הקיץ כבר די קרוב וחובבי היין בעולם ואחריהם גם במדינתינו הקטנטונת, משנים את האופן שבו אנחנו חווים את יינות הרוזה הוורדרדים והרוזה היבש כך אני סבור יהווה את הטרנד והאופנה החמה של הקיץ הבא שכולנו בתקווה גם יבוא עלינו לטובה. לאחרונה, בשתי מסיבות עיתונאים שבהם הושקו יינות חדשים של היקבים הרי גליל ורקנאטי, היווה הרוזה 2011 של אותם יקבים, פתיח קל ומרענן לקראת הבאות, מן סוג של "יין קבלת פנים". כל מי שטעם מהיינות הללו, נהנה עד מאוד, אבל מהר מאוד, הונחה כוס הרוזה בצד, מפנה את מקומה ליינות המושקים. אני מבקש להחזיר את כבודו האבוד של הרוזה. אני לגמרי בטוח שהוא הדבר הבא.
זה לחלוטין לא עוסק בהיסטוריה של היין. זה לגמרי עוסק, ברצון לחוות את הרגע.
מעריציו של הרוזה מתלהבים מהיין אשר לרוב אינו מובן. אבל יודעי דבר, מביני עניין וגם שפים רבים כך מספרים, אוהבים את הרוזה ואוהבים להגיש אותו לשולחן. בטח זה יקרה בקיץ הקרוב. בטח זה יקרה אם אתם כחובבי יין, תבקשו לעצמכם את הבריזר הזה ובמחיר נגיש שיפתיע גם אתכם לטובה.
זהו יין שלא מאפיל על טעמו של האוכל. הוא מוסיף לו, או מספק לו, ניגוד שזה למעשה, באמת מה שאנחנו רוצים. לגרום לטועמי היין לאהוב את הרוזה.
יין רוזה המיוצר היטב, שהוא יבש ולא מתוק, מעניק ביטוי טהור מאוד לטעם הענב שהוא עשוי ממנו.
אתה שותה, אתה נהנה ואתה נוצר בתאי הזיכרון שבמוח, את רכיבי הטעם הזה.
תאמינו לי חברים. זה לא הולך להיות לכם קשה להתאהב ביין הזה.
הוא ורסטילי, הוא יתאים להרבה סוגים של אוכל, טעמו נפלא, צבעו משתנה מצבע סלמון חיוור ועד ורוד עמוק ומשגע מצד אחד של הצבע ועד צידו השני.
מנעד הארומות והטעמים מגוון וגם שונה. מוגדר וגם מובחן.
קשת הארומות והטעמים, תנוע מתות שדה, פטל, דומדמניות, דובדבן טרי, עשבים יבשים, תבלין, ונגיעות פרחוניות.
גוף קל, או במעט כבד. מינראליות וחומציות. מבנה טוב, וסיומת חלקה ומשיית.
קחו לכם מהרוזה. אם אתם לא תיהנו. אני אתבדה.