יקבי עמק האלה, השיקו ביום שישי האחרון, בהפנינג יין רב משתתפים, 3 יינות חדשים. סוביניון בלאן 2012, קברנה פרנק 2010 ופטיט סירה 2009. מדובר בראש ובראשונה, במפגן יכולות של היקב ובמפגן אהדה רחב, של חברי מועדון הלקוחות וציבור חובבי היין, שעשו את דרכם ביום שישי אל שערי היקב, בכדי לקחת חלק ולהשתתף בחגיגה. היקב מציג בגאווה רבה, את מגוון יכולות העשייה שלו, גם עם יינות שאינם בהכרח נמצאים במיינסטרים, אך נמצאים בשוק ובחנויות היין המובחרות ובמסעדות וזוכים שם לאהדה רבה.
למי שהגיע מעט מוקדם כפי שעשינו ידידי הצלם אייל גוטמן שתמונותיו מפארות כתבה זו ורבות כדוגמתה, היה זוכה לראות את ההדרכה הפרטנית והיסודית שהעבירה הייננית לין גולד לקבוצת המטעימות והמטעים החביב שהוזמנה לכך. מדובר בקבוצת של עלמות חן ובעלה של אחת מהן המלווים רבים מאירועי ההשקה של היקב, קבוצה נאה יש לומר, איכותית ואינטליגנטית, של מטעימים שעושה את תפקידה ברצינות ראויה לכל שבח.
חובבי יין לא מעטים, ינסו ועדיין מנסים, למצוא הבדלים בין היינן הקודם דורון רב הון לבין לין גולד הייננית. השאלה שמבקשת לקום, היא "מצא את ההבדלים" בין הסגנון ובין היינות. אבל, לין גולד לא רוצה ליפול לתוך המשוואה הזו וגם לא למצוא את עצמה נתונה לשאלה הזו שכבר באיזה שהוא מקום מתחילה להימאס עליה.
דבר אחד ברור. היא כאן ובכדי להישאר והיינות שהיא עושה, הם הפרשנות שלה לאייך צריכים להיות היינות של היקב.
ללין כבוד והערכה רבה לדורון רב הון, יחד עם זאת, אם היו שניהם עומדים כרגע ביקב בפני החלטה כיצד להוציא יין כזה או אחר, מן הסתם הדעות היו חלוקות וזה היופי ביין.
"טביעת האצבע" של לין, לפיכך תבוא מהמקום של יין, שהיא עיצבה אותו, היא בנתה את הבלנד שלו, לפי החך שלה, לפי מה שדלעתה מתאים לקהל הישראלי, לפי מה שלדעתה זה הכוון, אליו צועד היקב כחלק מתפיסת הייננות שלו.
שנת 2010, היא השנה הראשונה שבה לין גולד "חתומה" על היינות האדומים. מן הסתם, זה עדיין יהיה מוקדם בכדי "לסכם" באופן ברור את "טביעת האצבע" שלה ביינות האלו וזוהי שאלה שכולנו נצטרך לשאול אותה בעוד כמה בצירים.
האם אני אוהב את היין ? התשובה היא כן. והיא ב כ רבתי. מזה שנים ארוכות אני מלווה את היקב, את הייננים, את היינות ואת צוות הניהול של היקב ואני מודה ומתוודה, שיש לי אהדה רבה מלווה בפינה חמה בלב להם, על העשייה ועל התוצרת.
הייננית לין גולד כפי שכבר כתבתי בעבר, מאוד בוטחת בעצמה, היא מאמינה ביינות שהיא עושה, ומרגישה מאוד חופשייה להביא לידי ביטוי את המנטרה שלה המקופלת אצלה השכם והערב במשפט "האינטרפטציה שלי", לין עושה יין, הכי טוב שהיא יודעת לעשות ומצליח לה. יש לה פרי מצוין, עם טרואר מצויין המגיע ממנו, יש לה תשתית מקצועית מודרנית ותומכת של מיכון וצוות מיומן ונאמן, כל שנדרש ממנה זה לכוון את המכוון לכדי Fine tuning ותאמינו לי שהיא מכוונת לשם ודרכה בטוחה.
יקבי עמק האלה סוביניון בלאן 2012 – הסוביניון בלאן זה כבר יין שחובבי היין ושוחרי היינות של יקבי עמק האלה מכירים אותו היטב והם האחראים לעובדה שהיין הולך ונחטף מחנויות היין. הייננית המוכשרת והמקסימה לין גולד, ממשיכה באותו הקו של יין קליל, נגיש לשתיה, מאוד פרחוני וקייצי ומהנה וכייפי ומצד שני משמר את הפורטפוליו של עמק האלה של יינות אלגנטיים עם איזה שהוא "טוויסט" יין שנועד לעניין את הטועם אותו ולכבד את האינטליגנציה של טועמי היין שמבינים שהולכים וגדלים בישראל זהו יין שמורכב מ- 90% סוביניון בלאן ו- 10% סמיון. הכול גדל בכרם נס הרים הגבוה, כרם מאוד מאוורר עם קרקע של גיר עם ניקוז מצוין מה שמעניק ליין את הכיוון היותר מינראלי. לין גולד עבדה ועובדת מאוד קשה על היין הזה ועל התוצאה שלו כאן הכוונה לא הייתה לייצר סוביניון בלאן פירותי וטרופי וטו-לא, אלא לתת משהו מאוד פריך, מאוד חומצי, המגיעים מהחומציות הטבעית של הכרם והייננית פשוט החליטה לזרום עם הכוון שהכתיבו לה הענבים ולנסות להוציא מהם את המיטב לפי האינטרפטציה האישית שלה.
יקבי עמק האלה קברנה פרנק 2010 – זה יין אדום מבציר 2010 שכבר נחשב יין של לין גולד הייננית שתפסה והחליפה את מקומו של דורון רב הון היינן הקודם. זהו יין המורכב מ- 96% ענבי קברנה פרנק ו- 4% ענבי קברנה סוביניון לתמיכה וייסוף. זהו יין עשיר ומאוד אקספרסיבי עם ארומות שמאוד נאמנות למאפייני הזן. יש בו ירקרקות ומצד שני הרבה מאוד פרי, שמאזן את זה, על מנת שהירקרקות לא תלך לכוון התוקפני. אני מצאתי בו גם רמיזה פיקנטית וספייסית כאחד. היין שהה 14 חודשים בחביות, קצת פחות ממה שנוהגים ביקב ליישן את היינות האדומים שלהם וזאת בכדי לתת לפרי לבוא לידי ביטוי באופן אופטימאלי ולא להחביא אותו מאחורי החבית. זהו יין שמתאים נפלא לאקלים הישראלי ולו בזכות היותו מספיק מורכב ומספיק מעניין באף ובפה ומצד שני הוא לא "כבד" ואינו מצריך ארוחה כבדה ודשנה לצדו זהו יין ששייך לקבוצת היינות האיזוטריים של היקב ויוצא בכמויות לא גדולות ולרוב נגמרים ראשונים.
יקבי עמק האלה פטיט סירה 2009 – כיאה לפטיט סירה זהו יין מאוד מלא ועשיר אף הוא אקספרסיבי בעל נוכחות ואמירה משל עצמו וגם "דחוס", אם תרצו. ששהה 16 חודשים בחבית זהו יין שכן מבקש משהו ללעוס לצדו יש בו ביין הרבה מכל טוב שבשזיפים מיובשים, פרי יער שחור של דומדמניות שחורות, פטל שחור, שזיפים סגולים ואוכמניות. היין מוצק ואינטנסיבי מביא עמו גם נגיעות תבלין של אגוז מוסקט טבק מנטה וקינמון. הסיומת ארוכה ונוכחת. יין זה, הוא הפייבוריט שלי מבין השלוש שטעמתי. היין הזה שיצא בבציר 2008 השתייך ל- VC הסדרה הגבוהה של היקב והשנה החליטו כי היין הזה, יושק בסדרת "עמק האלה" ולו בשל העובדה שהיין ככל שהיה טוב עדיין לא נמצא ראוי להיות בסדרה הגבוהה ברור שאין זו החלטה פשוטה עבור הייננית והיקב להתפתות להחליט שלא למצב יין בסדרה הגבוהה של היקב וזאת מתוך שתי תובנות עקריות. הראשונה היא לשמר את הייחודיות והעליונות של הסדרה הגבוהה אליה ייכנסו אך ורק יינות פרימיום והשנייה על מנת להיות פיירים עם מועדון הלקוחות של היקב שיודע להעריך ולשפוט את הבא אל פיו.
לין, את בטח שומעת מה קורה בעולם היין הישראלי. מינויים חדשים, ייננים שמסיימים, יש לך איזו שהיא אמירה בנושא ?
"אין לי איזו שהיא אמירה. אני חושבת שעולם היין שאתה ואני וחובבי היין נמצאים בתוכו ומסוקרנים על ידו הרבה יותר מאשר חילופי מנכ"ל בהיי-טק, או בתנובה וכו', מכאן שעבורינו, תזוזות של ייננים עושות איזה שהוא רעש כזה או אחר. אני חושבת שגם ליינן הצעידה הזו קדימה ולראות עוד דברים ולפגוש וללמוד מעוד אנשים ולהיחשף לעוד אזורי יין זהו חלק חשוב בלתי נפרד מהלימוד הבלתי פוסק של היינן ועם ההתקדמות המקצועית שלו. אני חושבת שבשורה התחתונה התזוזות ושינויי המקום האלה עבור הייננים הם דבר הכרחי בכדי שתעשיית היין תמשיך ותצעד קדימה. ויחד עם זאת, ואני יכולה לדבר רק על עצמי, אני רואה את עצמי ביקבי עמק האלה עוד הרבה מאוד שנים. כי זה גם לוקח המון מאוד זמן עד שאתה מתייצב עד שאתה מכיר את הכרמים ואת חומר הגלם. אלה דברים, שאם אתה קופץ ממקום למקום, זה לא המקום שאני כייננית הייתי שואפת ורוצה להגיע. אז השינויים האלה, צריכים להיות גם במידה וגם בחוכמה, ואני מאחלת איחולי הצלחה לבביים לכולם"
יקבי עמק האלה
טלפון: 02-9994885 פקס : 02-9994876