כבר כמה שנים, שלא יצא לי לבקר ביקב אדיר הממוקם באזור התעשייה דלתון שבגליל העליון. תירוצים למה זה לא יצא, לא חסר, אבל הריחוק הגיאוגרפי לנו תושבי אזור המרכז ומדינת תל אביב ושעתיים הנסיעה לכל צד, הם בהחלט סיבה להסתתר מאחריה. מניסיוני האישי למדתי, שלא כל יקב יארח אתכם בימים טרופים אלה שבעיצומה של עונת הבציר, קל וחומר שהיינן זה עתה רק סיים מילואים, ויש ענבים על הראש שחייבים להיכנס ליקב לעבודה. פסטיבל בין הכרמים מתקיים, זו השנה ה-13 ברציפות, ב-15-22 באוגוסט 2019 ברחבי אזור מרום הגליל והמבקרים יוכלו ליהנות ממופעי מוזיקה משקיעה ועד זריחה תחת כיפת השמיים. בשישי האחרון. מודעה שצדה את עיני בדף הבית של יקב אדיר שכותרתה "יין כרמים וג'ז" ושכוונה ל"יום שישי, ט"ו באב, 16.8, בשעות 09:00-13:00 יקב אדיר, פארק תעשיות דלתון אל מול נוף כרמים משכר יארח מרכז המבקרים אדיר את סלבה טרחוב לסשן ניגוני ג`אז מהקלסיקות הידועות והאהובות. במקום יוגשו ארוחות בוקר עשירות ויינות לפי תפריט. שעות: 09:00-13:00. הכניסה חופשית. מומלץ להזמין מקומות מראש: 04-6991039". הביאה אותי לבדוק נוכחותם של יוסי רוזנברג מנכ"ל היקב, ואבי רוזנברג יינן היקב, ולהזמין לנו מקום לביקור ביקב ולארוחת הבוקר. ידידי חובב היין אסף חכימי מנהל צי הרכב V.I.P לנסיעות מבחן של חברת "דוד לובינסקי" לקח על עצמו את משימת "הנהג המיועד" ובשעה 07:00 בבוקר יום שישי עשינו את דרכנו אל יקב אדיר שעה – 45 דקות של נסיעה נוחה, מפנקת ובמבחן התוצאה גם הייתה שווה ביותר.
חלפו 10 שנים מאז הוקם כאן המבנה הבסיסי של יקב אדיר מקום שיכולתם בשעתו לטעום בו קצת גבינות ויין. היקב בשנת 2009 היה יקב שקולט כמה עשרות טונות בשנה. לפני קצת יותר מ- 3 שנים ב- 2015 נבנה היקב החדש מעבר לכביש מהמיקום הקודם כשהשנה זה הבציר הרביעי של היקב החדש. היקב מייצר כ- 200,000 בקבוקים בשנה.
ביקב הבינו שמרכז המבקרים בהיבט התיירותי מהווה את האבן השואבת ולאט לאט עם השנים נוספו מוצרים חדשים לאו דווקא שקשורים ביין, כמו הארוחות והסדנאות הקולינאריות כשכל אלה למעשה מהווים מעטפת ליין.
נושא התיירות כאן הוא תיירות אזורית וכל מי שמגיע לגליל העליון תמיד ישלב את זה עם תיירות מוטורית או טיולי טבע או טיולי אופניים יש הרבה מאוד מה לעשות כאן ועל הבסיס הזה צמחו האטרקציות התיירותיות שגם יקב אדיר הוא ביניהם כשהיקב ומרכז המבקרים מהווים סוג של אתנחתא ונקודת ציון של ביקורי חובה בין לבין. היום מציע יקב אדיר עניין לסוכני נסיעות, מפיקי אירועים, קבוצות ולארגונים כמו כן לבודדים ומהמקום הזה כל התוכן של מרכז המבקרים שפעם חשבו שדי בו בלהציע קצת גבינות וטעימות יין, גדל והתפתח והוא מציע היום סיורים מודרכים בכרם וביקב חוויה אור-קולית שונה, וגם סדנאות אפייה, בישול, פסטה, שוקולד ופרלינים, כשעל האופרציה הזו מופקדת דורין רוזנברג רעייתו של יוסי, שגם אחראית על הלחמים הנהדרים והקישים, המוגשים כחלק בלתי נפרד מתפריט מרכז המבקרים.
יקב אדיר מאוד השתנה בשנים האחרונות וזה לא רק במיקום. ביקב התחדשו בתשתיות ובציוד חדש וזה מאפשר להם להיות טובים יותר במה שהתחילו כשכל שנה שחולפת השאיפה היא להיות מדוייקים יותר. היקב הוא יקב חדיש ומסחרי לכל דבר ועניין. ליקב אדיר 2 סדרות. הסדרה ה ראשונה הנה סדרת כרם בן זימרה שהיא סדרה זנית. הסדרה השנייה היא סדרת A שהנה סדרה של בלנדים, ואחרי זה יש כל מיני מיוחדים כמו ה"פלאטו" שהוא יין הדגל, ולצידו יינות במהדורות מוגבלות כמו ה-"10" שהופק לרגל 10 שנים של היקב.
נוספו לסדרות האלה בשנים האחרונות יין רוזה המופק מענבי ברברה, ונוסף שאנין בלאן, ביין הלבן. בסדרת כרם בן זימרה תמצאו היום 5 יינות שזה 2 לבנים סוביניון בלאן ושאנין בלאן, 2 אדומים קברנה סוביניון ושיראז, ו- 1 רוזה ברברה. חוץ מזה ישנם עוד 2 יינות בלנד 1 אדום ו-1 לבן תחת הסדרה A. היין האדום תמיד יהיה מבוסס על שיראז והשאר משתנה, והיין הלבן תמיד יהיה מבוסס על שרדונה והשאר משתנה.
יוסי רוזנברג מפרגן ליקבים השכנים ומספר על קשרים מצוינים. והוא מוסיף ואומר חשוב להדגיש: "לגדל ענבים זה מקצוע אחד, לעשות יין זה מקצוע אחר, ולמכור את היין זה גם עוד מקצוע אחר וזה המקצוע הכי חשוב מכל השלושה". להיות חקלאי או שאתה מוצא חקלאים שיודעים לגדל ואתה מכוון אותם לעשייה אפשר להתגבר על זה. כך גם על תחום הטכנולוגיה והייננות אתה צריך להשקיע הרבה מאוד כסף בשביל להעמיד יקב בסדר גודל מסחרי, היום גם נושא רישיון העסק הפך להיות משהו שאי אפשר להתקדם בלעדיו.
יין מוכרים מההערכה של הצרכן לא מכותרות ולא מסיפורים כשהצרכן מעריך שהוא מקבל מוצר טוב במחיר שמתאים לו ולכיס שלו כי מה שבאמת חשוב זה החיבור שבין מה שאתה מוכן לשלם לבין מה שאתה מקבל.
כל מוצר שאתה מייצר אתה צריך למכור אותו ואם אתה לא מצליח למכור אותו אתה צריך לעשות פעולות כדי שהוא יימכר צריך לעבוד לפי תכנית מסוימת. כי מה באמת רוצה היצרן? הוא רוצה ליצור אצל הצרכן זיכרון וחיבור וזה אפשר לעשות רק דרך דברים אמיתיים.
זה שאתה נכנס למסעדה ומזמין חומוס ומספרים לך שהחומוס הזה מגיע מהסבתא של הסבתא ומדור לדור זה לא מעניין אף אחד. אם החומוס לא טעים, הסיפור שלך לא יידבר אלי. אבל שאתה מתחבר לטעם והסיפור הוא אמיתי אז אתה בגדול מתחבר לסיפור אבל יותר מזה אתה מתחבר לאנשים ומי שמגיע אלינו למרכז המבקרים זוכר את החוויה, את האנשים, את הטעמים, את השירות, כי אנחנו מוכרים פה בסך הכול חוויה לא רק מכירת יין.
כי רוב האנשים שמגיעים לכאן הם לא בהכרח כתבי יין או מביני יין גדולים, אלה בסך הכול אנשים רגילים כמוני וכמוך שאוהבים אוכל וגם אוהבים יין וגם אוהבים לטייל ולבקר ומחפשים לעצמם חוויה שתעשיר להם את החושים ויוצרת אצלם זיכרון לסיפור שלך ואליך."
ולסיכום: יינות. טעמנו את כולם. את הרוזה, את הלבנים, את האדומים הזניים, את יינות הבלנד, את יין העשור, את יין הדגל פלאטו ואף קינחנו בשני יינות הקינוח דמויי הפורט הסמוק וגם האדום. אהבתי מאוד את הרוזה. את השאנין בלאן, את הקברנה סוביניון, את יין העשור ואת 2 יינות הקינוח. מרכז המבקרים העמוס, (חרף העובדה שהושיבו אותנו מול דלפק הטעימות ודאגו לנו לכל מחסרונו לרבות פתיחת כלל יינות היקב מהרוזה ועד לפרימיום ויינות הקינוח), אינו המקום האידיאלי על מנת לשקף בכתב אחד לאחד מהיינות עבורכם הקוראים, בשביל טעימת יין מסוקרת, קל וחומר טעימה רחבה שכזו. אתה צריך שקט. אתה צריך טעימה חפה מהפרעות סביבתיות ורחשי רקע, ואתה צריך כמובן זמן.
בואו ליקב אדיר ותיהנו מהחוויה. בלי יותר מדי מילים להכביר, זה מומלץ וזה פשוט אדיר.
