הפעמים הבודדות שיצא לי לטעום את היין של יקב הים האדום, היו בתוך המיסגרות של מוסד "איש הענבים" "בית פתוח" -"יין פוגש נמל" או טעימת יום העצמאות, היינות של היקב הם כאלו שלא ישאירו אתכם אדישים. הם עוצמתיים, הם בומבסטיים, הם "בועטים" בך, הם עתירי נוכחות צבע ומודגשי טעם, ארומה ואלכוהול, שלדברי אורי הוא פונקציה של הליך העשייה המושתת על תסיסות ארוכות ומיצויים המקסימלי, ולאורי שחר הבעלים ויינן היקב אין שום בעיה עם זה, נהפוך הוא. כך גם סבורים מומחי היין והשופטים שפעם אחר פעם מעניקים ליינות היקב עיטורים זכיות ומדליות.
אורי שחר תושב אילת מאז שנת 1959 והוא מייצר יין משנת 2002 היקב שלו, נחשב ליקב הכי דרומי במדינת ישראל. לאורי יש בית בתוך היקב ואין כאן אפילו מקום להוסיף עוד בקבוק. עד היום, היקב נמצא בבית של אורי, ובעתיד הלא רחוק תמצאו אותו בכניסה לאילת עם כרמים ויקב אסטייט משלו.
עד 2006 ייצר אורי יין בכמויות קטנות תוך שהוא מזהה במגמה הולכת וגדלה של דרישה ליינות שלו. והוא החליט שהוא רוצה יותר גדול ויותר מסודר. בהתחלה, היה היקב ממוקם במושב שקף אצל אחיו המגדל ענבי מאכל ועם הגידול בביקוש החליט אורי להעתיק את היקב לאילת לתוך הבית שלו.
אם תחפשו איזה שהוא סיפור מההיסטוריה של היקב, אורי יספר לכם "שהכול למעשה החל מטעות…לאח שלי, בעל כרמים לענבי מאכל במושב שקף, קרתה יום אחד תקלה וכמה שורות של כרם הניבו ענבי קברנה סוביניון של יין במקום ענבי הרד-גלוב המשמשים למאכל. אחי, רצה לעקור את אותן שורות, ואז אמרתי לו "כמה שורות יש לך"? ואחי השיב:" 7 . אז אמרתי לו "תשאיר אותם הם שלי". ואחי היקשה ושאל "מה תעשה עם זה"? ואני משיב "אני אעשה יין" ואחי שואל בחיוך "ומאיפה אתה יודע לעשות יין?" ואני עונה לו, "עכשיו זה ינואר. הבציר באוגוסט? עד אוגוסט, אני אדע לעשות יין". ואז פניתי לחבר שלי בשם אורי שעובד עם איציק זאוברמן וסיפרתי לו שאני רוצה ללמוד ולעשות יין. אז אורי אמר לי להכין איזו מסחטה קטנה, וכמה מכלים לאיסוף, וכשיגיע מועד הבציר אנחנו נבדוק בריקס לפני זה, ביום הבציר אנחנו נבוא בארבע בבוקר ונבצור, ונעשה את כל הפעולה ביחד. אמרתי לו בסדר. עליתי מאילת יום קודם, ובבוקר בצרנו, עשינו קרשינג, ושמנו את הענבים לתסיסה. אוי, יצא זוועה…אלוהים ישמור…אבל לא חשוב למדתי."
"ואז הבנתי שצריך להיות רציניים ובמהלך השנה הזו ולאחריה התחלתי לרכוש צינורות וציוד וברזים מנירוסטה, אותה השנה גם, אחי נטע עבורי שתי שורות של ענבי יין וככה התנהלתי עם 2 חביות משומשות שקניתי מיקב שאטו גולן וזו הייתה לי הפעם הראשונה והאחרונה שקניתי חביות משומשות והיחידה בחיי. ומאז 2006 עם ציוד כולו שלי התחלתי עושה יין. רכשתי חביות אמריקאיות חדשות שהיו אותה תקופה פשוט יותר זולות. לגבי הזנים כבר היה לי ניסיון עם קברנה ומרלו והחלטתי אסטרטגית שהם יהיו עבורי הזנים שיהיו אצלי כל שנה וכל שנה אני אוסיף זן אחר שאותו אני אשנה משנה לשנה. אז שנה אחת יש לי פטיט סירה, שנה אחת יש לי שיראז ושנה אחרת סנג'ובזה, שנה אחת עשיתי קריניאן, וגם קברנה פרנק, ולפעמים אני חוזר לזנים שאהבתי ומצאתי שהדרך הזו, היא טובה מאוד כי יש לי "לחם וחמאה" שזה מרלו וקברנה שהם יינות זרם מרכזי שאנשים מכירים ואוהבים וקל להם להתחבר אליהם.
טווח המחירים נע בין 100 ש"ח לסדרת הים האדום, ה- GRAN-VIN נמכר ב- 140 ש"ח, והאמרונה יימכר מעל ל- 200 ש"ח. יש ביקב גם יין קינוח מחוזק דמוי פורט, עשוי על טהרת ענבי קברנה סוביניון מבציר 2006 היין התיישן בחבית שהושארה בחוץ בשיטת ה"סולרה" למשך 5 שנים והאלכוהול שבו מגיע ל- 20%.
ביקב כיום 20 חביות והיקב מייצר 6000 בקבוקים בשנה והוא אומר בגאווה שהם נמכרים היטב ואפילו רווחיים.
הוא רכש ציוד ובשנת 2007 יצא היין הראשון של היקב באילת. בשנת 2008 התקיימה באילת תחרות טרה וינו וחיים גן איש הענבים מארגן התחרות פנה לאורי והציע לו להשתתף בתחרות, חיים הגיע לביקור קצר ביקב ובצאתו אמר לאורי שיין השיראז שלו ראוי ככזה היכול להתמודד בתחרות. אורי הגיש את היין וזכה במדליית כסף עם השיראז 2007 וזו למעשה הייתה ההכרה הרשמית הראשונה וגם הזכייה הראשונה ליקב.
אורי מספר שהוא בכלל לא האמין שהיין שלו יזכה בתחרות והוא אפילו לא טרח להישאר עד להכרזה על הזוכים ופנה לביתו ואז התקשרו אליו לבשר לו כי זכה. מאז, כל תחרות טרה וינו שהוא מגיש אליה את יינותיו לתחרות, הוא חוזר עם זכייה.
אם תשאלו את אורי מה לדעתו מייחד את היינות שלו?: "יש בו ביין שלי, איזו שהיא חותמת שלי , אני כל הזמן משחק, ואגב, אני לא למדתי לעשות יין מעולם. יש לו ליין, צבע מיוחד, שונה קצת כהה מאוד, יש לו טעם מאוד אופייני, כל היינות שלי, לא מסוננים,(אבל הוא צלול כמו זכוכית) ואין בו בי סולפיט (מלח הנתרן של ביסולפיט NaHSO3 משמש כחומר שימור למשקאות ובפרט ליינות בעיקר לדיכוי מיקרו אורגניזמים פטריות/שמרים/חיידקים ויש בו תכונות נוגדות חימצון האלכוהול לחומץ.) אני "מפצה" על העדר החומר המשמר על ידי תסיסה מאוד ארוכה של אפילו חודש בטמפרטורה מאוד נמוכה ומבוקרת, ואז כשהיין עובר לחביות, אני עושה שימוש בחביות חדשות בלבד ולאחר מכן אני מעביר את היין שלבים ע"י העברה לחביות ישנות יותר. זמן היישון הממוצע הוא 18 חודש. הפקקים לבקבוקי היין של יקב הים האדום הם בקוטר של 26 מ"מ, שווה לי, לשלם חצי יורו יותר ולקנות פקק רחב מהרגיל (24 מ"מ) ואיכותי בכדי להגביר את האטימה של הבקבוקים."
אחד מהיינות שלו ה- GRAN VIN, כלל לא עובר תהליך של סחיטה, הוא מושך נוזל מתוך המכל בסוף התסיסה. ואת היין הזה, הוא מיישן 24 חודש. זה מתחיל בחבית עץ אלון צרפתי חדשה וזה נמשך אחרי שנה לחבית עץ אלון אמריקאית לתוספות תיבול.
יקב הים האדום מייצר את סדרת הים האדום שיש בה יין קברנה סוביניון, יין מרלו, יין שיראז, ויין בלנד הנקרא "רד-רוק", יש לו גם יין אמרונה הנקרא BLACK-CORAL, אותו הוא עשה לראשונה מבציר 2011 וזהו יין שנעשה בשיטת הייצור המסורתית של אמרונה עם ענבים המצטמקים על מחצלות, עד לרמה של כמעט צימוקים ואז הוא מתסיס את הענבים (בפעם האחרונה התסיסה הייתה כל כך ממושכת שהיא ארכה 60 יום) הבריקס גבוה 31. אורי מעיד שהחום והיובש והעדר הלחות מונעים לחלוטין מריקבון, וממזיקים לפגוע בענבים. ובמקביל, החדר שבו נבנו המגשים ע"י אורי וחברו הטוב מיכה שעליהם מונחות מחצלות הקש, עבר תהליך של חיטוי באמצעות בי סולפיט ע"י ריסוס הריצפה והעמודים שעליהם הורכבו מגשי היישון, ההליך הזה, עשה את המקום לנקי ממזיקים. כל מגש ומחצלת, נושאים עליהם רבע טון ענבים לייבוש, האמרונה של 2011 היה כמעט 3 שנים בחבית ליישון. האלכוהול 16.5% והיין פשוט מדהים, יבש, מאוזן, חף ממתיקות וטעים להפליא.
הענבים ליין של יקב ההר האדום מגיעים ממקום אחד בלבד בארץ וזה מהכרמים של חוות טל בכרמי יוסף. אם תשאלו את עצמכם איך הענבים מגיעים לעיר הכי דרומית בישראל, תצטרכו לראות במו עינכם את הטריילר הנגרר שאורי הזמין במיוחד לצורך זה המתחבר לרכב שלו, עליו מועמסים 2 טון של ענבים העושים את דרכם בשעות הערב והלילה מהכרם היישר ליקב באילת בנסיעה אחת.
טעמתי ביקב מרלו מבציר 2008 יין קל יחסית, טעמתי קברנה סוביניון 2010 מהיינות היותר מעוטרי מדליות של היקב, יין עוצמתי, ריבתי ודחוס, עם נימה מתקתקה המלווה אותו לכל אורכו והסיומת, עם אלכוהול שחוצה בקלות את ה- 15%, שלדברי אורי עוזר לשימור היין. טעמתי את השיראז 2010 עטור 4 מדליות הזהב. 18 חודשי יישון בחבית עץ אלון. 100% ענבי שיראז מחוות טל בכרמי יוסף. צבעו נוטה לשחור, הגוף מלא, באף פירות יער בשלים, זיתים שחורים ואניס, עשן, תבלינים כהל וציפורן ופלפל שחור.
היין שהכי אהבתי וגם היה לי הכבוד בצאתי לקבל בקבוק ממנו במתנה עם הקדשה אישית בכתב ידו של אורי על הבקבוק היה האמרונה,
לדברי אורי, זה היה יין מיוחד מההתחלה, מכוון מטרה. הענבים מגיעים מבציר מאוחר ב- 31 בריקס, הענבים עוברים ייבוש על מחצלות קש, למשך 11 יום, בגלל החום והיובש, התוצאה המתקבלת היא ייבוש מהיר מאוד של הענבים תוך שמירה על היגיינה ותנאים סניטריים מיטביים, היין מגיע ל- 16.5% אלכוהול, והתוצאה היא יין יבש, חף ממתיקות, עשיר מורכב, עם גוף מלא, שופע פרי, רחב, ממלא את הפה, רב גוונים ורבדים של טעם, היין מתיישן 32 חודש בחבית עץ אלון צרפתי חדשה למשך 24 חודש ולאחריה חבית עץ אלון אמריקאי ליתר התקופה. היין מגלה מורכבות טובה מאוד. באף, שוקולד מריר, קסיס, עשן, דובדבן, פטל שחור, קקאו, ותבלינים חמים, וטעמים נפלאים של פירות בשלים, הפירותיות מצוינת, החמיצות מאוזנת והסיומת ארוכה מאוד.איזה יין מרשים. ואיזו תוצאה נפלאה. וואו.
כשאני אומר לאורי "שישנם מבקרי יין לא מעטים שטוענים נחרצות "שאין ליינות בעלי רמות אלכוהול גבוהות מה לעשות בארץ חמה כמו ישראל" וש"יין רווי אלכוהול הוא יין קשה לשתייה" וכי "ישנה מגמה גם של ייננים לשאוף ולייצר יינות אדומים בעלי רמות אלכוהול נמוכות אותם הם מכנים יינות "אירופאים" או יינות "מעונבים", אורי מתרעם ועונה: "הם כולם שקרנים, סביר להניח שהם לא כל כך מבינים ביין, הם מנסים כולם להתחבר לבלוף הגדול של יינות צרפתיים ואני אומר את זה במלוא האחריות ואתה יכול לצטט אותי. לא למדתי לעשות יין בחיים שלי. אני דובר צרפתית רהוטה, הייתי בפרובאנס ובבורדו ובבורגונדי, הרבה יותר מהרבה ישראלים שאתה מכיר ידעני יין ככל שיהיו, אולי 25 – 30 פעם הייתי שם, (אורי בעל משרד נסיעות מאוד מצליח באילת המנוהל ע"י אשתו בעזרתו של אורי) אני מכיר את האזורים הללו לפני ולפנים ואני אומר לך בכנות, רבים מהיינות הצרפתיים אין להם צבע ואין להם טעם ואין להם גוף בגלל שהם לא מצליחים להגיע להבשלה מלאה ובבורדו ובבורגונדי על פי חוק מותר להוסיף סוכר ליין אם יש פחות מ- 11 ימי שמש בקיץ. מותר להם. הם לוקחים ענבים חצי בשלים, עושים להם קרשינג, סחיטה ומה שיוצא להם זה ורוד כהה ולא אדום (יינות יקב הים האדום כהי צבע עד מאוד) היינות שלי הם התשובה לשמש הארץ ישראלית, בתסיסה הארוכה שלי, במיצוי הממושך שאני עושה, בטאנינים, בחביות החדשות, אני מפצה את היין" ויש עוד גורם אחד אותו מכנה אורי "אקס-פקטור" והוא אומר: "יש כאן משהו באילת, באוויר, ביובש, בהעדר הלחות, שאינני יודע להסביר את זה, אבל זה נמצא ביין שלי. אני 400 קילומטר מתל אביב ואף אחד אחר, לא עוזר לי להטביע את חותמי והייחודיות שלי ביין."
"למה אני צריך להתפלצן" אומר אורי. "לקחת יין יבש, חמוץ, למות, ולומר לכולם "וואו" זה שאטו מרגו, אני מת"…לא! למה?לא צריך למות. זה לא יין זה פלצנות. זו צביעות שעולה 5000 יורו ואנשים מתעלפים מה"וואו" וזה ממש לא יין גדול". ואתה יכול לצטט אותי"…"ומאחר ואני "לא מבין כלום ביין" – אין לי חוקים". ומצד שני, אני יקב בן 7 שנים ואני מזכיר לך ולכולם שלא למדתי יין מעולם ויש לי לא פחות מ- 18 מדליות מתחרויות יין נחשבות. אז מי הפלצן? אני או הם?"
אבל רגע, אל תלכו לאף מקום, לאורי יש גם קבלות ותעודות ולא סתם אמירות.: "שלחתי יין לתחרות היין היוקרתית Vinalies Internationales שהתקיימה בפריז. התחרות מתקיימת שם כל שנה מדי חודש מרץ והמארגנים שלה הם איגוד הייננים (האנולוגים) הצרפתי (Union des Œnologues de France) לתחרות הזו, מוגשים מעל 3000 יינות מכמעט רוב מדינות היין. התחרות הזו מפוקחת ומתנהלת לפי כללי ה-OIV. כל היינות נבחנים על ידי צוות המונה 100 מומחים בעלי שם עולמי, רובם ייננים מובילים מארצות שונות והיא נחשבת כאחת מחמש התחרויות החשובות והיוקרתיות בעולם. לתחרות מגיעים יינות צרפתיים הכי טובים, כך גם מישראל שנחשבים כאן הכי טובים, 66 יקבים מישראל, שלחו את היינות שלהם לתחרות, יקב הים האדום, זכה בהכי הרבה מדליות מכל היקבים הישראלים, 4 יינות של היקב חזרו לאילת עם 4 מדליות. קברנה סוביניון 2010, מרלו 2010, שיראז 2010 (היין הכי מעוטר עם 4 מדליות זהב) ו-GRAN-VIN מבציר 2008. ובנוסף, יקב הים האדום, עטור מדליות מתחרות בצ'כיה עם ציון של 92.6 מרחק נקודה אחת ממדליית זהב, ומתחרות היין הנחשבת בארה"ב הנערכת בFinger Lakes., ומתחרות היין במנדוזה בארגנטינה שם זכה בזהב כפול. ולא חולף לו יום אחד, ולמחרת הביקור שלי ביקב, מתקיימת תחרות "אשכול הזהב 2014 " והיקב שוב זוכה במדליות על הים האדום מרלו 2010, הים האדום שיראז 2010, והים האדום רד-רוק 2010.
אז אתם בטח תסכימו עם אורי שזו לא פלצנות – זו מקצוענות.
אז כשאתם יורדים לאילת, לחופשה, תעשו לעצמכם לחובה למצוא עוד פנינה. לבקר את אורי ואת היקב תטעמו מהיין ומובטחת לכם חוויה והנאה.
יקב הים האדום
משעול החצב 4 אילת
אורי שחר – נייד: 052-2704704