רק מסעדה שמכבדת את עצמה, תציג את מרכולתה (גושי בשר מובחר ואיכותי בתהליך של התיישנות והשתבחות) בחלון של ראווה, רק מסעדה שאין לה מה להסתיר ושאינה חוששת מלהציג את מרכולתה, תאפשר לך לחצות את מטבחה, בואכה אל מקרר הבשרים הענקי, לראות מקרוב, את מה שאתה הולך להזמין ולקבל עוד מעט על הצלחת. כזו היא מסעדת Shine & Sharp ולאלעד מנהל המשמרת, המארח שלנו, היה חשוב לוודא שאנחנו יודעים שהגענו למקום הנכון ו"שאל לנו לשכוח לתת למסעדה דירוג של לא פחות מ-5 – מסעדות הבשר היותר נחשבות בישראל".
כשמנהל המשמרת אלעד המארח שלנו, הציע לי בטרם ישבנו להזמין לאכול, "אתם רוצים לראות מבפנים ומקרוב, את מקרר הבשרים", קפצתי על ההזמנה, בדבר אחד אלעד לא ויתר לי, "אתה חייב לסגור את דלת המקרר אחרייך" הוא אמר. כשנכנסנו פנימה, הקור היה מקפיא. "גם אני להיכנס רוצה"… אמרה האישה, ושניות אחר כך, היא ממש, אבל ממש הצטערה, שהיא נכנסה רק עם חולצה.
גושי הבשר האימתניים, מתיישנים ומשתבחים במקרר העצום שחזית חלון הראווה פונה אל תוך המסעדה. תנור ספרדי ייעודי וייחודי, אחד מתוך שניים, הקיימים כאלה בארץ, המגיע לטמפרטורה של 500 מעלות, עושה לנתח הבשר שמוגש לכם מכת "לחץ חום" פעולה זו, מכווצת את מיציו ושומרת על עסיסיותו.
על הלוח במסעדה, מוצגים סוגי נתחי הבשר לבחירה, והרישום על הלוח, דינמי ומשתנה, בהתאם להזמנת הלקוחות ולמלאי הנוכחי שהמסעדה מחליטה מתי הוא מוכן והכי נכון עבורכם לצאת החוצה.
נתחי הבשר במסעדה, הם ארץ ישראליים ומגיעים מרפתות בדרום הארץ. הפרות, הם "פרות פריים מבכירות" (פרה המובלת לשחיטה אחרי ההמלטה הראשונה). ובמקרר הכול "משולט" עם תאריך כניסה וזמני התיישנות. מקצוענות לשמה.
הרגשתי קצת לא בנוח, כשסיפרתי בשקט לאלעד שאשתי צמחונית והבעתי בפניו דאגה שמא עובדה זו במסעדת בשרים עשויה להוות בעיה. אלעד בחיוך, כלל לא הפגין חשש והוא שש לספר לנו "שהמנה הכי מבוקשת ונמכרת במסעדה היא דווקא מנה צמחונית הנקראת סלט קייל" העשוי מירק טעים ונפלא, המוגדר כ"כרוב על". המנה מגיעה על מצע של טחינה ודומדמניות שקדים וקרוטונים.
ישבנו לאכול כשאנו מזמינים לעצמנו 2 כוסות יין לבן של שרדונה צונן וטעים.
לראשונה הזמנו לזוגתי בהמלצתו החמה של אלעד, סלט קייל קרוטונים, שבבי שקדים, דומדמניות ונגיעות של טחינה 56 ₪. אני לא יודע. היא לא נתנה לי לטעום. בצד שלי, היו "יותר הרבה דברים"…פה ושם, היא הגניבה אלי החוצה קצת קרוטונים, נגעתי גם בטחינה. היא יודעת, שאני יודע, שהיה לה טעים. היא סיכמה את זה במילה אחת. "מדהים."
לי, מנת קרפצ'ו פילה בקר, מעליו גרידה של גבינת פרמז'ן רג'יאנו, נבטי בזיליקום, שמן זית, חומץ בלסאמי מיושן. 49 ₪.
תשמע אומר לי אלעד, "אתה חייב לטעום את הלחם שאנחנו עושים כאן במקום, אחד מתוך 3 סוגים, אתה לא יכול להרשות לעצמך לטעום קרפצ'ו מבלי להעמיס ממנו קצת על פרוסה של לחם, ושיהיה לך גם במה לנגב את הצלחת" (מבין עניין אלעד, אמרתי לעצמי) והלחם שהוא הביא, חם, טרי, ריחני, רך, עם נגיעות של מתוק מבפנים, והמעטפת מתפצפצת בפה בקראנצ'יות משגת, אוח, זה נפלא.
ומנת כנפי עוף (ללא עצמות) ברוטב טריאקי וסיראצ'ה 49 ₪. אני מלא הערכה, למי שישב וחשב ושלף, את העצמות מהכנפיים. זה עושה לך שני דברים, אחד להביט בפליאה על הנס הכיצד? ושניים, אין צורך בצלוחית לעצמות. ובעצם יש גם דבר שלישי. אתה רוצה עוד. ועוד.
לעיקרית לזוגתי, חציל טמפורה גבינת פטה קציפת חציל ויוגורט 47 ₪. והיא לא רק אישה טובה. היא גם ילדה טובה. כי היא סיימה את הכול מהצלחת. והכי חשוב. היא אמרה : "אני מתפוצצת".
ועבורי, סטייק אנטריקוט ברמת עשייה מדיום 300 גרם, הסטייק הוגש על צלחת חמה (עם אזהרה לבל ניכווה) בתוספת צ'יפס זני העשוי מתפוחי אדמה מיוחדים, הצ'יפס עובר קודם להגשתו חיתוך במקום מתפוחי האדמה, 2 חליטות ו-2- טיגונים, מה שעושה אותו לפריך וקריספי מבחוץ ורך מבפנים. 146 ₪.כשהגיע הסטייק, הראש של דני השמן אמר לעצמו, "זה קטן"…הייתי צריך להזמין פורטהאוס, או איזה נתח של 1 קילו"…אז זהו שלא. הסטייק שהגיע היה עשוי לעילא. רך, טעים, עסיסי, עשיר ובשרני, הצלחת החמה, שמרה עליו ועל כל נתח שחתכתי והבאתי אל פי. קצת מלח ים אטלנטי וקצת פלפל שחור. באמת. אבל באמת. מי צריך יותר מזה.
3 כדורי הסורבה ומנת הקינוח עתירת הקצפת ופרוסות הפרי ממעל היוו קצה קצהה של ארוחת השחיתות.
האם צדק אלעד שביקש לשמוע את דעתנו על מיקומה המכובד ובזכות של מסעדת Shine & Sharp בתוך ה- TOP- 5 של מסעדות הבשר בישראל?
כמובן. אבל זו לא חכמה. הוא הכיר את מקרר הבשר וטעם מהכול עוד לפנינו. ועכשיו תורי, לרוץ ולספר לחבר'ה.
מסעדת Shine & Sharp • יגאל אלון 65, תל אביב • טל. 03-5364755