בחנות רשת "דרך היין" שבתל-אביב, התרחשה בערב יום רביעי מהפיכה. היא לא דרשה התערבות משטרתית ולא כוחות להשלטת הסדר. היא כן דרשה חושים טובים ויכולת סובייקטיבית, לטעום יינות מעולים, לחפש אחר ניואנסים ולערוך השוואה בין הטובים שביינות יקבי רמת הגולן, ולבין שורה של יינות יבוא איכותיים, של דרך היין, בטעימה אחת. בטעימה הוצעו יינות שחלקם הם זוכי מדליות וחלקם מחוללי מהפכות, כולל התוספת האחרונה לסדרת ירדן – ה- 2T המסקרן.
פתח ואמר המארח טל שקד : "לצערי, דניאל רוגוב חתן השמחה שהזמנו ללוות וגם לשאת דברים באירוע לא הגיע. ב- 2009 הוא כתב כתבה על מהפכות בעולם היין הישראלי. המהפכה הראשונה הייתה הקמת יקבי רמת הגולן בשנת 1983 וללא ספק היקב הכי טוב בישראל אז וגם היום, אתם תראו את זה על פי מבחר היינות שהיקב בחר להציג, המהפכה השנייה הקמת רשת דרך היין. בשנת 1999 נערך אירוע דומה היקב הציג בשעתו את כל פאר היצירה שלו ואילו דרך היין העמידה שורה של יינות מיובאים מובילים באותו סגנון ואם ניתן העשויים מאותם זני ענבים. רשימת היינות לטעימה, נבחרה ע"י צוות של היקב עם צוות של דרך היין והיינות שנבחרו הם בהחלט מעניינים ומרשימים. אין בליבי ספק שבחלק מהיינות תחליטו שהיינות של יקבי רמת הגולן טובים יותר ובחלק מהיינות התחרות מול המקבילים יינות היבוא תהיה לא פשוטה עבורכם להחלטה. בכל מקרה תצאו מנצחים מהאירוע".
הוסיפה ואמרה איילה זינגר, מנהלת פיתוח שיווק ביקבי רמת הגולן – "ביקב נעשית עבודה על פני 28 בצירים. עבודה קשה. מה שמוביל אותנו, זה לנסות ולחדש, לנסות ולהוביל ובעיקר איך אנחנו מקדמים את תרבות היין הישראלי"
בכל אחד משלבי הטעימה ניסו המארגנים להציע יין של יקבי רמת הגולן מול דומה לו / שווה לו מיינות היבוא. לא אחת התחרות הייתה לא פשוטה. לא אחת ההכרעה הייתה ברורה וחסרת פשרות.
אנסה לתאר עבורכם מהמקום שלי, מי היה נגד מי –
יינות לבנים ומבעבעים – הטעמה בקומת הכניסה:
יקבי רמת הגולן ירדן בלאן דה בלאן, 2005 – באף לימוניות ופריחת הדרים אופי מינראלי עדין בפה קרמי ואלגנטי עם עידון המוסיף אלגנטיות ומורכבות הסיומת נעימה טעימה רעננה.
Louis Roederer Brut NV, Champagne – צבעו זהוב חיוור יין בוגר יחד עם זאת רענן, פירותי, שופע ומלא חיים המבנה אלגנטי בפה הוא קרמי חלק ונעים. סיומת נעימה ואלגנטית.
המנצח לטעמי – רמת הגולן בניקוד מעט גבוה מאחיו. אבל הקרב היה עיקש ולאורך הדרך כתף לצד כתף במרוץ.
יקבי רמת הגולן ירדן שרדונה, כרם אורגני אודם, 2009 – באף, נוכחות של פרי בולט. פירות הדר בשלים. נגיעה מינראלית ופרי טרופי. הגוף מלא. ברקע עץ אלון.
Georges Dubeouf Pouilly-Fuisse clos Reissier – באף, אפרסק לבן ותפוח עץ ירוק. היין רענן וויטאלי. הגוף בינוני, החמיצות תומכת היטב בפרי. מינראליות קלה ברקע.
המנצח לטעמי – רמת הגולן.
Blue Nun – Ice wine – צבעו זהוב בהיר וקל. פרי עשיר מאוזן היטב בחמיצות תומכת. לא יכולתי למצוא עניין ביין שבו זן ענבי הריזלינג, הפגין פטרוליות כל כך חזקה עד כי ליין היה טעם כשל נפט ממותק.
יקבי רמת הגולן ירדן הייטס וויין 2009 – זהב נוזלי לבן, לא פחות. סוכרייה בפה וסוכרייה באף. ליצ'י, דף לדר של משמש מיובש, פרחים ותבלינים אקזוטיים, חוויה נפלאה ומזמינה של מתיקות המקפלת בתוכה עושר של פרי בשל מאוזן היטב.
המנצח לטעמי – רמת הגולן. בקלילות, בעיניים עצומות ובידיים קשורות מאחורי הגב ובהליכה גאה לפנים.
יינות אדומים – הטעמה בקומת המרתף –
יקבי רמת הגולן ירדן רום 2007 – אני הפעם הכי לא משוחד בחוויה שכן זו הייתה לי הפעם הראשונה שאני טועם מהיין. הדבר הראשון שצד את עייני כבר בשלב המזיגה לגביע היין היה הצבע כהה עשיר ומבריק. באף עושר של פרי ועץ ותיבול הרבה עוצמה של פרי יער שחור ואדום כבד עם רמיזה למתיקות מדומה. הגוף מלא. ברקע רמזים לשוקולד. הסיומת מפתה ומושכת. בומבה של יין. כאלה אני הכי אוהב. מה לעשות.
Robert Mondavi Winery Cabernet Sauvignon napa California 2007 – יופי של יין. צבעו אדום רובי עמוק ועשיר. באף עשבוניות ומנטוליות מפתה. פרחי לוונדר ופרי יער שחור. בפה פרי עשיר, קאסיס ותותי יער שחורים ושוב אותה נימה מנטולית. הטאנינים רכים כמשי.
המנצח לטעמי – רמת הגולן. על זה הייתי אומר האויב של הטוב מאוד הוא המצוין.
יקבי רמת הגולן ירדן סירה, כרם יונתן, 2007 – באף, פרי יער שחור ושזיף בשל. נימה מתקתקה מדומה. בפה פרי שופע, תיבול עשיר, מורכבות של טעמים וסיומת מושכת פירותית ושופעת.
d’Arenberg The Dead Arm Shiraz 2007 McLaren Vale – צבע סגול ארגמני מלכותי. באף, סיגליות עם פירות יער שחורים תות ואוכמניות עם בשר צייד וכמהין בפה שוקולד ומורכבות של רובדי טעמים. הגוף קשיח עם שלד מוצק.
כן בטח כבר הבנתם. המנצח לטעמי היין המיובא של d’Arenberg אני אוהב את הסירה כרם יונתן. אהבתי אותו בעבר בכל טעימה. אני אפילו יכול להעיד שחל שיפור ביין כפונקציה של האבולוציה העוברת עליו. אבל הסירה של כרם יונתן אינה שקולה הפעם לשיראז של עמק מק-לארן.
Bodegas Alejandro Fernandez, Pesquera 2006, Ribera del Duero – באף, פירות יער אדומים. דובדבנים ותותים עם ארומה מבושמת נוטה לאקזוטית. בפה, שוקולד מריר ושזיף כהה ובשל. הפרי נמצא לפנים. בשרני ועשיר. הסיומת פירותית אף היא.
יקבי רמת הגולן ירדן T2 2008 – צבעו כהה דחוס כמעט אטום כעין קסת הדיו. המרקם, חלק משיי רך, עם גרעין עמוק של דיו ופרי שחור משולב בתבלין ספייסי. ביטוי טבעי של פרי הנמצא קדימה, מוצק ועשיר, עם נגיעות של וניל. בפה, אוריינטציה של פטל אדום ושחור על סף נקודת ההכי תחתון של המתיקות. טעמים בסיסיים, אך יחד עם זאת מתוחכמים משהו, דוחפים קדימה מרכז גוף בינוני פלוס עד מלא, המבנה מעניין ומסקרן כאחד, כמעט מושלם בדחיסות שלו. היין טעים. החמיצות תומכת. הסיומת טובה. נוכחת, נמשכת על הלשון. יין לגמרי לא ישראלי. לגמרי לא יקבי רמת הגולן עד עכשיו. חדש, חדיש מעניין ומיוחד.
המנצח לטעמי הוא היין האורח Pesquera הוא היה יותר שלם מבחינתי ונעם לי יותר בפה.
יקבי רמת הגולן ירדן קצרין 2007 – באף, פרחוניות, עשבי תיבול, לצד פרי יער שחור וארומאטי. בפה, שוקולד וקפה חזק, פרי יער שחור, שזיף בשל ותות כהה, היין מאוזן היטב עם חמיצות תומכת. הסיומת פירותית ושוב קפה חזק.
Château Malescot St Exupery Margaux Bordeaux 2007 – באף, ריחות ברט וטחב. זו המכה הראשונה שבאה מיד עם ההרחה. בהמשך,עץ קלוי, שוקולד ופרי יער שחור, אם כי לא בשל. הטאנינים קטיפתיים ורכים. הגוף מלא. היין מורכב ומסקרן, אם כי האף הוא כל כך דומיננטי שהוא שולט לכל אורך הטעם. המבנה מאוזן הסיומת בינונית ורכה.
המנצח לטעמי הוא הקצרין. אבל רגע. ה Margauxהיה עם אף צרפתי מורגש אף שהוא ככה בכוונת משורר. אילו פרט למעטפת של האף היה מציג הגוף עוד משהו היין הזה היה נותן קרב מאסף לא קל ליריב מקצרין. ואילו זה האחרון, החזיר אותי אליו 3 פעמים לטעימה חוזרת בעוד בדרך אני טועם מהיינות האחרים. אבל לבסוף הקצרין קבע אני כאן ואני המנצח. ואני לגמרי מסכים.
LONG LIVE THE REVOLUTION
.