יותר מדי פעמים, ניסיתי למצוא זמן שיתאים, לערן פיק היינן של יקב צורעה ולי להיפגש. זה לא ש"ההוא" ואני לא רוצה, זה פשוט לא יוצא. פעם אחת, הוא היה עסוק וידיו שחורות מענבים שלאחר הבציר ופעם אחת תפסתי אותו בטעימת יין באוסטריה… ופעם אחת, תפסתי אותו אחרי לילה לבן שהבן שלו שיהיה בריא, היה חולה. והוא בבוקר מגיע ליקב ואני מתקשר מתחנת הדלק הסמוכה ואומר לו: "אני בא אליך"…והוא אומר: "תבוא, אבל אני קצר בזמן"…ואני בא והוא אפילו לא שתה את הקפה של הבוקר ולפניו יש עשר משימות להספיק ביקב וזאת עוד לפני שיגיעו 2 קבוצות של מבקרים מוזמנים לביקור והדרכה ביקב. ואני? אין לי זמן. רוצה הכול. כאן ועכשיו. והוא? "עזוב, בוא ונתאם" הוא אומר, "תפתח יומן, אני רוצה לשבת אתך, להקדיש לך זמן, לפתוח אתך יין, לטעום ישן וגם חדש וגם עתיד, תן לי זמן" הוא אומר….
נווה אילן לבן שרדונה 2010 – אני טועם את היין מאחרוני הבקבוקים שנותרו עדיין ביקב מבציר זה. בגלל שהיקב עושה יינות מאזור מסוים ולא יינות זניים, הוא מוגבל לפי גודל החלקה, היקב אינו קונה ענבי שרדונה מגורם אחר, אלא מייצר את היין מענביו הוא. בשנת 2010 על מנת לעמוד בדרישות השוק ולהגדיל במעט את היקפי הייצור, בוצעו נטיעות של חלקות שרדונה בשורש אבל עדיין חלקות אלה טרם הגיעו לניבה. זהו יין לבן איכותי. היין עשוי 100% שרדונה. היין נקרא על שם הכרם. הכרם הוא של כ- 13- דונם המניבים כ- 750 קילו לדונם עם עבודה קפדנית בכרם לצמצום היבול ולהעלאת איכות היין. באותו הכרם גדלים הזנים קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה. קברנה סוביניון והמרלו מכרם זה, נכנסים ליין הבלנד הנקרא "הרי יהודה" והשרדונה הוא מייצג את הכרם ביין הנקרא על שמו. זהו יין ששני שליש ממנו מתיישן 9 חודשים בחביות (שליש מהן חדשות, שליש שנה שנייה ושליש שנה שלישית) ושליש ממנו במיכלי נירוסטה לפני הבלנד המאחד. היין מאוד רענן ופחות כבד. היין לא עובר תסיסה מלולאקטית על מנת לשמר את החומציות הטבעית שלו והטעמים המזכירים תפוח עץ. השימור בנירוסטה תומך בפירותיות וברעננות הטבעית. היין בעל מינראליות טובה ונוכחת, שמנוני ובעל נפח טוב בפה משיי, נעים ורך.
בציר 2011 של יין זה יצא לקראת חודש יולי 2012. מה שמייחד את היין שהוא משקף את הטרואר (האקלים והאזור מאוד מתאימים לגידול ענבי שרדונה והתוצאה היא שרדונה "לא כבד מדי") ואת הכרם ואת הטעמים הבאים מאזור גידולו. היין מאוזן היטב. החביות מעניקות ליין נפח ועוד מימד של טעמים ופחות עץ, כשהפרי והחומציות הטבעית נשמרים. ליין יש פוטנציאל התיישנות בתנאי שימור אופטימאליים. ביין 14% אלכוהול. מחירו 100 ₪. בבציר 2011 יהיו מהיין שרדונה נווה איילן כ- 7,000 בקבוקים והניסיון מלמד שחודשים ספורים אחר כך שוב הביקוש יגבר על ההיצע.
בציר 2012 ביקב צורעה כך מספרים, הולך להיות בציר מרגש. תשאלו למה? ובכן בכרמים ישנם ענבי סירה מ-3- קלונים שונים, סוביניון בלאן שלא היה הרבה שנים, זן חדש ומפתיע בשם Oseleta , פטי ורדו, מורבדרה, אלה הם זנים שיוסיפו מימד נוסף של תבלין ליינות של היקב עם צבעים נוספים בחך.
Oseleta זן ענבים מאוד איזוטרי בעולם. ייחודי בישראל ובין הארצות היחידות בעולם מחוץ לוונטו איטליה העושות שימוש בענב זה. השתילים הובאו לארץ ליקב צורעה ע"י אנשי יקב MASI הנמצא בקשרים מאוד טובים עם היקב. זהו זן ענבים הנמצא כמעט באזור ונטו וורונה שבאיטליה. הזן מאוד עתיק ואחרי מגפת הפילוקסרה הוא כמעט חדל בנטיעה מחודשת. סיבה נוספת שלא נטעו אותו שהוא נותן מעט מאוד יבול משהו כמו 300-400 קילו לדונם עובדה המחייבת לעשות ממנו יין מאוד יקר אם אתה רוצה להיות ריווחי. האשכול של ה Oseleta עם גרגרים מאוד קטנים הרבה מאוד טאנין, צבע וטעם ומי שהחזיר את הזן הזה למודעות וליין היה יקב MASI האיטלקי שמייצר ממנו יין איכותי הנקרא Masi Osar העשוי 100% Oseleta. בשנת 2009 הביא יקב צורעה שתילים של הענב לנטיעה ובבציר 2012 יהיה הבציר הראשון. היין כנראה לא יהיה יין זני ביקב צורעה אלא יהווה תוספת משלימת תכונות חסרות בזן ענבי הסירה. לזן ה- Oseleta הרבה טאנין, הרבה חומצה והיא צפוי להעניק לבלנד קפיצת מדרגה של חיות ויטאלית ונשמה יתרה שתרים עוד את היין. מהיין ניטעה חלקה ניסויית של 5 דונם. הצלחה אינה מובטחת ואם זה יצליח, ימשיכו.
הרי יהודה 2010 – היין יצא לשיווק לפני כחודש. היין עשוי בלנד מענבים המגיעים מהחלקות בנווה אילן ובשורש קברנה סוביניון מרלו וסירה. היין רענן, צעיר, אלגנטי, עם חומציות טובה וטאנין נוכח עם בשלות טובה נטולת טעמים ירוקים, לא כבד, עשיר ופירותי בפרי יער שחור, מינראלי, מאוזן ומורכב, טעים ונטול כבדות. הסיומת ארוכה ופירותית. היין התיישן 12 חודש בחביות עץ אלון. זהו יין שממצה את היכולת של האזור להביע את האופי שלו. זהו יין שמאוד נכון לאזור הרי יהודה.
ערן פיק : "ב- 2010 , זו השנה הראשונה שהיקב החל לעבוד עם יועץ חיצוני ז'אן קלוד ברואה הסיבה העיקרית המבדלת בין יין מצוין ליין טוב זה הבדל בניואנסים מאוד קטנים ובשביל להגיע ליין מצוין נדרש המון ידע. הטרואר בארץ במיוחד באזורים מסוימים מוכיחים עצמם כטרואר טוב אבל עדיין כולם ממשיכים לחפש אחר הטרואר הכי טוב והחלקות הכי טובות. ידע זה משהו הדורש המון שנים של התנסות של איך לגדל, מתי לבצור, איך להתסיס, באיזה חביות להתסיס, כמה זמן, איזה פעולות יינניות לבצע, כל הדברים האלו הם פרמטרים המשפיעים על האופי של היין. יין צריך להיות נכון לאזור שהוא בא ממנו הוא צריך להיבצר בזמן, עשיר בצבע ובטעמים אבל ללא כבדות. הדיון על אלכוהול ביין הוא חד מימדי זה יהיה אך נכון לטועם יין ולמבקר יין לא להסתכל על הנתון הזה בכלל זה נתון חסר חשיבות אלא אם כן הוא בקיצוניות."
בעוד אנו טועמים מהיין, מגיע אורי רן מנכ"ל היקב. הוא מצטרף אלינו וערן מציץ בשעון ומבקש לעצמו דרך מילוט…אנחנו נפרדים בחיוך ובלחיצת יד איתנה. אני זה שנדחפתי. הוא זה שצריך לעבוד.
אורי רן : " יין זה דבר של הרבה שנים קדימה. אתה נוטע חלקה אחרי ארבע שנים אתה בוצר, אחרי שנתיים היין בשוק, אחרי 3-4 שנים נוספות אתה מתחיל להתייצב להבין איך לטפל בזה, אני לא מסכים עם הגישה של הטרנדים ואני לא מתחבר אליה. אני כן מתחבר לשתי גישות. אחת היא הגישה האזורית, והשנייה היא "יקב יינן" והיא יכולה להיות על-אזורית. מה זה אומר? שיכול לבוא יינן ולהחליט שהוא רוצה לעשות יינות "ירוקים", "זה הכיף שלי", "זה הסגנון שלי", "זה מה שאני הכי אוהב", "זה מה שהכי מתאים לדעתי לכרמים שאני עובד איתם" וזה מצוין. ויכול לבוא יינן עם גישה שונה לחלוטין שגורסת שהוא מבקש לעשות יינות בסגנון אמרונה, סופר כבדים, סופר מרוכזים עוצמות העומדות בסתירה למושג "אזוריות" וזה לגיטימי לגמרי. העניין שכל יקב ויינן צריכים לגבש לעצמם תפיסה של מה העיקר אצלם, מה הסיפור שלהם, אצל אחד הסיפור הוא הבלנדים, אצל האחר הסיפור הוא הסגנון, אצל יקב צורעה הסיפור הוא האזור. זה לא נכון שכולם יחשבו "אזורי" וזה גם לא נכון שכולם יחשבו סגנון מסוים "אלגנטי" איש הישר בעיניו יעשה. וכשאתה מחליט על סגנון "אזורי" השאלה שנשאלת היא "מה אתה הולך לעשות?" ו"איך אתה עושה את זה?" דיבורים לחוד ומעשים לחוד. יקב צורעה המדבר על טרואר ועל אזוריות, עוסק בכך הרבה. לדעתי, יין אזורי שנאמן לבית הגידול שלו לטרואר שלו, יש לו שני מדדים עיקריים (מעבר למדדי בסיס כמו תקינות וכיוב') הראשון זה הזן והשני זה הביטוי של הפרי. אם אני אבקש לעשות פינו נואר מבורגון ואני אביא לארץ שתילים של פינו נואר עם אדמה מבורגון ואני אעשה תיאורטית את הנטיעה בתוך חממה שאני אצליח לכלוא בתוכה את כל נתוני האקלים ומזג האוויר של בורגון, יכול להיות שאני אצליח לעשות יופי של פינו נואר בורגוני בישראל אבל הוא עדיין לא יהיה יין אזורי והוא לא יהיה אוטנטי למקום שלו הוא לא תבנית נוף מולדתו. "אזורי" ואם אתה רוצה לבחור לעשות "יין אזורי", זה בראש ובראשונה זה זן המתאים לאקלים ולגיאוגרפיה שלו ולאדמה שלו שקל לגדל אותו ובאופן טבעי הוא נותן איכות מאוד טובה ובסגנון העשייה אתה צריך להתערב כמה שפחות בטעמים המקוריים של הפרי וזה אומר שאם בצרת מאוד מוקדם תקבל טעמים ירוקים וטרם התפתחו הטעמים המלאים ואם בצרת מאוד מאוחר תקבל צימוקים ושזיפים וזה כופה את עצמו על הטעמים המקוריים כך גם אם תשים הרבה עץ חדש זה גם ידרוס את זה, תעשה השרייה מאוד ארוכה גם זה ישפיע. מה שנדרש זה דיוק ועדינות להגיע לטעמים מקסימאליים.
לכל יקב זה בריא ונכון להגדיר את הזהות שלו. ואין חוק אחד המגדיר מהי הזהות הנכונה. רק אזורי או רק אלגנטי. אבל אם אתה בוחר בזהות יש לכך משמעות שחשוב לאמץ אותה. ביינות של יקב צורעה מורגשת טביעת האצבע של הסגנון של היינן והיקב היינות אמנם שונים כי החלקות שונות והטרואר שונה אבל אלה הם יינות אזוריים הביטוי של האזוריות דרך החקלאות והייננות באופי שיבטא עניין ושונות שנאמנים למקום מולדתם. "
מיסטי הילס 2009 – זהו יין שיצא לשיווק לפני כחודש ימים והוא העשוי בלנד של ענבי קברנה סוביניון וסירה שמגיע מ"חלקת מאובנים" בכרם שורש יש בחלקה ענבי קברנה סוביניון וסירה והיא שונה מכל חלקה אחרת שמגדלים. ביקב לא בדיוק יודעים לתת את ההסבר המדויק לכך אבל מייחסים זאת לסוג של תופעת טבע ולשיפוע הצפוני המאוד חזק שלה ולאדמה הדקה ואולי בגלל הרוחות העזות, הצימוח שם, שונה מאוד מחלקות הקרובות אליה. הצימוח מאוד מרוסן היבול יותר נמוך, האשכולות והגרגרים יותר קטנים, והטעמים שונים. פשוט אחר. ב- 2006 כשזיהו ביקב את השוני, בודדו את החלקה בנפרד ויישנו אותה בנפרד. יש ביין טעמים עשירים ומרוכזים , חומציות מאוד דומיננטית עם המון פרי, יין שמאוד נכון לו להיות לתקופה ארוכה בחביות עץ, יש בו יותר מהכול ויחד עם זאת הוא נשאר מאוזן.
יקב צרעה
ד.נ. שמשון 99803
טלפון: 02-9908261
פקס: 02-9915479
[email protected]
שעות פעילות: א'-ה', 10:00-17:00, ו': 10:00-14:00