כשסיפרתי לידידי הטוב אורי נעים אושיית הגליל שאנחנו מגיעים לצפון לסוף שבוע של חגיגות יום ההולדת שלי, הוא שאל כמו חבר טוב ודואג "איפה אתם ישנים"? ו – "איפה אתם אוכלים"? כשאמרתי לאורי שמקום לשים את הראש יש, הוא אמר לי "תן לי לבדוק עבורכם משהו, יש מסעדה נהדרת בצומת כח שאתם מוכרחים להכיר ולאכול בה" כששאלתי את אורי "במה מדובר ואיזו מסעדה היא זו"? הוא השיב "תבואו תטעמו, אולי אני אצטרף אליכם במהלך הערב." והוא כנראה מאוד אוהב אותי כי הוא קיים את הבטחתו ובא ללגום אתנו יין ולהרים כוס לחיים, וזו לא סתם מסעדה, זו מתנת יום הולדת לא פחות.
מסעדת "תנורין" צפון "טעם אמיתי מהגליל", ממוקמת במתחם תחנת הדלק בצומת כח. לכאורה, אסוציאטיבית, אתם עשויים במחי יד לבטל את מה שאני הולך לספר לכם כשאתם אומרים לעצמכם "איזו מסעדה אנחנו כבר יכולים למצוא או לקבל בתחנת דלק"?…אז זהו שכן. זו לא סתם מסעדה, כי אם מקום שיותיר אצלכם חיבה רבה והמון סיבה למסיבה לאכול כאן, ולחזור ולאכול כאן, וגם לרוץ ולספר לחבר'ה.
זוהי מסעדה שאם תקראו לה ״מזרחית״ תעליבו את הקונספט כי זה לא ״חומוס צ׳יפס סלט״ אלא מטבח שכל מטרתו להוציא אתכם שבעים ומרוצים. ואני לא אשקר אם אספר לכם שאנחנו יצאנו שבעים וטובים ובאוכל ובבעלי הבית, מאוהבים.
נקי כאן וזה חשוב. השירות מהיר, ענייני, מתוקתק אם תירצו. המסעדה עצמה, עברה מתיחת פנים והעיצוב מודרני. נעים ומאיר פנים.
תמצאו כאן מנעמי ומטעמי מטבח גלילי המשלב בין טעמים אותנטיים מסורתיים לבין קולינריה מודרנית וחדשנית.
עימאד ופארס, שני השותפים המנהלים את המקום, מציעים מנות מדהימות ממטבחו של השף חמודי, עם קוו מאכלים אנין הנשען על מטבח ערבי מסורתי המושתת על קשרים משפחתיים וחברתיים ענפים והמתאים ככפפה ליד לצמחוניים לטבעוניים. לצד מבחר ושפע טריות טעם וצבע וכמובן גם לאוהבי הבשר והדגים והכול מבלי לוותר על אווירה חמה בייתית מזמינה ומאירת פנים כמיטב מסורת הכנסת האורחים של המטבח הגלילי.
את ארוחת יום ההולדת, פתחנו ביין הבית "דואט" קברנה מרלו מבציר 2013 של יקב רמות נפתלי השכן.
עברנו לחומוס מדהים עם גרגרי חומוס שמן זית ופטרוזילה, אותו ניגבנו עם חצאי פיתות קלויות, טבולות בשמן זית, עם המון שום, למות כמה שזה טעים.
רעייתי הצמחונית, התמוגגה מצלחת ענקית של סלט טַבּוּלֶה ירוק וטרי עשיר בכל טוב של פטרוזיליה עגבניה מלפפון בצל ירוק נענע ובורגול בלדי.
גם הזיתים הדפוקים, הגיעו מהבית ולא מקופסת שימורים והם היו מרירים וטעימים, אל השולחן באו ונוספו צלחות של סַלָטַת גִ'זְר,
סלט מג׳דרה של פעם שהיא למעשה נחשבת ל"מנת הדגל" של המטבח הערבי, עם פטריות שמפיניון, במיה מוצקה בטעם של מעדן מלכים, בצלים לבנים וגרגרי חומוס (מתכון של שף זוזו חנא), איזו מנה מעלפת.
שיש ברק טלה (כיסוני בצק ממולאים בשר) מבושלים ביוגורט עיזים מצומצם, עלי נענע, תבלין זעפרן, וסלסה עגבניות.
זוגתי הצמחונית לא הפסיקה להתפעל ולהתפלל שהשף או הבעלים יספרו לה איך עושים את מחבת העכוב שהיה מורכב מעלי צמח העכובית (עכּוּבּ נחשב בעיני עובד האדמה הערבי כירק השדה המשובח ביותר) עם בצל וטחינה גולמית מעל,
ואלו רק המנות הראשונות. בהמשך, אכלתי פלטה של קלמרי ושרימפס ענקיים בשרניים,
בעוד זוגתי אוכלת "בָּאבָּא גָנוּש" חציל קלוי בלדי עם טחינה גולמית ורוטב סילאן ופרחי כרובית…
הגיעו גם קובות גליליות מטרפות במילוי בשר בשבילי ובמילוי צמחוני לזוגתי הקובות נחו על מצע של סלט עלי רוקט וגרגר נחלים וטחינה גולמית מעל הן היו פריכות, מתפוצצות ועשירות בטעמים מפתיעים.
לקינוח קיבלנו קָטָאֶיף סוג של כיסוני בצק מטוגנים ממולאים באגוזים, אימהל'ה כמה שזה טעים.
ברקע, מתנגן חוליו איגלסיאס שממיס כל חלקה אצלי בלב, אני נשפך, אני מתלהב, אני אוהב, ואני ממלמל לעצמי חבל שיום הולדת של דני רובין יש רק פעם בשנה….