תערוכת היין סומלייה 2020 ולך ותאמין וזוהי כבר הפעם ה- 18 ! וכל פעם עולה על קודמתה – וואו !

אל תתפסו אותי במילה, אבל כמדומני שזו לה השנה ה- 18 לסומלייה תערוכת היין הכי נחשבת בישראל ואני מלווה את האירוע מהפעם הראשונה ואנחנו בלי עין הרע ב- 2020. כמו בכל שנה, אני לוקח לעצמי יום חופש מהעבודה מנער מעלי את טרדות ודאגות היום-יום ומתפנה לאהבה שלי היין.

הבוקר החל במסיבת עיתונאים/כתבי יין/סומליירים/שפים "אינטימית" שקיימו אנשי יקב שאטו גולן במסעדה סמוכה להיכל התרבות, כאן השיק היינן אורי חץ יין חדש ושמו בישראל "רוח" מבציר 2017. מדובר בבלנד מבוסס ענבי פטי וורדו וגרנש הענבים גדלים בכרם שאטו גולן בגובה 400 מטר מעל פני הים על אדמת בזלת עמוקה בת מיליוני שנים. היין הוא שילוב של חקלאות בת קימא תסיסה ספונטנית ויישון בחביות גדולות נותן ביטוי מירבי לשונות הטבעית שבכרם וביקב היין המתקבל הוא בעל אופי טרי פרחוני חי ועסיסי. היין מצטרף לאחיו היין המתקרא "גשם". ליין 14%. מחירו לצרכן 125 ₪. היינן אורי חץ הטעים בנפרד את מרכיביו של היין הפטי וורדו והגרנש מהבצירים 2018 ו- 2019 בכדי לאפשר לטועמים אמת מידה וייחוס לתוצאה המוגמרת.

ולאירוע סומלייה. אישית אני בדעה שאם אתם משהו, או מישהו, מעולם היין, אתם חייבים להיות כאן. וזה לא רק המינגלינג והמפגש ומקרוב עם אנשי התעשייה, בעלי יקבים, ייננים, מסעדנים, סומליירים, מלונאים, יצרני מוצרים נלווים, אנשי מכירות, סוכנים, מפיצים, יבואנים ומשווקים, וכן, וכמובן יין. אבל המון יין.

אם לומר את האמת, חסרו לי כאן יקבים ויינות. העדרותם של יקבים כמו טפרברג, טוליפ ומאיה, קסטל, או כרמל, ועוד רבים וטובים, ניכרת והתייצבותם לאירוע חשוב שכזה לטעמי היא מכרעת וחבל. לבטח אהבתם רבים מהיינות, קל וחומר מההיצע ומהמבחר, אבל בטח תסכימו עימי שלא כל המוצג טעים. ולא כל המוטעם ראוי. ויש גם יינות לא טובים או מקולקלים והכול בסדר והנה מקרה שהיה לי:

באחת מעמדות ההטעמה, היה סוג של הסתודדות צפופה של טועמים הממתינים לתורם למזיגה בעמדה. מאחר והיקב לא היה מוכר לי ומאחר וההסתודדות הצפופה עוררה בי עניין, נגשתי והמתנתי לתורי להגיע בסמוך למטעים. זה האחרון מזג לי לכוס יין אדום מדיקנטר בעוד טועם שעמד משמאלי וקדם לי עם כוסו, אומר למטעים "היין נהדר". ואני מריח את היין והיין פגום. עם ריחות אופייניים ליין "קורקי" ואני מריח שוב וטועם וקובע נחרצות שהיין מקולקל. 3 אנשים ניצבו מאחורי עמדת ההטעמה ואלה לא מסכימים איתי. ואני אומר: "הלו, אני חבר, אני לא מבקר". "אל תטעימו מהיין הזה הוא פגום ואתם מקלקלים לעצמכם." והללו בשלהם, לא מוכנים לקבל עצתי. ואני מביט מימיני ומשמאלי מחפש חבר, קולגה, איש שמבין ביין שיוכל אף הוא לטעום ולהביע עמדה ודעה אך באותם רגעים לא מוצא. ואז אני ניגש לעמדת יין סמוכה שם עומד יינן מוכר חבר שלי ואני קורא לו שיבוא ויטעם את היין מבלי שאומר לו מילה ואכין אותו לטעימה. והוא טועם את היין ואומר "היין על גבול הקורקי או שהוא קורקי לגמרי"…ואני מביט על השלושה ופניהם נדמו. הם לקחו את הדיקנטר ושפכו את תכולתו. לא נורא. כולנו כל הזמן לומדים. ויין מקולקל, יכול לקרות גם אצל הכי גדולים.

זה יהיה לא נכון ובלתי אפשרי לחוות דעה על מאות בקבוקי היין בכל עמדות ההטעמה שבתערוכה מפוארת ונחשבת זו. וזה גם תאמינו לי קשה, גם אי אפשר לומר לא, לכל יינן/חבר/מכר/ שעומד מאחורי עמדת ההטעמה שאליה רק ניגשתי לומר שלום אבל מיד כיבדו אותי בכל הפורטפוליו שבעמדת הטעימה…

והיו עמדות יין שאתה פשוט לא יכול לומר לא…

אז טעמתי יין מהשעה 10:30 וקצת ועד אחרי 17:00 ולא את הכול שפכתי, וכן, די הרבה לגמתי וגם בלעתי. ואני נשבע שכמו תמיד שתיתי אבל המון יין. ולא, ממש אבל ממש לא, אכלתי כלום.

אז אהבתי בתצוגה של שקד יין לבן מטריף בשם ESTATE ARGYROS 2017 מורכב, מינראלי, נוגע במליחות וארוך בסיומת.

ואהבתי מאוד לטעום יקבי רמת הגולן קצרין בלאן דה בלאן 2007 וגם את הכרם בראון.
אהבתי מאוד את השיפור ולטובה ביינות הרוזה והלבנים של יקב הבוטיק סקוריא.

אהבתי את כל מה שטעמתי ביקב שאטו גולן כי הכול שם פשוט נפלא
אהבתי מאוד את היינות של יקב גיתו שלי שבעוונותי זו הפעם הראשונה שאני טועם

כך גם היינות של יקב שירן מהלבנים דרך האדומים פשוט נהדרים.

מאוד אהבתי את היין של בזלת גולן שיואב לוי הטעים היישר מדמיג'אן זכוכית.

או את ה- ICE WINE  של יקב גת שומרון.

כך גם היינות של יקב הבוטיק צוובנר.
ויקב אדם של הייננית אורנה אדם ה- GSM 2018
ועוד ועוד.
תמיד, כשאני בא הביתה אחרי שעות ארוכות של לגימת יין, אני רואה איך חברותי וחברי לפייסבוק מעלים רשמים מהתערוכה תמונות והמלצות, ואני נמלא בקנאה, איך אני לא שם איתם.

קרדיט צילום לתמונה בה אני מצולם: דייויד סילברמן