אי שם, בשנת 2000 התחלתי את דרכי בעולם היין, עם סקרנות רבה, ועם הרבה קירות עליהם הייתי צריך להישען, כדי להחזיק עצמי ישר, אחרי כמה כוסות. את טעימותי הראשונות, עשיתי עם חבר שלי מאיר, שלימד אותי והכניס אותם לעולם היין. אולי הייתה זו הטעימה הממוסדת הראשונה שחוויתי בערב יין רב משתתפים שהתקיים ברחבה של חנות היין "דרך היין" באור יהודה, עת פגשתי לראשונה את האייקון שנחשב כבר אז חבר בחבורת הצמרת של יינות ישראל והוא "יין המערה". איני מוכן להתחייב על שנת הבציר בדיוק, אבל היא הייתה כמדומני 2001. אולי היה זה הדיבור הרב שכולם בנו סביבו, אולי כמות האנשים שהצטופפה סביב המטעימה החיננית, אולי הייתה זו המזיגה המאוד מדודה, אולי הייתה זו התהילה וההילה, שלימים מיתגה את היין גבוה, ואולי הייתה זו המעטפת של הבקבוק כבד המישקל ואולי ותסכימו איתי שזה באמת הכי חשוב, היין שהיה בבקבוק. אבל הטעימה הזו, הייתה זכורה ושמורה לי היטב שנים קדימה, עת התחלתי באובססיביות, לשאוף למלא את מקרר היינות שבביתי ב"מערה" מכל שנת בציר שיצאה ולו בשל העובדה שהיין מביא עמו גם חלק מאמירה וסטטוס, ובכלל מין יין שכזה שפותחים אותו רק באירועים משפחתיים חשובים, או לכבודם ובחברתם, של חברים שמבינים יין ולא רק אוהבים יין. את תחילת דרכו, כמדומני עד בציר 2006, עשה יין המערה עם שני זנים בלבד המרכיבים אותו, קברנה סוביניון ומרלו, מחלקות מובחרות. ובהמשך, עם הבצירים וההשקות, נוסף לו לבלנד גם פטי ורדו בכדי להעשיר את המרקם ועומק הגוון ובתוספת תיבול נוסף. הוספת הפטי ורדו, העניקה ליין אופי בורדולזי, איכות הענבים, עושר הפרי, עומק הצבע ועוצמת הגוף, על מינעד טעמיו וניחוחותיו, קיבעו את היין גבוה, היכן שהוא ראוי וצריך להיות. 24 חודשי היישון לצד חמיצות טובה ותומכת שילדת גוף איתנה, העניקה לו ליין, אורך חיים ופוטנציאל יישון. מחירו לצרכן שחוצה בבציר 2011 את רף ה- 200 שקלים, ממצב אותו גם במקום שאינו נגיש לכל אחד ושוב זה גבוה והפעם, מנקודת מבט כלכלית, של כדאיות וויכוח אין סופי, ואמירה שכולנו כבר שמענו יותר מפעם אחת, על הרבה יותר מיין אחד, "מי בכלל מוכן להוציא על יין ישראלי סכום שכזה". אז ראשית, אין ספק, שמדובר ביין מהודר. המגיע בבקבוק כבד משקל המשווה לו מין תחושה של יין יקר. וכבר אמרתי שהמחיר, זה בטח לא העיקר. אז היין של 2011 הוא צעיר ואין זה אומר שהוא אינו נגיש, אבל אם תירצו אותו, כבד יותר ובורדולזי יותר, הוא צריך את הזמן. יש בו אלגנטיות מתונה. יש בו פרי בשל שאינו על הצד הריבתי, יש בו משהו עשבוני ואדמתי ובשרי, החמיצות נהדרת, היא נוכחת והיא תומכת, שלקראת הסיומת, קמים ובאים ניחוחות של קפה שחור ושוקולד כהה, וגם משהו קלוי, עם רמיזה למעושן. הלגימה שלו נעימה היא ממלאת את החך, היא מלטפת את הלשון והיא עגלגלה במורד הגרון. איזה יופי של יין. אבל די עם פיטפוטי הלשון. זה יהיה יותר נכון, אם תשכיבו אותו לישון. ותבואו, נעיר אותו ונדבר איתו ועליו שוב, בעוד משהו כמו 2-3 שנים מהיום, בערב יום ראשון.
בלב אזור הספר הפסטוראלי שוכנת מערה עתיקה, אשר מקירותיה נשקפים סיפורי עבר מפוארים מהיסטוריית ארץ ישראל. כיום, אותה מערה משמשת כבית ליקב המערה, המשיק בימים אלו את הבציר ה-11 של היקב.
רקע כללי:
בשלהי המאה ה-16, כחלק מפעולות הבנייה של השלטון העות’מאני בארץ, נחצבה בלב הרי הכרמל מערת ענק הבנויה בצורת קמרון (סדרת קשתות צמודות אחת לשנייה, היוצרות מבנה חצי-גלילי). אורכה של המערה מגיע לכ-80 מטרים, גובהה מתנשא לכ-9 מטרים ורוחבה מגיע לכ 5-מטרים.
לאורך השנים שימש המבנה לאחסון מוצרי מזון ולקראת סוף המאה ה 19-הוסב ייעודו למרתף יינות וברנדי. תנאי הלחות והקירור האידיאלים במקום – חושך מוחלט, רמת לחות שאינה יורדת מתחת ל80%- וטמפרטורה קבועה של כ 18-מעלות – הפכו את המערה למקרר יינות טבעי.
בשנים האחרונות, חוזר המבנה לייעוד המתאים לו יותר מכל: מרתף התיישנות והתבגרות ליין איכותי, התורם גם את שמו: "יקב המערה".
יקב "המערה" נוסד בשנת 2000 על-ידי הבעלים של יקבי בנימינה ששמו להם למטרה, לצד היקב המסחרי, להקים יקב בוטיק יוקרתי ואיכותי. להשגת יעד זה נבחרו כורמים מקצועיים וממון רב הושקע בציוד מהמעלה הראשונה.
המשימה של כל העוסקים במלאכה הייתה אחת: ייצור יין איכותי ללא פשרות.
הכרמים:
מקור ענבי הקברנה סוביניון והמרלו הוא כרמים בוגרים בגליל העליון ומקור ענבי הפטי ורדו הוא בכרם הממוקם בשפלת יהודה. הכרמים בגליל גדלים על קרקע בזלתית מאווררת. בזכות גילם הם מניבים יבולים נמוכים באופן טבעי, אשר אינם עולים על רמה של 700 ק”ג לדונם. כל הנתונים הללו: גיל הגפנים, איזור הגידול ורמת היבול מאפשרים קבלת פרי מרוכז ובעל בשלות פנולית גבוהה.
תהליך יצור היין:
יין המערה בנוי מראשית דרכו כממסך (בלנד) בורדו קלאסי, המורכב משני שליש קברנה סוביניון, קרוב לשליש מרלו ואחוזים בודדים של פטי ורדו.
הענבים המיועדים לייצור יין המערה וגדלים בכרמים מובחרים, נבצרו בשלהי קיץ 2011.
ענבי כל זן עברו השרייה קרה במשך 3 ימים לצורך מיצוי צבע, ארומות פרי וטעמים רבים ככל האפשר. לאחר מכן החלה תסיסה אלכוהולית שנמשכה שבועיים, בסיומה נותר היין עם הקליפות לשבוע נוסף לצורך השלמת מיצוי הטעמים והתרכובות הפנוליות הנחוצות להתיישנות איכותית וארוכה.
הקברנה סוביניון, המרלו והפטי ורדו התיישנו, כל זן בנפרד, במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי תחת השגחתם של יינני היקב. בסיום ההתיישנות נבחנו היחסים בין הזנים לטובת הממסך הסופי, זאת במטרה להבטיח ממסך בסגנון בורדו – ממסך עשיר, מורכב ובעל יכולת התבגרות טובה גם בבקבוק.
היין בוקבק ביולי 2014 ועבר תקופת התבגרות נוספת בבקבוק בת תשעה חודשים לפני צאתו לשוק.
רשמי טעימה מטעם היקב (בעת ההשקה, אפריל 2015)
ליין צבע בורדו כהה ואטום. כבר עם פתיחת הבקבוק מתגלה אף אקספרסיבי למדי בעל רבדי ארומה שונים. בתחילה, עוצמת הפרי ניכרת ומתאפיינת בריח דובדבנים בשלים לצד שוקולד, טבק, זפת ואספלט. לאחר חידרור של שעה מתגלים ריחות פרי כהה נוספים כפטל שחור, קסיס ואוכמניות. כעבור זמן, היין מגלה ריחות של עור ובשר מעושן. ליין גוף מלא וטעמו עשיר ומתובל. נוכחות הטאנינים מורגשת אך כבר בשלב זה אופיים קטיפתי ותחושת העפיצות בינונית. הסיומת ארוכה ומפתה.
איכות הענבים, תהליך הייצור המוקפד וההתיישנות הארוכה בתנאי המערה תרמו ליצירת יין מאוזן עם פוטנציאל יישון ארוך טווח שיסב הנאה מרובה בעת שתייתו כעת ובמהלך השנים הקרובות.
הרכב זנים:
70% קברנה סוביניון
26% מרלו
4% פטיט ורדו
מחיר לצרכן 230 ש"ח.
כשר.
14% אלכוהול