השבוע יוצא לאור מילון היין העברי. במילון, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, כ-220 מונחים במגוון תחומי היין, כגון גידול כרמים, ייננות, טעימת יין, תהליכי הייצור ועוד. המילון הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים. ראשיתו של העיסוק ביין ובייננות בישראל בהקמת היקב בזיכרון יעקב לפני למעלה מ-150 שנה ביזמתו הברוכה של הברון דה-רוטשילד. מאז רבו היקבים – גדולים וקטנים, וההתעניינות הציבורית ביין התרחבה מאוד: צמחה עיתונאות יין ויש יותר ויותר צרכני יין בעלי התמחות.
לתחום היין שורשים עמוקים בהיסטוריה של העברית – בימי התנ"ך, בספרות חז"ל ואף בימי הביניים. היין מוכר מפתגמים כגון "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו), "יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו" (משנה אבות ד, כ). חוקרים סבורים שרש"י – בן המאה האחת-עשרה, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד – התפרנס מגידול כרמים או שעסק במסחר יין, ואמנם בחידושי המילים שלו יש גם חידושים בתחום היין.
מילון היין הוא מילון תלת-לשוני: עברי–אנגלי–צרפתי. יש בו מונחים עבריים מוכרים וידועים לצד מילים וצירופים חדשים, פרי עמלם של חברי הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית. מן החידושים במילון: גְּדוּרָה (קלו), אוֹצֵר יַיִן (sommelier), בְּשוֹמֶת (ארומה), מַשְׁפֶּה (דקנטר), מִמְזָג (קוקטייל) ואֶקְדָּם (אפריטיף).
במילון כלולות מילים שנשאבו מן המקורות, כמו תירוש, סמדר (anthesis), חַכְלִיל (reddish), זַג (קליפת העֵנב) ולָגִין (קרף). לצדן יש במילון גם מילים לועזיות שחדרו אל העברית מלשונות אירופה ולא נקבעו להן חלופות עבריות, כמו ליקר (liqueur) ובוֹמֶה (baume).
לדברי נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר-אשר, מילון היין החדש משקף שפה עברית חיה ותוססת, היונקת מרבדיה ההיסטוריים, ועם זאת סופגת השפעות מן התרבות הלועזית. ועל כך נאמר "קנקן חדש – מלא ישן".
אירוע לציון צאתו לאור של המילון התקיים היום (ג') במכון הצרפתי בתל-אביב במעמד שגריר צרפת בישראל כריסטוף ביגו, נשיא האקדמיה ללשון פרופ' משה בר-אשר, ומנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל צחי דותן.