כשעשיתי את ראשית דרכי בעולם היין וזה כבר משהו כמו יותר מ- 20 שנים אחורה, אחד מהיקבים הבולטים בישראל דאז, היה עבורי יקב שאטו גולן. משהו ביופיו של המקום ובעובדה שבעליו דאז השותפים הכורם יצחק ריבק ושותפו שוקי שי עשו הכול בכדי לשוות ליקב סטייל, סממנים של יוקרה, כאלה שקובעים מיתוג, איכות, וגם מקבעים מחיר גבוה.
לימים, אם תרצו לקרוא לזה כימיה בין אנשים, או כל אופציה אחרת בה תבחרו כנכונה, מצאתי לי חבר ביקב בדמותו של שוקי שי. פעם, נפגשנו ביקב זוגתי ואני, עם יצחק ריבק ורעייתו גילת, ועם שוקי שי ורעייתו שוש לטעימת יין בבוקר שבת אחת באירוח מופתי של שולחן עמוס לעייפה בכיבוד וגבינות איכות ויינות היקב.
פעם, יצא לי לפגוש אותו בשדה התעופה בלונדון עת המטוס שלנו נאלץ להתעכב בשל תקר בגלגל.
פעם, יצא לי לקבל שיחת טלפון ממספר חוץ לארץ חשוד ולא מזוהה ומעברו השני של הקו היה זה שוקי שהתקשר לשאול איך היה היין שלהם שטעמתי.
ופעם, אחת אותה לא אשכח לעולם, עת טילפן אלי וביקש שאגיע למפגש עמו בתל-אביב בסמוך לסינרמה, ואני מגיע והוא ובועז סולש דאז יד ימינו של שוקי ומפיץ יינות יקב שאטו גולן, יוצאים מרכב, שוקי ניגש אלי ונותן בידי את יין הקינוח "עוג" כשהוא נתון בתוך מארז עץ המשווה ליין יוקרה והדר, ואומר לי מזל טוב ליום הולדתך זו מתנה צנועה ממני.
ועוד פעם, אותה שוב לא אשכח לעולם ביקור בבוקר שבת ביקב, שנים אחרי היכרותי הראשונה עם שוקי. עבורו התקופה כבר הייתה קשה. שוקי חלה, עבר טיפולים, שיער ראשו היה חסר בבלורית הכסופה והיפה שהייתה לראשו, והוא לא היה במיטבו. ואני כמו בכל ביקור ביקב, מפציץ בתמונות. ולמחרת, אני מקבל טלפון מניב ורדי המקסימה שליוותה את היקב בתחום השיווק וגם שלחה יד בצילום, שאמרה לי: "התקשרתי לומר לך תודה שנזהרת ברגישותך בעדשת מצלמתך, מלצלם את שוקי במראהו העכשווי, שלא ממש החמיא לשוקי שכולנו כל כך אהבנו".
והנה, אתמול אני מקבל מניב את ההודעה על פטירתו של שוקי, ושעות אחר כך, מגיעה אותה הודעה גם מבועז סולש.
גם ניב וגם בועז כבר מזמן לא עובדים ביקב שאטו גולן אבל את הכבוד ואת הזכות שהייתה להם לעבוד עם האיש היקר הזה הם לא שוכחים.
לכתך לשלום שוקי שי חבר יקר שלי. אהבתי אותך מאוד והייתה לי הזכות שכנראה ככה בכל אופן הרגשתי שאהבת אותי לפחות באותה המידה. תנוח על משכבך יקירי. אוהב אותך לעד.
ברשות ארכיון היקב, וניב ורדי, אני מעלה כאן תמונה שלך, בה אתה נראה במיטבך. ככה אני הכרתי אותך וככה אני רוצה לזכור אותך, אפילו שכרגע עם כתיבת שורות אלה, גרוני נחנק ודמעות ממלאות את עיניי.
הרבה בזכות שוקי שי זיכרונו לברכה, משפחת ריבק יצחק וגילת יקיריי, היינן וכיום גם השותף אורי חץ, וגם הבעלים החדש מודי, והרבה בזכות היינות הנהדרים, יש ויהיו לעד בליבי פינה גדולה של כבוד, הערכה, ותמיד מילה טובה וגדולה של פירגון על העשייה ועל הדרך הנכונה.
"יקב שאטו גולן הוא יקב בוטיק ישראלי. סיפורו של יקב שאטו גולן החל בשנת 1996 עת נטעה משפחת ריבק ממושב אליעד 131 דונם של ענבי קברנה סוביניון ומרלו בשטחים החקלאיים של המושב בדרום רמת הגולן. בשנת 1999 הקימה המשפחה יקב קטן בחצר המשק בשותפות עם שוקי שי וייצרו את 7,000 בקבוקי הקברנה סוביניון הראשונים"…(ויקפדיה)