במלון דן פנורמה בתל – אביב נאספה בערב יום שני האחרון תעשיית היין בישראל כולה. מהיקבים של הגליל והגולן ועד למדבר ולערד, כולם היו שם.
ערב המחווה שעשתה תעשיית היין למבקר המסעדות והיין דניאל רוגוב, הוא ערב שלא יישכח זמן רב.
כשאני כותב את השורות האלה עדיין מהדהד באוזניי ברקע שירו האלמותי של פרנק סינטרה I DID IT MY WAY שליווה את כניסתו של רוגוב לאולם הטקס, כל הקהל העצום נעמד על רגליו מעניק כבוד עצום ומחווה בקנה מידה השמורה לאנשים דגולים ומכובדים, סופק את כפיו בעוצמה במחיאות הכפיים הסוערות, החמות והבלתי פוסקות ובעיניים נוצצות ולא אחת דומעות.
דניאל רוגוב חולה. זה עצוב.
נזכרתי בראשית ימיי ככתב יין עת פגשתי ברוגוב לראשונה בתערוכת יין. הייתי אותה שעה בתחילת דרכי, ניצב ליד עמדת הטעמת יין של אחד היקבים ורוגוב הגיע לעמדה. בידו הוא אחז בגביע יין גדול פרטי משלו. בעוד בעמדת הטעימה ובכל עמדות הטעימה, ההטעמה היא במנה מדודה וקמצנית קמעה, זכה רוגוב למילוי גביע היין שבידו כמעט עד לראשו בעוד מטעימי היין, היינן ובעלי היקב, המתינו בעיניים כלות בחשש וביראה ובכבוד רב למוצא פיו ולרשמי טעימתו. רוגוב הריח את היין, לגם כדי זיפ קטנטן, רשם לעצמו איזה שהוא סימן בפנקס כיס, אמר תודה ושפך את כל תכולת הגביע אל מרקקת היין ועזב את המקום. דקות אחר כך כשאני כולי המום מהג'סטה שאלתי את האנשים בעמדה האם זה לא הפריע להם שרוגוב שפך כמעט את כל גביע היין אם לא את כולו והתשובה שקבלתי "מה קרה לך זהו רוגוב"!
לימים, כשהתחלתי לפגוש את רוגוב באירועי יין יצא לי פעם אחת לשבת לצידו. אמרתי לעצמי בלב, עכשיו אני אפעיל את תרגיל בית הספר. היש תלמיד שלא העתיק משכנו לספסל? ואז, כשהחלה הטעימה, ניסיתי פעם אחר פעם בין לגימה ללגימה, להגניב מבט אל מעבר לכתפו של רוגוב ולהעתיק ממנו את רשמיו. א-מ-ממה, רוגוב שרבט בפנקסו מיני שרבוטים של שפת סתרים העשויה מסימנים מוזרים ולהעתיק ממנו פשוט לא היה ניתן.
לימים, כשהתחלתי כותב על יין באופן תכוף יותר, מסודר וממוסד יותר, נפגשנו רוגוב ואני באירועי יין רבים על פני לפחות 7 השנים האחרונות לא פעם ולא פעמיים זה קרה גם כמה פעמים בשבוע. עם הזמן, התיידדנו, לחצנו ידיים, תמיד היה כיף להיפגש בתוך גרעין מצומצם של כתבי יין. בחודשים האחרונים, דניאל החל להחסיר את אירועי הטעימה, שמועות החלו לצוץ שדניאל חולה. בפעם האחרונה שנפגשנו, דניאל הגיע למסיבת העיתונאים של יקב תבור. הוא הגיע במאמץ רב מצדו, עייף, תשוש, חלש, נשען על מקל, אבל הוא היה כמו תמיד, אחד מאתנו, אחד משלנו, עוד בטרם נסתיימה הטעימה, דניאל עזב מוקדם. דקות לאחר שיצא, קם טל גל כהן כתב היין וסיפר על ערב המחווה שמתארגן לכבודו של רוגוב, ערב שהיה פרי יוזמה של חבריו כתבי היין.
ערב, שהפך להיות אירוע היין הכי נחשב שהיה בשנים האחרונות בישראל.
מה לאחל לחבר חולה? בריאות. החלמה מהירה. רוצה לומר לך שתהיה חזק. לומר לך שאוהבים אותך. שאני אוהב אותך. אתה יודע את זה. ראית את זה. הרגשת את זה. רוצה לומר לך שאני מבקש לחזק את ידך. שאני, כבר מתגעגע אליך כאן ועכשיו.
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי, למי יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי, למי תמיד למי יש יותר כבוד !