אל תאכל עם הידיים ! מה אתה ברברי ?!

בתחילת כל חודש ובדרך כלל בימי ראשון או תחילת השבוע, מקיימת מסעדת NG שבשכונת נווה צדק בתל-אביב אירוע הנקרא "ארוחת ברברים".
אנו בני האדם- בני התרבות, אוכלים בנימוס עם סכו"ם, לרוב סביב שולחן, לעיתים, עם מפה ולרוב עם צלחות וכוסות לשתייה.
למה? כי ככה זה. מותר האדם מן הבהמה.

בעלי חיים, אוכלים בניביהם ושיניהם הבולסות שבפיותיהם. בדרך כלל, הטורפים, הם הראשונים והעיקריים בשרשרת המזון אלה נקראים יצורים ברבריים (חיות בר). הם ניזונים מבשר ובקר, שמן הסתם, טרפו בעל חיים כלשהו.

ברברי – הנו כינוי גנאי לאדם חסר תרבות, נבער מדעת.

אבל 22 חברי הקבוצה שהגיעו סמוך לשעה שמונה בערב רעבים וחדורי רעב ודעת לא חיפשו ביאורים מן המילון. הם באו לאכול ובגדול.

השולחן היה מכוסה במפת נייר בצבע דף מחברת, כמה עשרות דקות מאוחר יותר, הנייר החום, התקשה להסתיר את הכתמים.

 

 

טוב שהלבישו את כולנו בסינרים ארוכים חד-פעמיים מפלסטיק, אתם לא מעלים על דעתכם עד כמה שזה חשוב.

כמה קנקני וכוסות חרס וכמה קנקני נירוסטה צוננים, היו כלי האוכל היחידים על השולחן, המוכרים לנו בני התרבות. בקנקני החרס היה יין זינפנדל אמריקאי ואילו בקנקני הנירוסטה הייתה בירה ישראלית "דאנסינג קאמל" קרה.

כיכרות לחם ענקיות לוהטות שיצאו רק עתה מהתנור הובאו אל השולחן, הם נבצעו מיידית והחלו נבלסות חיש קל עם עלי חסה ירקרקה. לא נגעתי. אני איש של בשר וכל מקום בקיבה חיוני למערכה הבאה.

 

למנה הראשונה הגיעה מנת זנב שור צלוי עם ערמונים. הבשר היה עשוי לעילא והמלחמה של הסרת הבשר מעל עצמות הזנב החלה כשכל אחד מפעיל את מלוא שיניו.

 

הרגעים הראשונים הם רגעי האימה. אתה לא מכיר את האנשים סביב השולחן אבל כולם באו לאכול ורוצים לתפוס מהכול. הסכינים והקופיצים והגרזנים מימי הביניים שהובאו אל השולחן, נראו לרגע מאיימים בידם של זרים שהפעילו איבחות של גרזן וקופיץ לעבר הזנב הצלוי שלרגע לא נשאר מיותם והוא ספג מכות גרזן וסכין מכל עבר וסינרי הניילון נכנסו לפעולה כשהם סופגים את ההשפרצות של מיצי הבשר.

רוצים לנגב את הידיים ? מגבת לחה מישהו ? אז זהו שלא. מפיות הנייר שחולקו היו קצרות מלנגב את המיצים והשומן ולפיכך אל השולחן הובאו קערות מים ובתוכם פרוסות של לימון לטבילת הידיים ולניגוב מאוחר יותר. אלא ש…גם המים הפכו חיש נקלה לשומניים.

החבורה סביב לשולחן החלה מחממת את האווירה. כולם היו צעירים ומתוך ה- 22- סועדים היו 5 נשים. הבירה והיין ומצב הרוח נסקו לגבהים חדשים והשתוללות הברברים הייתה רק בראשיתה.

אל השולחן הגיעו עתה ברווז צלוי וגם ארנבת, אלו אולי נפגשו אי פעם על שפת הנחל אבל פה אף אחד לא בא למפגש של חברים זהו שולחן של ברברים.

 

קלחי התירס שצפו בתוך נוזל רווי חמאה עשירה, הלכו נפלא עם רוטב השום שהיה מעורב עם שמנת עיזים, גבינת פרמז'ן ומיונז, רמות הכולסטרול שנרשמו פה היו בסף העליון.

 

האתנחתא בין מנות הבשר הייתה ל"צמחוניים" שבין אוכלי הבשר. היא הייתה מורכבת מדלעת ענקית שחורים עגולים נחרצו בתוכה בעת שכדורי דלעת שנשלפו ממנה יופיעו אחר כך במנת הקינוח. לצד הדלעת הענקית, היו תפוחי אדמה, ראשי שום, ירקות שורש צלויים, סלקים ובטטות מתוקות, אלו, הלכו נפלא עם הרוטב הידוע כאן למעלה.

גור החזירים היה שמנמוך עגלגל ודשן. הוא הובא אל השולחן אחר כבוד כאילו היה נסיך המובל אל כיכר העיר נישא על כפיים חסונות של זוג מלצרים אוחזים לוח קרש עצום בגודלו כשאת גור החזירים הצלוי היטב מקיפים שדות של גבעולי סלרי ריחני ותפוחים ירוקים. שנייה לצילום למזכרת ומכת גרזן אחת ביתרה את גופו הדשן לחצי ואת ראשו מייד הניפו אל קצה הגרזן.

איזה חיות. לאיפה נעלם החזיר? מה? מי?

 

 

 

 

שוקי הטלה ונתחי פילה הבר והאנטריקוט הלכו נפלא עם הבירה והיין. בעצם, לאף אחד זה לא היה משנה איזו בירה זו ואיזה יין היה זה.

הברברים אוכלים ושותים ומשפריצים וצוחקים ומקישים בעוצמה עם כוסות החרס על השולחן כמו היתומים המורעבים באוליבר טוויסט.

 

 

 

מנת הקינוח הייתה מורכבת מכדורי הדלעת מסודרים על שיפוד אותם טבלנו בקונכיות של שוקולד נוזלי, לצד פרוסות של אבטיח מתוק, שזיפים, ענבים ואפרסקים.

 

איזו שחיתות. איזה ברברים.

את הפסקות העישון הקצרות ששימשו את הצוות להחלפת המפות על השולחן לא אציין. הם בגדר מתודיקה בלבד.

 

 

 

השף הרוסי הענק הנקרא מטביי, סיפר לי שההכנות לסעודת הברברים, חורגות מהסטנדרט של המנות הרגילות היוצאות את מטבח המסעדה. הפרודוקטים כך הוא מכנה את שלל הבשרים נאספים כמעט שבוע וההתכנסות לקראת הסעודה אורכת לדבריו כיומיים.

 

 

 

 

הייתי מגדיר את מה שקרה אצל שולחן ארוחת הברברים, כמידה לא מבוטלת של השתוללות (חיובית ).

מן טקס חניכה שחייבים לעבור אותו, בטרם אפשר להמשיך הלאה.

מן סימן של אוכל בשר, שחייב היה ליצור חריץ בסכין ההיסטוריה שלו, בטרם ינדוד למחוזות מזון אחרים.

 

 

השומן, מיצי הבשר המשפריצים, היעדר הצלחות, הסכינים, המזלגות, המגבונים הלחים לנגב את הידיים, העידון, הנינוחות, הם פרמטרים שנוצקו אצלנו בגנים עוד מינקות כשאימא הייתה קושרת לנו את הסינר סביב הצוואר ומאכילה אותנו בכפית המעוקמת במתכוון על מנת שהאוכל ייכנס לנו בול לפה לא לפני שלכפית היו יוצרים מסלול אווירי כשל מטוס קרב בטרם היא תיכנס לפינו וזאת על מנת ליצור אצלנו גם עניין וסקרנות במנת האוכל המתקרבת לעברינו בטיסה.

 

 

ורק בגלל זה, הייתי מסכם את ארוחת הברברים בכמה תובנות והן: אני חייב להמליץ בחום על החוויה הזו, על אף שהיא חפה משלמות.

כשעליתי על משכבי בלילה, מתהפך מצד לצד ומנסה להירדם על הבטן המלאה, היין והבירה, התקשיתי להירדם.

אני נשבע לכם, שניסיתי לספור כבשים. אבל כל מה שעלה לי בראש היו שורות שורות של עלי חסה, עם שילוט מהבהב באדום בוהק של "שומרי משקל".

אני ורופא המשפחה שלי, מאוד מכבדים איש את רעו. ההסכם בינינו הוא פשוט ושני הצדדים מקיימים אותו הלכה כלשונה. אני לא בא לבדיקות והוא לא מתקשר אליי.

 

זוהי סעודה שתשאיר את חותמה אצלכם.

ארוחת ברברים. מסעדת NG אחד העם 6 נווה צדק תל אביב טלפון 035167888 המחיר הנו 330 ₪ לאדם כולל הכול ואתם לא יוצאים משם רעבים. ואל תבואו בבגדים של שבת, סינרי הפלסטיק יהוו עבורכם מעגל אבטחה חיצוני בלבד.