למרות הסילבסטר- כלכלני "דן אנד ברדסטריט": הקמעונאים והסיטונאים בענף המשקאות האלכוהוליים מצויים ברמת סיכון הגבוהה ב-20% מהענף כולו

  מדד הסיכון הממוצע של הענף בהתייחס לכרמים, יצרנים, קמעונאים וסיטונאים נמוך בכ-11% בהשוואה למדד הסיכון הכולל במשק

  • ענף המשקאות האלכוהוליים והחריפים בישראל מגלגל כ-5 מיליארד ₪ בשנה (בירות, יין, משקאות חריפים וכולי). כ-60% מכלל צריכת היין בישראל למשל הינה בפסח ובראש השנה
  • הערכות כלכלני דן אנד ברדסטריט על ענף המשקאות האלכוהוליים:
  • בשנת 2012 ימכרו כ-23.6 מיליון בקבוקים בדומה לשנים 2010-2011 עקב ההאטה הכלכלית הצפויה ועקב המשך יישום הרפורמה במיסוי שתביא בהדרגה לייקור המשקאות האלכוהוליים והחריפים הזולים יותר
  • החלת מס הקנייה בינואר 2014 יחולל שינוי בצריכה המקומית: מחיר המשקאות החריפים עם שיעור אלכוהול גבוה צפוי לרדת בעשרות שקלים
  • הקמעונאים והסיטונאים בענף המשקאות האלכוהוליים מצויים ברמת סיכון הגבוהה ב-20% מהענף כולו
  • בין 2009-2011 חלה עלייה של כ3% בהיקף ההכנסות בענף המשקאות האלכוהוליים
  • וודקה הוא המוצר הנרכש ביותר: ב-2011 היווה 49% מההכנסות בענף ו-56% מסך מכירות הבקבוקים.
  • שוק הזיופים של המשקאות האלכוהוליים והחריפים מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה. ההערכה היא כי מכירה של אלכוהול מזויף עלולה להגיע לרמה שבין 10%-15% מבקבוקי האלכוהול בשוק בשנה

בשנת החולפת חלה ירידה של 5% בהוצאה הפרטית על משקאות אלכוהוליים וחריפים. כלכלני הקבוצה מעריכים כי בשנים הקרובות נמשיך לחוות ירידה נוספת בהוצאה הפרטית על משקאות אלכוהוליים. בנוסף מעריכים כי הרפורמה במיסוי המשקאות האלכוהוליים שתחל מינואר 2014 תפגע קשות במכירת המשקאות הכוללים שיעור אלכוהול גבוה.

מאפייני הענף

ענף המשקאות האלכוהוליים והחריפים בישראל מגלגל כ-5 מיליארד ₪ כאשר קיימת תחרות חריפה עקב מיעוט שחקנים (בעיקר בתחומי היין והבירה) וקידום מותגים אינטנסיבי בעיקר בקרב המשקאות החריפים. עיקר הפדיון בענף נמצא בשוק החם אשר מיועד לרכישת המשקאות לצריכה בית, כמו: הסופרמרקטים, החנויות המתמחות, חנויות הנוחות וכו'.

המכירות בענף המשקאות האלכוהוליים

בתחום המשקאות האלכוהוליים יין ובירה: מס' בקבוקי היין הנמכרים נאמד בכ-40 מיליון בקבוקים בממוצע לשנה. ההכנסות הנובעות ממכירות היין נאמדות בכ-2 מיליארד ₪ בשנה. בתחום המשקאות החריפים: בשנת 2011 נאמדו ההכנסות בתחום המשקאות החריפים בכ-1.88 מיליארד ₪, כאשר במהלך   השנים 2007-2011 חלה עלייה של כ16% בהיקף ההכנסות בתחום.

2.1 הקטגוריה של וודקה הינה הגדולה ביותר מבין המשקאות החריפים ונכון לשנת 2011 מהווה 49% מההכנסות בתחום המשקאות החריפים (מבחינה כספית) ו-56% מסה"כ המכירות מבחינת מס' הבקבוקים.

הסיכון בענף המשקאות האלכוהוליים

על פי כלכלני קבוצת דן אנד ברדסטריט, מדד הסיכון הממוצע של ענף המשקאות האלכוהוליים נמוך בכ-11% בהשוואה למדד הסיכון של המשק. עם זאת, סקטור הקמעונאות והמסחר במשקאות בתוך הענף הינו בעל רמת סיכון הגבוהה בכ-20% בהשוואה למדד הסיכון הממוצע של המשקאות האלכוהוליים. עם זאת, הקמעונאים והסיטונאים בענף המשקאות האלכוהוליים מצויים ברמת סיכון הגבוהה ב-20% מהענף כולו

  1. הסיכונים בענף המשקאות האלכוהוליים

4.1  המצב הכלכלי במשק

ע"פ הערכות כלכלני הקבוצה בשנת החולפת חלה ירידה של 5% לעומת 2011 בהוצאה הפרטית על משקאות אלכוהוליים וחריפים. כמו כן, בשנים הקרובות נמשיך לחוות ירידה נוספת בהוצאה הפרטית על משקאות אלכוהוליים עקב ההאטה.

4.2  המצב הביטחוני

בעת ההידרדרות במצב הביטחוני ניכרת ירידה בצריכת המשקאות האלכוהוליים והחריפים כתוצאה מצמצום בתיירות הנכנסת לישראל, כתוצאה מצמצום בתיירות הפנים וכתוצאה מירידה במוצרי תרבות ופנאי, הכוללים ביניהם את כל סוגי המשקאות האלכוהוליים והחריפים.

בין השנים 2008-2009 חלה ירידה של כ-9% בתיירות הנכנסת לישראל לאחר גידול של כ-24% בין השנים 2007-2008. בין השנים 2010-2011 נרשם גידול של כ-1% בתיירות הנכנסת ובשנת 2012 צפוי הגידול להתרחב לכ- 2%.

4.3  קיומו של שוק זיופי אלכוהול

שוק הזיופים של המשקאות האלכוהוליים והחריפים מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר באמצעות שיווק המשקאות המזויפים בפיצוציות, בקיוסקים, בברים ובמסעדות. ע"פ הערכות, מכירה של אלכוהול מזויף בפיצוציות ובקיוסקים, במסעדות ובבארים שונים, עלולה להגיע לרמה שבין 10%-15% מבקבוקי האלכוהול בשוק (בין 3-2 מיליון בקבוקים בשנה(.

  • ביוני 2012 עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק למאבק משקאות משכרים מזויפים. ההצעה כוללת דרכי פיקוח על תהליך הייצור של המשקאות האלכוהוליים והטלת סנקציות של יצרנים או מוכרים של המשקאות המזויפים. הצעת החוק מטילה חובות לכל אורך השרשרת, החל מהאישורים הנדרשים מהיצרנים ומהיבואנים וכלה באישורים הנדרשים מבית העסק. כתוצאה מכך צפויה הגדלת עלות הפיקוח שאמורה להיות מכוסה מההכנסות מהמיסוי כתוצאה מהגדלת המכירות של המשקאות האלכוהוליים ומיסוי הבירה. 

4.4  שינויים בשערי החליפין

התנודות בשערי החליפין של המטבעות הזרים, הדולר והאירו לעומת השקל עלולות להביא לשיפור או לשחיקת הרווחיות של החברות, שמייבאות את המשקאות האלכוהוליים מחו"ל, כאשר רובו המכריע של היבוא מתבצע בדולר או באירו.

מגמות בענף המשקאות האלכוהוליים

5.1  העלייה במחיר חומרי הגלם המשמשים לייצור בירה

במהלך שלושת השנים עלו מחירי השעורה הנסחרים בשווקי הסחורות בעולם בכ-70%. לצורך ההתמודדות עם התנודתיות בחומרי הגלם, החברות מפזרות את רכישת חומרי הגלם (גרעיני דגן, שעורה) בין הספקים השונים ולקנות ב"חלונות הזדמנויות" כשהן מזהות ירידות מחירים של חומרי הגלם או של האריזות.

5.2  עלייה במספר מבשלות הבוטיק לייצור בירה

בשנים האחרונות קמו כ-20 מבשלות בוטיק לייצור בירה בכל הארץ בעלות כושר ייצור של עד 100 אלף ליטר בשנה. נתח השוק שלהן בישראל נע בין 2%-3%. מדובר ביצרניות קטנות בעלות עלויות ייצור והפצה גבוהות ואחוזי הרווח קטנים יותר בהשוואה למבשלות המסחריות. ביולי 2012 העלתה הממשלה את מס הקנייה על הבירה מ-2.18 ₪ לליטר ל-4.19 ₪ לליטר לגבי כל סוגי הבירה: המקומית, המיובאת ובירת בוטיק. העלאת מס הקנייה עלולה להביא לקריסת מבשלות הבוטיק, שמוכרות את הבירה, שהן מבשלות, במחיר, שהינו גבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לבירה המקומית ואף למותגים מסוימים של הבירה המיובאת (מחיר לבקבוק). פערי מחיר אלה בתקופה של אי וודאות כלכלית והציפייה למיתון תיצור פגיעה כמעט וודאית בביקוש לבירות הבוטיק.

 5.3 התפתחות תרבות השתייה והתרבות הקולינרית בישראל

בשנים האחרונות התפתחה בישראל התרבות הקולינרית, שבאה לידי ביטוי גם בעלייה במס' תכניות הבישול בטלוויזיה ובריבוי מס' וסוגי הטיולים הקולינריים לחו"ל.  כתוצאה מהתפתחות התרבות הקולינרית, בשנים האחרונות הצרכן הישראלי פונה לרכישת יין איכותי מקומי המתחרה במוצרי הייבוא הן במחיר והן באיכות כחלק מהמגמה של מודעות והתעניינות גבוהות יותר ביין בכלל וביין איכותי בפרט.

 תחזיות כלכלני הקבוצה לענף האלכוהול:

6.1 החלת מס הקנייה בינואר 2014 יחולל שינוי בצריכה המקומית.

הרפורמה שתכנס לתוקפה בינואר 2014 תפגע קשות במכירת המשקאות הכוללים שיעור אלכוהול      גבוה. כתוצאה מיישום הרפורמה צפוי ניתוק קשר בין מחיר המשקה האלכוהולי או החריף לבין מס הקנייה שישולם עליו. כלומר, משקאות אלכוהוליים הכוללים שיעור אלכוהול גבוה יותר – יהיו יקרים יותר ללא קשר להיותם מותג מיבוא או משקה לא ממותג מייצור מקומי. כתוצאה מכך, מחיר המשקאות החריפים הכוללים שיעור אלכוהול גבוה ובעיקר הממותגים שבהם צפוי לרדת בעשרות שקלים.

6.2  פגיעה במבשלות הבוטיק

בישראל קיימות כ-20 מבשלות בירה בוטיק. העלאת מס הקנייה על הבירה תביא כבר בטווח הקצר לפגיעה בביקוש לבירת בוטיק, כך שע"פ הערכת הכלכלנים חלק מהמבשלות הללו תסגרנה בטווח של שנתיים. 

 6.3 חוק הגבלת הפרסום צפוי לפגוע בשיווק המותגים ובצמיחת ההכנסות

החוק צפוי לפגוע בשיווק המותגים ובצמיחת ההכנסות, בעיקר לגבי המותגים הבינלאומיים. היעדר פרסום אינטנסיבי צפוי לערער את נאמנות הצרכנים כלפי המותגים שהם רגילים לצרוך, בעיקר בקטגוריית הוויסקי, ואף ליצור מעבר לצריכת המותגים המקומיים שהינם זולים יותר על חשבון אלה המיובאים.

 6.4   אין שינוי במכירת מספר הבקבוקים

כלכלני דן אנד בראדסטריט צופים כי מס' הבקבוקים שימכרו בישראל בשנת 2012 יסתכם בכ-23.6 מיליון בקבוקים בדומה לשנים 2010-2011 וזאת עקב ההאטה הכלכלית הצפויה  ועקב המשך יישום הרפורמה במיסוי שתביא בהדרגה לייקור המשקאות האלכוהוליים והחריפים הזולים יותר.

 

 

 

 

 

שתפו!

Facebook
WhatsApp
Scroll to Top