חיים גן, חבר, ומארח, ואושיית יין, וממארגני תרוכת היין הבינלאומית, לא יכול היה לקיים את טעימת היינות שיושקו לראשונה בתערוכת ISRA-WINE-EXPO 2012 בצורה טובה יותר מאשר סביב שולחן טעימה במשכן איש הענבים החדש שביפו. כל שהוא ביקש, היה לקיים טעימה בין חברים, משוחררת ממחויבות או רשמיות מעונבת ולאפשר לאורחיו עיתונאי היין לקחת את זה בקלות ובאותה מידה של אחריות ורצינות מתבקשת.
קדמה לטעימה העיוורת, טעימת פתיחה של 2 בקבוקי יין לבן הראשון גווצטרמינר טרה של יקב טפרברג ומסע ישראלי לבן של יקב ויתקין. קבוצת העיתונאים הייתה מצומצמת והיינות 6 במספר שכוסו במעטפת קטיפה שחורה של חשאיות לא היוו עבור קבוצת הטועמים אתגר מיוחד. על השולחן, כיאות לטעימה עיוורת היו 6 גביעי יין, נייר ועט לרישומים, כמה פרוסות לחם והרבה ציפייה וחושים מחודדים.
כל שחיים גן היה מוכן לתרום ברמזיו שמחיר של אחד מהיינות נושק כמעט ל- 200 ₪ וכי מדובר בכל ששת היינות יינות אדומים. זו לא הייתה טעימה של ניקוד וציונים כי אם טעימה חווייתית על מנת שכל אחד מהטועמים יחווה את הטעימה ואת הדעה לעצמו ואם ימצא לנכון ישתף גם את חבריו סביב לשולחן. היינות מוספרו מ- 1001 ועד 1006. כל הבקבוקים נפתחו מיד עם תחילת הטעימה.
1001 – בנימינה רזרב שיראז 2008 – היין בעל אופי פירותי בולט ובשל.
1002 – רמות נפתלי ברברה 2010 – בעיניי היין הטוב בטעימה. יין מעניין, לא שגרתי שלטעמי קיבל מנעד רחב נוסף של ארומות וטעם בזכות עץ החבית.
1003 – ברקן אסימבלאז' צפית 2008 – יין מתובלן מסקרן ולא סטנדרטי.
1004 – אור הגנוז מרום שמאי קברנה סוביניון 2009 – עשבוניות ופרי שחור ובשל.
1005 – רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2009 – זה היין השני שהיה חביב עלי בטעימה. למעט תחושה קלה מאובקת משהו. הרבה אופי קברנאי.
1006 – דומיין ונטורה מרונס' 2009 – טעמתי את היין לראשונה בתערוכת היין הכשר בירושלים לפני שבוע. מדובר ביין הדגל של היקב. הגוף הבינוני או סגנון העשייה היינני צרפתי פחות מדבר אלי והיין נותן תחושה מימית ושטוחה משהו.
תערוכת היין הבינלאומית WINEEXPO 2012 נולדה ב- 2006, עם עוד כמה פרויקטים באותה התקופה בתעשיית היין הישראלית, עם פזילה לשוק היצוא הבינלאומי. מרכז הירידים הוא בעל החלק העיקרי בייזום התערוכה ואליו חברו מגזין "יין וגורמה" ו"איש הענבים". מרכז הירידים כבעל אינטרס עסקי מובהק מעמיד את מתחם גני התערוכה הוא מקצה את המשאבים הנלווים והוא גם זה שקובע את רף הסטנדרט הגבוה על שום היותו מתמחה בהפקת תערוכות למיניהן. במסגרת תרומתו של מרכז הירידים לפרויקט נרתם גם משרד המסחר והתעשייה אשר מממן 50% מעלות הטסתם ואירוחם בארץ של מומחי יין עיתונאים, קנייני מזון ומשקאות בכירים ומעצבי דעת קהל, המגיעים מחו"ל לתערוכה. משרד המסחר והתעשייה גם הוא זה שמטפל בהזמנתם הרשמית של נספחים מסחריים של מדינות כאורחים רצויים ורשמיים בתערוכה. אמנם בתערוכה אין מכירה של יין מהמציג ללקוח, מקסימום טפיחה על השכם ומילה טובה אך בפרק זמן קצר ומוגדר ידוע וקבוע מראש מזדמנת לו למנכ"ל, למנהל היקב, למנהל השיווק הזדמנות פז לפגוש אנשי מפתח במקום אחד מה שהיה דורש ממנו בכל קונסטלציה אחרת חצי שנה של תיאום פגישות. זה הזמן לפגוש קניינים ומשקיעים. נתוני התערוכה שעברה מלמדים על מספר שיא של 240 פגישות שנוצרו ונתהוו בתערוכה בין גורמים מתעשיית היין שהציגו בתערוכה לבין גורמי חוץ בעלי עניין. ישנם גם יקבים שהתערוכה היוותה בעבורם את אבן הפינה לחשיפתם או אם תרצו לידתם מחדש תחת מיתוג כזה או אחר. לפני שנתיים כך מדווחים המספרים הרשמיים של מרכז הירידים, פקדו את התערוכה בשלושת ימיה 18,000 מבקרים. מעריכים שהתקציב להרמת התערוכה הנוכחית עומד על כ- 1.5 מיליון ₪. לחיים גן חורה העובדה אותה הוא מכנה בכותרת "קניבליזציה" שחנויות יין מרימות תערוכות יין. לדבריו לא יכול להיות שחנות יין תייצר יין זה לא נכון שהשופט בתחרות יהיה גם בעל עניין וגם בעל הקבוצה יש פה בעיה לדבריו. לדבריו 3 התערוכות האחרונות שנערכו רק לאחרונה והוא מלא הערכה ופרגון אליהם ואל יוזמיהם התערוכה של אבי בן בירושלים, התערוכה של אייל בחיפה, והתערוכה של פיופ הכשרה, כולם רשתות חנויות יין שמוכרות רק דברים מסוימים ומכניסות לתערוכה רק דברים מסוימים וזו לדבריו ולדעתו זה בעיה. והוא מסכם "ברגע שחנות יין מטפלת בתערוכות יין ורק מה שהוצג בתערוכה יימכר אצלה בחנות ומי שלא הציג בתערוכה גם לא יוצג בחנות זה בעיה"
המציגים בתערוכה מצפים לפגוש בקהל המקצועי מקבלי החלטות תחת קורת גג אחת, אם זה ברמת מנהלי מזון ומשקאות, מנכ"לים, מסעדנים, מלצרים, רשתות שיווק וכן הלאה. בקהל הרחב את גרעין חובבי ושוחרי היין. היקבים רוצים חשיפה, הכרה, מיתוג, השנה התאפשר לראשונה ליקבי בוטיק זעירים להציג את יינותיהם בשדרת יקבים זעירים בביתנים קבועים.
הקהל רואה הצגת יכולות של תעשייה ובעיקר תעשיית היין הקטנה בישראל זו תערוכה גדולה עם ניחוח בינלאומי עם נציגות של גורמים מחו"ל ההשקעה מצד המציגים היא רצינית מאוד והם יודעים מה מצופה מהם ואיך הם רוצים להיראות בתערוכה.
רוב ההשקעה בתערוכה, פרט לשכר הדירה של גני התערוכה מרכז הירידים הולכת לטובת הבאתם ארצה של המוזמנים מחו"ל משהו כמו 50-65 אורחים המחולקים לקבוצות של עיתונאי יין מובילים, קניינים ומתווי-דעת קהל. בדגש על ארצות מזרח אסיה, צפון אמריקה עם דגש על קנדה, סין יפן אינדונזיה, מדינות נורדיות כמו שוודיה ופינלנד.
אם יש משהו שתערוכת יין צריכה להשיג זה מצוינות איכות ומיתוג עבור מציגיה.