לאחרונה, אני שומע מחלק מחבריי הכותבים על יין, שהם נוטים לאמץ לעצמם תפיסה מועדפת ליינות שהם "רזים, קרים, מעונבים, אירופאים, עם רמות אלכוהול שאינן חוצות את ה- 13% " (ביינות אדומים). אותם כותבים, מנסים לדחוק הצידה ולהוביל מהלך שנוי במחלוקת גם לדעת לא מעט ייננים, ש"היינות הריבתיים, הכבדים, המתוקים מדי, הבשלים מדי, החמים, הבומבסטיים, מפלצות הטעם, הם בגדר פאסה". אישית ואין בכוונתי לסטות מכך, אני נמצא בצד של הטעים. ולצד הזה, לו שותפים רבים מחבריי חובבי היין הישראלי, מחבק ואוהב את היינות "העמוקים, הכבדים, הבשלים, העשירים, מלאי הגוף, הנוכחים, המאוזנים, עם אלכוהול גבוה" ולגמרי אין לי בעיה של גבולות כשמדובר על אותם יינות אוסטרליים למשל שגם חוצים את רף ה- 16%-18% אלכוהול.
נפגשתי לשיחה קצרה על כמה כוסות יין, עם תמיר ארצי, יינן יקב טוליפ.
מספר תמיר ארצי יינן יקב טוליפ: "לאחרונה הייתי במפגש עם חבתנים (יצרני חביות יין ) ושמעתי מהם את הדברים הבאים : "אנחנו מייצרים את החביות שלנו מתוך כוונה לתת כבוד לפרי, עם קלייה מאוד עדינה, שתיתן לו ליינן אחר כך יינות אלגנטיים"…
אנחנו משתמשים בחביות של היצרן הצרפתי Tonnellerie Vernu אלה לא בדיוק החביות שהוזכרו ע"י אותם היצרנים. החביות בהם אנחנו עושים שימוש ביקב טוליפ אלה חביות עם קלייה טובה כמו שצריך, כייפית, שגם מרגישים אותה ביינות.
אמרתי את זה ליבואן החביות שלנו יניב גור שאותם יצרני החביות אותם פגשתי מדברים על קליה עדינה ועל אלגנטיות ביין ועל כבוד לפרי כל אותם אמירות שבאו מהם ואמרתי ליניב החביות שלנו הם לא כאלה. יניב אמר לי כך : "השנה, מכרתי בארץ חביות של Tonnellerie Vernu יותר מאשר מכרתי בכל השנים האחרונות.
רוצה לומר, שיש ביקוש מצד חובבי היין בארץ, שכן רוצים יינות עם גוף, יינות עם נוכחות, יינות עם נימה מתקתקה, כן רוצים להרגיש עץ מאוזן עם פרי, הנה הם אוהבים את זה.
זה טוב לנו. זה בסדר. אני באופן אישי על אף שאני יינן של יקב גדול ונחשב. כשאני מקבל יינות כאלו אירופאים ואלגנטיים וירוקים, אני פחות נהנה מהם.
עכשיו צריכה להישאל השאלה האם זה נכון מבחינת השוק. תשמע אני חי ופועל בשוק היין בישראל. אני לא נגד. אני שומע. אני מקשיב. אנחנו כיקב שבוחן כל הזמן את השוק, אנחנו קשובים, אנחנו לומדים, אנחנו מבקשים כל הזמן להיות חדשניים, מודרניים ומתקדמים. אני שומע על הטרנד הזה שמובילים כמה עיתונאי יין שמבקשים לא לקבל יותר יינות מתקתקים, ריבתיים, בומבסטיים והם מבקשים לקבל יינות קרים, ירוקים, רזים, אלגנטיים. אולי זה טרנד שאני מאמין שהוא עשוי לחלוף ואולי זו קריצה לשוק בינלאומי.
היינות של טוליפ עובדתית מבוקשים והולכים יפה בחו"ל. אולי לחך האירופאי שמורגל ברמות אלכוהול של 13-13.5% מקסימום, קצת קשה לקבל את העובדה שהיינות של טוליפ האדומים נעים בממוצע של 14-15% אלכוהול אבל עדיין מאוד אוהבים את היין שלנו בחו"ל.
יש כיום מכשירים להורדת רמת האלכוהול ביינות כמו תהליך אוסמוזה הפוכה שאנחנו ביקב בודקים, שוקלים את הרעיון, המכשור היום בניגוד לעבר הרבה יותר נגיש ופחות יקר מפעם. לא מן הפסול שאם נמצא שזה באמת מה שהשוק דורש אנחנו נהיה שם עם מוצרים כאלה.
אבל חשוב לי להדגיש. לבצור ענבים יותר מוקדם לבצור ברמת הבשלה יותר נמוכה, אני לא יודע. אני לא רוצה ואני לא מוכן וגם היקב לא יתיר זאת לעולם להוציא מכתליו של היקב יינות עניים ומימיים.
גם אותם עיתונאי יין שמובילים את הקו של היינות הקרים והאלגנטיים, כשהם טועמים את היינות שלנו הם מבסוטים. והיינות שלנו, כן זוכים מהם למחמאות. ואותם עיתונאים הם מספיק כנים עם עצמם (ואני מבין שיש איזה שהוא קו שהם מחפשים) הם עדיין אוהבים את היינות "האחרים" כמו שלנו ושל היקבים שמייצרים יינות בסגנון דומה.
אם תבקש ממני לאפיין את היינות של יקב טוליפ אז הייתי אומר כך : היינות של טוליפ הם יינות בעלי גוף, פירותיים, טובים, העץ שלנו מאוזן בהחלט וקשה לומר על היינות שלנו שהם עם הרבה חבית, אני יודע מתוך עצמי שאחוז החביות החדשות כאן אינו עובר את ה- 20% ליין מסוים.
היינות שלנו נבצרים מאוחר, הם מקבלים אלכוהול גבוה, את כל המרכיבים המתקתקים הנמצאים באלכוהול הגבוה כמו גליצרול, גלוקוז ופרוקטוז, והציבור אוהב את זה.
זה שאני ביקב טוליפ או יקבים אחרים, יכולים במטה של קסם עכשיו לעשות הוקוס פוקוס ולשנות את היינות שלנו למשהו אחר קר ורזה ואירופאי ואלגנטי זה לא בר-ביצוע. קודם כל בוא ונתחיל מזה שחומר הגלם שיש כרגע ביקב מספיק לפחות לשלוש השנים הבאות, דבר שני יש פה נתונים שאי אפשר להתווכח איתם. אני לא מתכוון להתווכח עם אף יינן ומן הסתם תמיד יכול לבוא איזה יינן מוכשר קולגה שלי ויש לי הערכה וכבוד לכולם, שכן ידע לעשות יינות רזים. אני לא יודע. באמצעים טבעיים אני לא יודע לעשות את זה. אני רואה ואני מכיר הכי מקרוב את הענבים שלי, את הכרמים שלי, אם אני בוצר אותם ב- 13% אלכוהול, אין לי מה לעשות איתם יותר, אני לא מתכוון להוציא מהיקב יינות ברמה של 20 ₪. כל מקום עם הטרואר שלו. יתכן שברמת הגולן יבוא יינן שידע לעשות את זה. אני בכרמים שלנו שבהרי יהודה, לא יודע לעשות כאלו דברים.
אם נבין שבכדי להמשיך ולהיות שחקן מוביל ונחשב בשוק אנחנו נדרש לעשות את אותם יינות עדינים, אנחנו נלמד ונפנים ונפעל באמצעים פיזיקאליים לעשות יינות שכאלה. אישית, אני מאמין שזו אופנה שתחלוף.
הסטוריה וחזון
בשנת 2003 הגשימה משפחת יצחקי את חלומה והקימה יקב בוטיק המשלב ייצור יינות איכותיים לצד תרומה לקהילה.
המשפחה בחרה למקם את היקב על צלע הר, בשיפוליו הצפוניים של הכרמל בכפר קטן ופסטורלי המשקיף אל נופיו המרהיבים של עמק יזרעאל.
כפר תקווה הנו יישוב קהילתי לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים אשר שם לעצמו מטרה לאפשר לקהילה מוגבלת להתפתח ולממש את יכולתה.
השילוב הנפלא בין חזון הכפר לתשוקת המשפחה לייצר יין הוליד מודל מרגש של תעשיית יין המעסיק את חברי הכפר ונותן להם פלטפורמה עסקית להשתלב בענף העבודה כאחד האדם.
חזון המשפחה התמקד בייצור יין איכותי מתוך אהבה, ידע מקצועי וחיבור אמיתי לתחום, באווירה משפחתית המעניקה ליין ניחוח אישי ומיוחד.
כיום, יקב טוליפ נחשב כוכב עולה על מפת יקבי הבוטיק בישראל, בשל ייצור יינות איכותיים ללא פשרות, החל מבחירת הכרמים האיכותייים ביותר תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והקפדה מתמדת על מתן תמורה מלאה למחיר.
יקב טוליפ מייצר כ-100,000 בקבוקים בשנה הנמכרים מדן ועד אילת ואף במספר מדינות בעולם.
יקב טוליפ
טלפון: 04-9830573
פקס: 04-9830575
דוא"ל : [email protected]
דוא"ל יינן : [email protected]
כתובת: יקב טוליפ, כפר תקווה.
למשלוח דואר – רחוב הכרמל 24 קריית טבעון 36081