כבר הרבה זמן אני רוצה לבקר ביקב שילה. יש לי את הזכות לטעום לעקוב ולסקר את יינות היקב בשנים האחרונות, לשמוח בשמחותיו של עמיחי לוריא היינן, על פרסים וזכיות ומאלה יש לו למכביר, והוא גם בלי עין הרע, יודע לחיות נכון עם תמונות בשרים מעוררות ריר שהוא מעלה השכם והערב ועם ביקוריו התכופים בארצות הברית לרגל עסקיו שם ללא לאות הוא פוקד את מיטב המסעדות ודואג לשלוח משם תמונות עד שמקנאה ופירגון כאחד, גם בני מעיי, מבקשים אף הם לנסוע איתו לשם. בשישי האחרון, הייתה לי הזכות להיות אורחו של עמיחי לוריא ביקב שילה הנמצא ביישוב שילה. לאלה מכם החוששים לנסוע מטעמי ביטחון ולבוא ולבקר ביקב, אני מבקש לשלוח אליכם קריאת הרגעה. הדרך לשילה, פתוחה, מן הסתם, עד כמה שניתן בטוחה והיא כמעט ישרה לאורך כל הדרך מהחיבור של כביש 5 אל כביש 60 בואכה היישוב שילה, מרחק כמה עשרות של דקות בודדות.
אודה ואתוודה, שמראה היקב קצת מטעה. המיבנה מיושן, כך גם חצר היקב, אולם היקב, עמוס לעייפה בציוד ובמיכלים, ואת טעימת היינות, עשינו במתחם סמוך ליקב, בחדר חביות אחד, מתוך 2 אולמות קיימים. (בימים אלה, נמצאים בעיצומו של הליך רישוי והסדרה של יקב חדש ומרכז מבקרים מרווח) ועדיין, אם אתם מרימים גבה ותוהים הכיצד מהמקום הזה יוצאים כאלה יינות נפלאים? ובכן התשובה טמונה ביינן, באישיות, בהתמדה, בשאיפה הבלתי מתפשרת לאיכות, בהתייעצות במנטורים כמו שיקי ראוכברגר מיקב טפרברג, או ערן פיק מיקב צרעה, ובמיכון החדיש והמודרני, בעבודה בכרמים, ובכל מיני דברים טכניים קטנים, אבל לדעת עמיחי לוריא היינן מה-זה חשובים, כמו בלונים של גזים אצילים ושיטות ייצור שהם לחלוטין המילה האחרונה בתחום. ואנחנו ניצבים באולם היקב, מאזינים בקשב רב לעמיחי צמאים לדבריו ויותר מכל לטעום מיינותיו.
מה דעתכם על יקב הנמצא בשומרון, שעושה יינות איכות נהדרים, מבוקשים, אהודים, זוכי פרסים ומדליות, שנתקל בחומות עשויי אדם שמחרימים את היינות שלו, רק בשל היותם מגיעים מארץ ישראל, או מיקב הנמצא בשילה, או המיוצרים על ידי יהודי, ישראלי, שגר ועובד מחוץ למדינת תל אביב. איך תקראו לזה אם לא צביעות?
כי בעצם, אם האנשים יחרימו את כל היקבים שנמצאים מעבר לקו הירוק ואו לחילופין הענבים שמהם מיוצרים היינות שלהם, נבצרים מכרמים שמעבר לקו הירוק, לא היו הרבה יקבים שמהם נשאר לקנות יין.
יקבים כמו יקב שילה, ויקב פסגות לדוגמא, "אכלו לאחרונה הרבה קש" בקנדה וזו מכה גדולה לבעלי היקבים הללו בשל ביטול מאסיבי של הזמנות יין לחגים. ותסכימו איתי, שזו תקופה מאוד לא טובה להיפגע.
אבל לכו ותאמינו, שהמקום שהיקבים הללו הכי נפגעים מהחרמות הללו ומה-BDS ואת זה ניתן לומר בכאב גדול ובלי לייפות, זה כאן בישראל.
והמזל הגדול הוא שאם אתה יהודי דתי, אין לך ברירה, אתה חייב לשתות יין. אתה עושה קידוש לשבת, אתה שותה יין. אתה מל את הבן, אתה שותה יין. אתה עולה למיצוות, אתה שותה יין. אתה מחתן את ילדיך, אתה שותה יין. אתה עושה אירוע משפחתי, אתה שותה יין. יש לך חג, אתה שותה יין. אתה סוגר עסקה גדולה, אתה שותה יין.
ויש בארצות הברית, יהודים חובבי יין שבימים שלקראת סופי השבוע, מעלים בין חברים שורה של יינות אותם הם מכנים "MY LINE-UP" ומתעתדים לשתות כי יין זו תרבות וזו מסורת וזו אהבה. זה בטח ובטח לא פוליטיקה ומקום לאיבה.
ויחד עם זאת ולהלן דוגמה להמחשה:
אמר מי שאמר: "רוב יקבי הבוטיק כאן בארץ, זוכים במדליה פעם בכמה שנים. הם זוכים באיזו ביקורת טובה, הם מפרסמים אותה עד צאת הנשמה כאילו אני לא יודע מה. והם שוכחים לציין ששלוש שנים קודם ושלוש שנים אחר כך, הם לא היו ככה. או שרק אחד מהיינות שלהם זכה" ועל מה ולמה הם עושים מהומה?".
וההוא שאמר גם הוסיף ואמר: "אתה יקב יציב ועקבי שמייצר מוצר איכותי? אני רוצה אותך. אתה זוכה במדליות ציונים גבוהים ופרסים שנה אחרי שנה? אני ארצה אותך. בוא ותדבר איתי. אתה יש לך יין למכור ? במאות ובאלפים? תוכל לשלוח אליי גם יין במשטחים? ואל תגיד לי, ששלחת יין לתחרות לפני שנתיים והופה אתה פתאום זוכה. רק שמהיין הזה, שאני ארצה לקנות ממך, לא נשארו לך רק 200 בקבוקים? בוא ותדבר איתי. אתה והיין שלך מוכרים גם בחו"ל? בשוק היין בארצות הברית מכירים אותך? תיירים יהודים שבאים לארץ ומבקשים לטעום יין במסעדה או בבית מלון, מכירים אותך? שמעו על היין שלך? אתה מותג לא רק בישראל אלא גם בארצות אחרות? בוא ותדבר איתי."
והנה מסתיימת לה תחרות יין, והיינות של יקב שילה כמו הקברנה סוביניון "סוד" זוכה במדליית זהב, וה"לג'נד פידלר", וה-"לג'נד חוני", שניהם זוכים במדליית זהב ושניהם זוכים לציון הניקוד הכי גבוה, והמרלו "סוד" זוכה ב-4-מדליות זהב. ומבקרי היין הכי מוכרים בעולם ועיתוני היין הכי נחשבים בעולם, מהללים ומשבחים את היינות של יקב שילה. והיינן עמיחי לוריא מוסיף ואומר: "אתם יודעים מה? בלי יותר מדי שוויץ. שאל אותי איזה קניין את השאלה, האם היין שלי מוכר בחו"ל כמו שהוא מוכר בארץ, והם תיירים מחו"ל ידעו לזהות ולבקש את היין שלי במסעדה או בבית מלון ואני עונה לשואל בתשובה מאתגרת. אתה יודע מה? אני מוכן לעשות אתך תחרות. קח אותי לאיזו מסעדה נחשבת או לאיזה בית מלון נחשב, ניכנס יחד אתה ואני לחדר האוכל או לאולם המסעדה, בתקופת השיא של התיירות ואנחנו נעבור שולחן שולחן נסתובב עם בקבוק של יקב שילה ותראה כמה תיירים יכירו את היין שלי יותר מאשר יינות של רוב היקבים בישראל. כי בשוק היין בארצות הברית מי שקונה את היינות של יקב שילה זה האנשים עם הכסף ואני בשוק היין הכשר בארצות הברית אני הרבה יותר מוכר מאשר בישראל אני נמצא במסעדות הכי יוקרתיות איפה שזוג יכול להשאיר במסעדה סכום של 500-600 דולר ואפילו יותר, תבוא ותראה היין שלי נמצא בפרונט בכל המקומות האלה. בוא ותרים טלפון ל-20- המסעדות הכשרות הכי נחשבות בארצות הברית ותראה שהיין שלי נמכר שם וכולם מכירים".
ואתה רוצה לדעת, מה יצא לי מכל זה? אומר עמיחי. אתה יודע מה מכרתי לו? מכרתי לו דיבורים. הרבה מאוד דיבורים.
ויין? אני שואל. ועמיחי מביט אלי ואומר: "כלום". ואני מקשה כי? ככה. הוא עונה.
כי יש בארץ "יועצי יין" למיניהם, שחרטו על דגלם חרמות על יין ישראלי, המיוצר מעבר לקו הירוק. ואותם יועצי יין, השפעתם רעה עלינו, על כולנו. עליו, כיצרן היין ועליכם כצרכני היין.
כי מישהו, איפה שהוא, החליט לערבב יין בפוליטיקה.
ועמיחי לוריא, מסרב להילחם באותם ה"יועצים", אבל את המחסום, הוא מתקשה לחצות והוא אומר לי: "זה לא אני וזה פשוט, לא מתאים לאופי שלי" ויתרה מזאת חשוב לי שתדע: "שאת ה-BDS ב-"ה" הידיעה, יש לי פה בארץ".
סדרת "סוד" היא הלחם וחמאה ה-"BEST SELLER" המובילה במכירות של היקב. הקברנה סוביניון מסדרה זו, נחשב ליין המבוקש ביותר והנמכר ביותר בסדרה ועמיחי משתדל לייצר ממנו כמה שיותר ולעשותו גם כמה שיותר טוב. הביקורות להן זכה יין זה באופן עקבי ולציונים של 90 ומעלה ממבקרי היין הנחשבים בעולם ובתחרות היין הישראלית "אשכול הזהב" הוא זכה 5 פעמים במדליית זהב והוא אפילו בצניעותו לא מספיק אפילו לשלוח את היין כל שנה לתחרות כי לפעמים היין עוד נמכר לפני הזמן של התחרות…
בסדרה הזו, יש גם מרלו ולא בכל שנה. כשיש מרלו, הוא נכנס וכשאין מספיק, או שהוא יותר מדי טוב, הוא נכנס לבלנד של יין הדגל הפסיפס. ושיראז, שיש כמעט כל שנה, אבל לא בכל שנה, היינן מצליח לקבל שיראז בסטנדרט הראוי, להיכנס לכאן. כשהמוטיב המרכזי שמנחה את עמיחי לוריא היינן, הנו איכות היין שקובעת איפה הוא נמצא ולא כוחות השוק.
השנה, סדרת "סוד" הורחבה וזה משהו, שעמיחי חולם לעשות כבר כמה שנים, ואף פעם עד עתה הוא לא הצליח לעשות, כי לא הגיע לרמה שהוא רצה. ועתה, לסדרה נוספו 3 יינות שיוצאים עתה לשוק המקומי ובתחילת השבוע הבא הם גם יוצאים לשוק בארצות הברית וחלק כבר יצאו לבלגיה וצרפת בשבוע שעבר.
והיינות כולם זניים והם: פטי וורדו, פטיט סירה, וקברנה פרנק. חרף העובדה שעמיחי מעיד על עצמו כחסיד של יינות בלנד, ויין הדגל שלו, הפסיפס אף הוא יין בלנד, ויחד עם זאת גם היינות הזניים שלו הם סוג של "בלנד" אבל לא בלנד במובן השילוב הזני, ועמיחי מסביר את עצמו: "כשאני עושה למשל קברנה סוביניון סוד, אני לוקח ענבים מהחלקה ההיא, ומהחלקה הזאת ומהחביות האלה, אבל לא את אלה, את התסיסה הזו אבל לא את התסיסה הזו" ואני עושה את היין.
ואנחנו טועמים את היינות ולכל אחד מהם סיפור. והם עומדים בזכות עצמם, נהדרים בטעמם.
יקב שילה פטיט סירה "סוד" 2017
רישמי טעימה שלי: צבע כהה עמוק ורווי. באף, גרעין אוכמניות, שזיף שחור, דובדבן שחור, תבלין לבנדר ופלפל, בחיך, יין זה מציג אלגנטיות ועדינות יוצאת דופן. טעמי השזיף השחור הנדיב וטעמי הדובדבן השחורים בולטים ועם זאת מגובים בקינמון עדין, ציפורן ותווי תבלין ארז מתיישן ואלון. יש בו ביין גם רעננות שהופכת אותו למזמין מאוד עם טאנינים איתנים וסיומת ארוכה ונדיבה, המעודדת אתכם ליהנות ממנו עכשיו, אך יש בו גם את העומק והמורכבות להתיישן עוד שנים רבות.
יקב שילה קברנה פרנק "סוד" 2017
רשמי טעימה שלי: אף, פרחוני אלגנטי. ניחוחות של כוכב אניס, פלפל ירוק, לבנדר ושזיף, פטל כחול בשל, ארז אדום ורוזמרין טרי. בפה, חם ועגול. טעמים של פטל, עלה טבק ועלי קפה קלויים, גוף בינוני, פרי זני בשל, חומציות מאוזנת, טאנינים רכים ובוגרים, שיוצרים תחושת פה עשיר, לאורך זמן. יין זה מציג כיום אופי פרי זני בשל, כולל סיגליות, אוכמניות, דומדמניות, דובדבנים וכן אדמתיות. סיומת ארוכה.
יקב שילה פטי וורדו "סוד" 2017
רשמי טעימה שלי: תווים חזקים של אוכמניות וארומות של פטל שחור ושזיפים שחורים, פרי אדום כהה ועשבוניות, עם תווים מינרליים המזכירים גרפיט, אלון קלוי וגם תווים בלסמיים נוגעים בתיבול. בפה, אלגנטיות ותווים עדינים, המגדירים יין מתוחכם. הכניסה רעננה, רכה, ומרשימה. עם איזון חומציות טוב, אחריו טאנינים בוגרים, המעניקים לו רוחב והתמדה בחיך. גוף מלא, עם טעמים של פירות כהים ועשירים וטעמי קפה, מוקה, מחמיאים לאלון משולב היטב. אורך טוב, הכולל גימור מתמשך.
כל היינות בעלי כשרות מארבעה הכשרים: אוקיי, בד"צ חתם סופר בני ברק, רבנות מטה בנימין, והכשר רבי באב"ד , כל יינות שילה כשרים למהדרין לפסח ולכל ימות השנה
היינן:
לעמיחי לוריא הייתה תמיד תשוקה גדולה לייצור יין. עם הגעתו ליקב שילה בשנת 2005 זכה עד מהרה במוניטין של איכות ומקצוענות. תחת ניהולו יינות שילה זכו להכרה בינלאומית ולמדליות זהב ברמות הגבוהות ביותר. עמיחי הוכיח את יכולתו לעבוד עם מגוון זנים שונים ולייצר מהם יינות איכות גבוהה וכן בלנדים ייחודיים המעניקים ערך יוצא מהכלל עבור לקוחות היקב שנה אחר שנה. הודות לעמיחי, למקצוענות ולאיכות היקב, הגיעו ההכרה הבינלאומית ומדליות הזהב ברמות הגבוהות ביותר. עמיחי הוכיח את יכולתו לעבוד עם מגוון זנים שונים ולייצר מהם יינות באיכות גבוהה, וכן בלנדים ייחודיים המעניקים ערך יוצא מהכלל עבור לקוחות היקב.
הכרמים:
הבסיס ליינות איכותיים מתחיל בקרקע ובכרם. תנאי גידול ענבים מעולים לייצור יינות איכותיים משובחים מתקיימים בהרי השומרון מאז ימי המקרא. הלילות הקרים והימים החמים יוצרים אקלים אידאלי עבור הענבים הגדלים בגובה של 900 – 650 מטר מעל פני הים. היקב ממשיך לטעת כרמים באזור והם פרושים כיום כבר על למעלה מ- 150 דונם.
קישורים מומלצים:
https://www.facebook.com/ShilohWinery/
https://www.facebook.com/profile.php?id=100006113239009
https://www.instagram.com/shiloh_winery_amichai_lourie/
יקב שילה
www.shilohwinery.com
[email protected]
https://www.facebook.com/ShilohWine