה.
בקדרה של סבתא, מעודדים את האורחים ( ותזמינו מקום ! אני מזהיר אתכם !) לטייל באזור ואף להביא עמכם לכאן, יין או בירה, מאחד מהיקבים או מבשלות הבירה שבאזור מטה יהודה, כל שתביאו אתכם, ייחלץ לשולחן עבורכם, ללא כל חיוב של דמי חליצה.
התפריט המוגש, הנו תפריט קבוע, במחיר קבוע FIX-PRICE של 110 ₪ לסועד, לא כולל שירות, בשבת בלבד, פתוח לקהל הרחב. בשאר ימות השבוע, המקום פתוח ומארח קבוצות וכולל גם, ארוחות וסדנאות תוכן לפי העניין – מינימום פתיחה 15 סועדים.
ובעצם, מה היא רוצה מכם רינה לוי הקדרה של סבתא? וזוהי תפיסת עולמה- "כולם צריכים להיות שמחים ובריאים ! כולל הצוות שלנו ! שכר עבודה הוגן, אוכל משובח, בריא ומזין, שיטות בישול בריאות (אין טיגון למשל למעט הבצל בעדשים) אווירה שמחה, מחיר הוגן, ורוח של נדיבות ! איזה כייף !"
אה! אם הגעתם, וקצת נעשה לכם קריר, אצל רינה ערוכים גם לימי סגריר. האורחים מקבלים ממנה מעטפת חמימה של צעיף "שאל" שנרכש במיוחד לצורך זה !
ומה עוד תבקשו ?
אז סיימנו 2 יקבים ושתינו המון יין. גם אכלנו נפלא וכן, גם שתינו המון יין. אז מה עושים עכשיו? נכון, הולכים לטעום עוד יין.
כמה עשרות מטרים מהקדרה של סבתא, תמצאו את לורי ושייקה לנדר ביקב צפרירים. הם זוג מקסים. ואני אוהב אותם. והיא לורי הייננית היא גם "בעל-הבוסטה" ביקב, ולבטח גם בבית, כאן היא מנצחת באהבה וביד רמה.
היא קטנה, מלאת חום אנושי, יש לה חיוך כובש, מבטא אנגלו סקסי מודגש והיא עושה יין טוב, והיא יודעת לספר אודותיו ולשבח נפלאותיו. אז טעמנו מהלבנין, ומהזינפנדל, ומיין הפרימיום שלה הפאתום, ושייקה הוציא לנו פרוסות של לחם, וזיתים, וטפנד של זיתים שחורים, והכול כך כך טעים.
ואנחנו שותים ושותים ושותים ושותים…..והביתה נוסעים ואם שותים, אתם כבר בטח יודעים, לא נוהגים.