מדי כמה חודשים, יוצא לי לפקוד את יקב צפרירים את לורי ושייקה לנדר ולטעום את יינותיהם. זה קורה בדרך כלל בימי שבת בבוקר, כשאני משלב את הביקור אצלם, בעוד פנינות חמד של יקבים הפתוחים בשבת, במטה יהודה.
שייקה לנדר בעלה של לורי ויינן שותף עמה בעשייה, הוא בן מזל בתולה, ויצא כך, שאנחנו חוגגים יום הולדת באותו היום.
ביום ראשון בשבוע שעבר בסביבות השעה שבע בערב, קבלתי הודעת WhatsApp משייקה לנדר בזו הלשון : "רק לבני מזל בתולה ששמם דני רובין – מחכה לכם בקבוק בסגנון פורט ביקב צפרירים (במתנה)"
הודעתו של שייקה, הגיעה יום למחרת, שעיני צדה פוסט שהעלתה לורי לנדר בדף היקב בפייסבוק בזו הלשון : "בוקר טוב לכולם לכל אלה שחיכו וחיכו וחיכו. סוף סוף ביקבקנו את ה"בסגנון פורט" שלנו. ה CATCH הוא, שיש רק 170 בקבוקים, ולכן אני מציעה לכל המעוניינים להזדרז. שבת שלום ושתייה נעימה לורי ושייקה יקב צפרירים"…ואתם כבר מכירים אותי. אני משוגע על יינות מחוזקים.
ולפיכך, זה לקח לי בדיוק חמישה ימים, עד לבוקר שישי האחרון, עת הרמתי טלפון ללורי ולשייקה לבדוק האם הגעתי בשישי על הבוקר או בשבת, מתאימה ונוחה להם. לורי לא הייתה בבית בשישי בבוקר, ולשייקה זה התאים מאוד ולפיכך קבענו ב-10 כזה.
את שייקה, מצאתי ביקב, מכין את הבוקר, לקראת הגעתם הצפויה הקבועה של מבקרים,
הוא שאל אותי: "תירצה לאכול משהו לארוחת בוקר, או שניגש ישר לפורט"?…נו באמת.
שייקה הוציא בקבוק מחדר הקירור, מוזג לי אל הכוס, וממתין למוצא פי.
אבל רגע, בואו לא נקדים את המאוחר. שייקה תספר לי על היין הזה:
שייקה לנדר: "בבציר 2009, היו לנו 2 חביות של 100% ענבי סירה, מה שלא עשינו, לא הצלחנו להפיק מהם יין, חבית אחת, לצערנו, נאלצנו לשפוך. זה קורה. לא רק אצלנו. בטח ובטח אם אתה מחויב לסטנדרטים של איכות. החבית השנייה הייתה בסדר, אמנם לא כזו שתהיה מתאימה ליין, אלא כזו שהיה בה הפוטנציאל להפוך ליין מחוזק. התעניינו אצל אחרים, והחלטנו להפיק ממנה "יין מחוזק בסגנון פורט". הוספנו אלכוהול, הוספנו סוכר ענבים, והוצאנו את החבית החוצה לחצר האחורית של היקב, שם ייעדנו אותה לעמוד בשמש ולהשתבח עם הזמן. אני מודה ומתוודה, שהיין הזה הוא "שלי" יותר מאשר של לורי, ולו בשל העובדה שלורי מסתייגת מיינות מתוקים, והיא בכלל כל הזמן לחצה עלי, לבקבק, ו"להיפטר מהחבית הזו". סבורני, שסבלנות היא שם המשחק, והחבית הזו, זכתה לעמוד בשמש מבציר 2009 ועד לימים אלה קיץ 2017 וזה כמעט 8 שנים. כזכור לך, יצא לך לאורך השנים, לטעום מהיין הזה טעימת חבית, וכל הזמן שאלת "מתי אני מבקבק"?, כמוך היו כאן מבקרים ממוצא רוסי, שהיו עם פחות סבלנות ממך, ואלה התעקשו לרכוש מהיין שבחבית כמו שהוא. אני זוכר שמילאתי עבורם במיוחד כמה בקבוקים ומכרתי להם ב- 80 ש"ח לבקבוק. בשבוע שעבר, עשינו ביקבוק ביקב, והחלטתי שהיין בחבית הגיע אל פירקו והגיע הזמן לבקבק אותו. יצאו לי 170 בקבוקים. 20% אלכוהול. ואני מוכר אותם ב- 75 ש"ח לבקבוק. אין על הבקבוקים תוויות, הכמות כפי שאתה רואה מאד מצומצמת. אני רושם על הבקבוקים בטוש מוזהב "יין בסגנון פורט" ואני שמח שהגעת לטעום ואני יותר משמח להעניק לך בקבוק במתנה לכבוד יום ההולדת".
יקב צפרירים יין מחוזק בסגנון פורט 2009 –
היין עשוי 100% ענבי סירה שחוזקו באלכוהול והוסף להם סוכר ענבים.
היין התיישן והשתבח בחבית משומשת, בחצר היקב תחת השמש.
מהיין נוצרו 170 בקבוקים בלבד במהדורה חד-פעמית.
היין בוקבק בחודש יולי 2017.
ליין 20% אלכוהול.
מחיר לצרכן: 75 ש"ח.
רשמי טעימה שלי: עם השנים, היין איבד מצבעו והפיגמנטים האדומים הפכו לחומים עם שוליים בוהקים. באף, תבלינים, עוגת פירות, ברנדי מחבק ומחמם, פירות יער, צימוקים בהירים ומישמש מיובש. כשהאלכוהול לכל אורך הטעימה, משחק תפקיד מישני, אבל חשוב ביותר. בפאלט, תחושה של פירות יבשים, עם רבדים מורכבים של טעם. החך, צפוף והטאנינים "לעיסים". החומציות נוכחת, המתקתקות נעימה, לא "סוכרית" לא "שומנית", לא דומיננטית ולא מכבידה. הסיומת ארוכה וממושכת. אם אתם מחובבי הז'אנר, תמצאו ביין הזה סיפוק, עם תמורה נהדרת למחיר.
