ביקור במרכז המבקרים החדש של יקב שילה כבוד גדול לאדם ולמפעלו

אני אוהב מאוד את יינות יקב שילה גם את ידידי עמיחי לוריא היינן ואני מלווה אותם שנים רבות. לאלה מכם שמחברים פוליטיקה ויין ונמנעים מלשתות "יין מהשטחים" מוטב שתרדו מהעץ הזה, כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. רק לאחרונה, סיים היקב לבנות את מתחם היקב ומרכז המבקרים החדש ומי שכבר פקד את המקום, זכה לראות חזון שהתגשם בזכות השם, היינן והבעלים.

בשישי האחרון, הייתה לי הזכות לחזות במקום ובהתגשמותו של החלום ולא פשוט היה ״לחטוף״ זמן איכות של ״אחד על אחד״ עם עמיחי שכל רגע משהו, או מישהו, צד את עינו, מבקר או אורח, (והם רבים) שמבקש את תשומת לבו. ניכרת במרכז המבקרים החדש המחשבה העמוקה בעשייה, בראייה אל מרחוק שנים קדימה, מחדר החביות, אל אולם המיכלים, אל מרפסות האירוח הצופות אל נוף השומרון, חצר קליטת הענבים, חדרי הישיבות האינטימיים, המעבדה המשוכללת עם הוויטרינה השקופה, אל אולמות האירוח וחנות מרכז המבקרים ועד לחדרי הנוחיות, כולם נבנו ודוייקו בקפידה, במטרה אחת, לארח בודדים וקבוצות, לתיירות יין במיטבה. לעמיחי לוריא היינן, חשוב שאנשים רבים יגיעו למרכז המבקרים להתרשם במו עיניהם מהעשייה, לשבת ככה סתם מול הנוף בשעת שקיעה, לטעום ״פלייטים״ של יינות, להשתתף בבחירת בלנדים, להירשם לסיור ביקבוק פרטי לקבוצות של עד 6 אנשים, שלאנשים תהיה סיבה לבוא לכאן עוד פעם ועוד פעם. עמיחי מתקשה לקבל את המושג ״טרנד״ בעולם היין. ״כי מה שאני לא ארצה לעשות מיוחד, שונה, או לא יודע מה, לנבא איזה שהוא כיוון, צריך לטעת בשביל זה כרמים, לחכות עוד 3-4 שנים עד שזה מניב, צריך לחכות עוד איזה שנתיים, עד שיצא מזה יין, אחרי זה צריך להביא את זה לשוק, זה משול בעיניי לנסות לעשות פניית פרסה בשבע שניות עם הטיטאניק…אין כזה דבר. אין טרנד ביין. זה לא מעניין, אלה דיבורים בעלמא. זה לא מחזיק. זו מגמה שאנשים מחפשים דברים שונים. בשורה התחתונה, אנשים מחפשים יין טוב. אנשים מחפשים מגוון. לכן לכל אורך הדרך האמנתי ואני מאמין שצריך להיות מגוון רחב של סוגי יינות וגם שיהיו לך גם סוג של ״לוויינים״ כאלה של סגנונות קצת אחרים שונים ממה שאתה רגיל על מנת שכל אחד יוכל למצוא את הטעם שלו. לומר שאני עושה רק ״אדום גבוה״, ״אדום בינוני״ ושני יינות לבנים וזה מה שאני עושה. ואם אתה לא רוצה, אל תקנה. זה לא פרקטי, את זה יכול אולי לומר מי שעוד שתי דקות יוצא לפנסיה ולא אכפת לו מהילדים שלו אז הוא מרים ידיים. אני מאידך, מאמין שאנשים צריכים מגוון. תשמע, אני מוכר המון יין שהוא לא קברנה סוביניון. האם זה אומר שזנחתי ושאני כל שנה מנסה לייצר קברנה סוביניון יותר מעניין, יותר מורכב, יותר עשיר, יותר מגרה. כן. אני תמיד מנסה. אני מזהה איזו סוג של מגמה בעולם וזה חזק, שאנשים אמידים צרכנים קבועים של יין שהיו רוכשים יין לשבת או למסיבה או לחג והיו משלמים עבורו בארה״ב נניח 70$, היום בגלל המצב, סימנה של התקופה, מצב הרוח האישי, ייקנו יין ב- 40$, אבל הם יחזרו לקנות אח״כ ב- 70$. אבל יש משהו שקיים בעולם כבר הרבה שנים, ואני עובד על זה גם הרבה שנים, כמעט בכל אזור יין בעולם, מנאפה ועד אזורים בצרפת ואיטליה וספרד, יש ״יינות על״. כאלה שלא עושים אותם הרבה. גם יצרן מכוניות גדול מוכר ומפורסם מייצר תמיד איזה ״רכב על״ שהוא כולו קונספטואליות שכמעט לא מוכרים ממנו אבל הוא מלווה בבאזזז שכולם מדברים אודותיו והיצרן אומר אתם רואים, גם אני יכול לעשות את זה. אני חושב שגם ביינות ישראליים יש ולי אישית יש את הרצון הזה כבר כ-6-7 שנים שאני עובד על זה על החלום הזה, על הניסיון הזה, לייצר את היין הזה שיקבל את הציון 100 או קרוב לזה והוא יהיה מאוד מאוד יקר וכשתשים אותו לטעימה עיוורת לצד יינות שעולים 300 ו – 400$, או יורו ואני אשים את היין שלי בין היינות האלה וזו נישה לגמרי אחרת שאני לא שם, אבל אני עובד על זה הרבה שנים וכל פעם אני אומר ״לא״ ו״כמעט״ ואז אני מפזר את היין ולא מבקבק אותו. בפעם הראשונה שהיה לי יין כזה היה מבציר 2019 שבקבקתי אותו אחרי 24 חודש בחבית, שוב עשיתי את זה מבציר 2020, ב- 2021-2022, לא הצלחתי ואז צריך ליצור תווית ליין הזה וטעימות עיוורות והיו כאן כאלה לצד בקבוקים שאנשים הביאו איתם בקבוקים של 300-400$ ובטעימה העיוורת שהיין שלי נראה ממש טוב ואחת הטעימות אפילו כיכבנו, זה כמובן נותן לי המון מוטיבציה ועדיין יש לי את הפחד כי אני מתרחק מלהיות יהיר או יומרני מדי כי הרבה פעמים אומרים ליצור יין שכזה אלה דברים שיכולים לקחת גם 100-200 שנה ומצד שני אנחנו יהודים והוכחנו שאנו יודעים TO MAKE OUT FOR LOST TIME…אני אין לי זמן לחכות 200 שנה לגדל ענבים טובים, אין לי זמן להפריח את השממה. תראה מה עשו היהודים ב 100 השנים האחרונות תעזוב היי טק, תראה בנייה חקלאות, רפואה, אני מחפש כבר שנים מה חסר לי כדי לעשות ״יין על״ ואנחנו עשינו ועושים עבודה מאומצת בכרמים, כל הנחות היסוד של יותר גבוה, יותר צפוני, מפנה כזה או מדרון כזה, אמרתי לעצמי אני לא מתכוון להפריח את הנחות היסוד האלה אבל החלטתי לחזור אחורה ולבדוק את הכול מחדש, יבול הכי גבוה או הכי נמוך זה טוב? אולי זה לא? הבה ונבדוק הכול מחדש. בדיקות ונסיונות הביאו אותי לאט לאט לצמצם את כל הכרמים שלי בצפון כי ראיתי שאזורים כמו לטרון או מזכרת בתיה שאנשים פסלו בעבר הפתיעו כך גם כרמים במצפה רמון איזו הפתעה מדהימה. אם אני לא אתכנס לכל הנקודות הללו אני אשתעמם רצח וזו לא העבודה שלי. אם לעשות כל שנה העתק הדבק ורק טיפה לייעל, זה לא המקצוע שלי ואתה יודע מה? גם אף אחד מהעובדים שלי לא יחזיק מעמד. אני בכוונה מחפש את הדברים הלא שגרתיים״.

״יקב שילה – שורשים עתיקים – יקב מודרני.

יין היה תמיד חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית ושפע גתות היין העתיקות מימי המקרא שנתגלו ליד הישוב שילה היוו את הבסיס הטבעי להקמת יקב שילה המודרני. היקב שנוסד בשנת 2005 וצופה אל נופו עוצר הנשימה של נחל שילה והרי השומרון, מייצר יינות איכותיים באתר המקראי, ב'טרואר' הקדום בעולם. יינות שילה משלבים טכנולוגיה עילית עם מקצוענות ללא פשרות, תחת ידו האמונה של היינן המנוסה עמיחי לוריא. יינות שילה המשובחים מבוקשים על ידי מומחים ואוהבי יין בישראל ובעולם וזוכים במדליות זהב בתחרויות יין בינלאומיות יוקרתיות בארץ וברחבי תבל.

שילה המקראית

יקב שילה שואב השראה משורשיו העתיקים. ענבים איכותיים וייצור יין נקשרו לאורך הדורות עם איזור שילה. בברכת יעקב לבנו יוסף נאמר: "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת." (בראשית מט, כה). הודות לברכה הזו, לנוף הפראי מסביב ולאהבה גדולה לאדמה, לא יכול היה היזם דר' מאיר שומר שלא להקים את יקב שילה באזור זה.

הלוגו

השור הוא סמלו של שבט יוסף. העוצמה, התשוקה, הכוח הפנימי, הצניעות, האופי, הגדולה והריבונות המיוצגים על ידי השור, הם שמעצבים את דרכם של יוסף ויקב שילה. "השור שעל הלוגו מייצג את ההיסטוריה שלנו, את היינות שלנו, את האופי החזק והתשוקה שלנו ליצירה עם הכבוד הרב לעברנו". שנאמר: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה." (דברים לג, יז).

טיפת יין אישית

על שולחן ערוך בכל בית יהודי, תמיד נמצא יין – בכל חג או מאורע, בקבלת השבת או בהבדלה, כמו גם בשתייה יומיומית. "ויין ישמח לבב אנוש" נאמר בספר תהילים קד, טו, ועל כמויות היין שנצרכו בתקופת המקרא, אנו יכולים רק לחלום. חידוש ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון הביאה איתה תנופת פיתוח חקלאי שיכולה כמו בימי קדם לספק לתושבי ארץ ישראל וליהודים בתפוצות יין כשר ואיכותי. צוות יקב שילה שואב הנאה רבה מכך שיינותיו האיכותיים, המיוצרים באזור מיוחד זה, מיוצאים למשפחות וקהילות יהודיות ברחבי העולם״.

קישורים מומלצים: