לך ותאמין איך הזמן רץ. אבל אני מעריך שחלפו להם כמה וכמה קיצים וחורפים, מאז בקרתי לאחרונה ביקב הגבעה. זה לא שלא רציתי לבוא – נהפוך הוא הנכון, זה לא שלא הזמינו – נהפוך הוא הנכון והרבה, אבל פשוט, לא יצא. על הגעתי המתוכננת בשישי האחרון, יחד עם חברי איל גוטמן הצלם המוכשר, הודעתי ביום רביעי והשמחה של המארח והמוזמנים הייתה גדולה. כ- 6,000 בקבוקים בשנה מייצרים ביקב הגבעה, הייננים השותפים איתן לוין וגיל גוריון, ולאחרונה הם צירפו אליהם באהבה רבה, את ניצן סבירסקי, שלמדה ייננות באיטליה ובעבר הייתה בצוות הייננים ביקבי ברקן.
אין הרבה דברים טובים יותר, מאשר לפתוח את הבוקר עם גבינות ויין, ואת השפע העשיר של גבינות צאן ובקר, הביאו המארחים שלנו מהמחלבה שבקיבוץ, את הזיתים משלוש סוגים, כבש איתן בעצמו וכאמור לעשיית היין הם שותפים. חבר אלינו לטעימה גדעון גוריון אביו של גיל, איש מקסים שמלווה את גיל ואיתן מתחילת הדרך ביקב והוא חלק בלתי נפרד ממה שהם מכנים בחיוך "ההנהלה והדירקטוריון" של מקבלי ההחלטות.
אם השמות נשמעים לכם מצלצלים, אז אתם לגמרי לא טועים. שכן גדעון גוריון ואסף לוין, אביו של איתן, הם חברי חבורת הזמר המיתולוגית "הגבעטרון".
לאורך טעימה מרובת הנאה סביב שולחן של חברים, עם הרבה זמן וחיוכים, כשאני שואל את הייננים, מדוע הם לא עושים יין פרימיום אותו הם יכוונו ויבחרו, מלכתחילה להיות כזה, משלב בחירת החלקות בכרם, דרך בחירת החביות ודרך תקופת היישון שתימשך מ- 12-24 חודש? משיב לי איתן: "אנחנו עדיין לא בטוחים, אם אנחנו יכולים לעשות, את מה שאנחנו רוצים".
אם יש משהו שלדעתי היקב "צמא" אליו, זו החשיפה וההכרה המיתוג והזרוע השיווקית, שתוציא את היין הנמכר כיום רק ביקב אל נקודות המכירה וחנויות היין המובחרות.ערבי השירה בציבור והאירועים המתקיימים ביקב, הם מנוע חזק מאוד והיינות נמכרים היטב, הרבה בזכות העובדה, שהיינות קלילים, נעימים, שתיים ועכשוויים, והם מתומחרים במחיר השווה לכל נפש, עם תמורה בצידו, אבל אין בזה די. הם חייבים ותאמינו לי שהם רוצים ואו-טו-טו כבר מוכנים לפרוץ החוצה.
יקב הגבעה גוורץ 2013 (יין בתהליך) – יין לבן הנמצא עדיין בתהליך. ארומה פירותיות טובה ומתיקות טבעית של פרי, מורגשים ביין, חרף היותו יין יבש. כאן אי אפשר שלא ללכת בעקבות האף, והארומה מטפסת במעלה מנהרות האף. לאחר שהיין יעבור ייצוב וסינון, ניתן יהיה לזהות בו את הגוון הירקרק זהוב ואת הארומה הטרופית והפרחונית. כרגע, הטעם הכי בולט, הוא כשל ציפה לבנה של אשכולית עם מרירות עדינה. בסה"כ יין קליל ולא מחייב, בעל חומציות מאוזנת וגוף בינוני עד מלא.
לפני שנתיים החלו ביקב עם יינות לבנים וסמוקים (רוזה), מבחינת העשייה ביקב זה אומר להשתכלל ולדאוג למכלי קירור ובעצם זו השנה השנייה, שכבר ניתן לזהות שיפור, מהגוורץ של השנה שעברה.
יקב הגבעה רוזה גראנאש 2013 (יין בתהליך) – ברוזה, קיימת התלבטות, כי היין נעשה כפרייבט לייבל, עבור מישהו בחוות הילה בכפר יחזקאל, שהענבים הם מכרמים שלו ועל פי דרישתו והם מנסים יחד להתקדם אתו, לפי הטעם שלו, שבהגדרה, צריך להיות יין קליל ומהיר לשתייה. התווית לא תהיה של יקב הגבעה ואפילו לא הפקק, אבל את כל תהליך הייצור, הם עושים ביחד אתו. היין כרגע הוא מ- 100% גראנאש, אולם לא בטוח, שזה יהיה גם, היין המוגמר. שכן במיכל ממתין גם מורבדרה, הנמצא באותו שלב שלפני המוגמר וההחלטה של אחוזי הבלנד תתקבל בימים הקרובים. הייננים מבקשים לתת ביטוי לכרם ולמקום, שממנו מגיעים הענבים, מכפר יחזקאל. בטעימה חסר לי קצת אף (היין קר וככל שהוא מתחמם בכוס מופיעים ניואנסים ארומטיים עדינים) וקצת פה, ולדעתי, היין ישמח לקבל איזו שהיא תוספת של "חיזוק" (וזה כל היופי של טעימה על ציר הזמן בשלב הבתולי הזה, ככל שהיין מתגבש לכדי מוצר מוגמר) בכדי להעניק לו יותר ארומה ויותר נפח ונוכחות.
יקב הגבעה קברנה מרלו שיראז 2012 – היין עשוי 50% קברנה סוביניון, 25% מרלו, 25% שיראז. זהו יין הנמצא לפני ביקבוק, היין שהה כ- 10 חודשים בחביות של יצרן היין "מנדסינו" חלקן חדשות וחלקן משומשות, אלכוהול כ- 13%. היין טרם עבר "הלם ביקבוק" והוא ייכנס עכשיו לשהייה בבקבוקים של לפחות -6- חודשים בטרם ייצא. מדובר ביין בעל אופי צעיר ורענן, באף, פירות יער אדומים ושחורים.
יקב הגבעה שיראז 2012 – היין עשוי 75% שיראז ו- 25% פטיט ורדו, הענבים ליין מגיעים מקיבוץ גבע, את היין מגדירים ביקב "היין שלנו" על שום כך. גם היין הזה, נמצא לפני ביקבוק, לאחר התיישנות של 10 חודשים בחביות עץ אלון של היצרנים מנדסינו, וורלד קואופרייג' וארטיזנה, באף פרי אדום ושחור טריים ורמיזה לפירות יבשים ופלפל שחור. היין טעים ומהנה.
יקב הגבעה שיראז 2011 – 85% שיראז ו- 15% פטיט ורדו, הענבים מגיעים מהכרמים שבקיבוץ גבע, זהו שיראז של אזור חם. באף, נגיעות של פטל ושזיף ופלפל שחור, רמיזה לעשבי תיבול, דובדבן שחור וקקאו. הפה, מעניק חומציות נעימה, טאנינים המאפשרים שתייה מידית. אני אוהב את היין. אני סבור שהשהות בבקבוק רק עשתה לו טוב.
יקב הגבעה זמר 2010 – היין עשוי מ- 60% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו- 10% שיראז. היין התיישן 9 חודשים בחבית. היין בעל טאנין בשל, והוא מביא לידי ביטוי את האופי הזני של מרכיביו. נוכחות של פרי בשל, בשרניות ופלפל שחור. הצבע, אדום ועמוק והאף והפה, פרי יער שחור ואדום. רכות ועומק המגיעים מהמרלו, והקברנה סוביניון מחזק את מיבנה השלד, בעוד השיראז את התבליניות והפילפול.
יקב הגבעה מלבק קברנה פרנק 2011 – זהו יין שלא יצא למכירה והוא בגדר ניסוי ותהייה של דברים מיוחדים וזנים חדשים ומהווה יין מקומי של אנשי היקב. מהיין נעשו כ-200 בקבוקים בלבד. יש בו 85% ענבי מלבק מכפר קיש ו- 15% קברנה פרנק מהכרם בקיבוץ גבע, בבציר 2013 יש כבר יין מלבק זני, שעכשיו נכנס לחביות לתקופת התיישנות. הצבע אדום עז. באף, שזיפים ואוכמניות, פרי יער שחור ופלפל שחור. הגוף בינוני ורענן. רמזים של טבק ווניל.
יקב הגבעה קריניאן 2012 – הענבים מגיעים מ":כרם בעל" בת 30 שנה. ליין הוספו מעט פטיט וורדו ומעט שיראז לתיבול. זהו יין מיוחד שיכול להיות הקונספט שממנו מכוונים להיות יין פרימיום, זמן התיישנות 10 חודשים. פרי שחור ומרוכז,סיגליות לצד הפרי השחור והמון איקליפטוס, בהמשך, פרי אדום מופיע, יין לא כבד. הטעם המסיים מריר במעט.
יקב הגבעה עונות 2009 – לא נשארו מהיין בקבוקים "רגילים" אלא אחרוני "הקטנים". היין עשוי 40% שיראז, 40% קברנה פרנק, 10% קברנה סוביניון, 10% פטיט סירה. באף פרי טוב לצד חומציות מאוזנת. באף תותי עץ שחורים, נגיעת איקליפטוס,פרי אדום בשל ורמיזת מנטה.
יקב הגבעה עגורים 2008 יין קינוח מחוזק בסגנון פורט – איל הצלם ואני, משוגעים על יינות מחוזקים. כך שאין זה קשה כלל לפתות אותנו במתיקות הנעימה הזו. היין עשוי מ- 100% ענבי קברנה סוביניון שנבצרו בבציר מאוחר וחוזקו בברנדי 777 של כרמל. 4 שנות יישון והשתבחות בחבית, עשו את היין "חנפן" במובן הטוב של ההגדרה, קפה שחור ובליל של פירות יבשים שזיפים וצימוקים כהים. המתיקות נעימה. עושה טוב לסיום כל מפגש.
יקב הגבעה – קיבוץ גבע
ייננים: גיל גוריון, איתן לוין, ניצן סבירסקי
0546633660