4 שנים, חלפו מאז ביקורי האחרון ביקב הר אודם. וזה עבור חברים, אוהבים, וחובבי יין, המון זמן. לשמחתי בכל ה-4 שנים הללו, נפגשתי עם בני משפחת אלפסי מיקב הר אודם, בין אם בהשקה של יין בסדרת הפרימיום שלהם, ואו באירוע יין כזה או אחר ולא פחות חשוב, טעמתי וגם כתבתי על היינות שלהם, כך שהפרידה והריחוק לא היו כל כך קשים. חיבה רבה יש לי למשפחת אלפסי ולעומד בראשה האבא מיכאל אלפסי ומי שלא ראה את החיבוק החם והחזק שזכיתי לו, עת ראה אותי וקיבל את פני בחיוך מזמין ומאיר פנים עם כניסתי אל מרכז המבקרים של היקב ביום שישי האחרון להפנינג נפלא של יין ובשר שאספר לכם עליו כאן בהמשך, לא יודע מהי חברות, אהבה, כבוד, והערכה הדדית בין אנשים.
כמה יקבים החלו לאמץ לאחרונה משהו שהלוואי ויהפוך לטרנד וזה חיבור שבין יין לאוכל. מדובר במיזמים פרטיים אותם מרימים אותם יקבים בעיקר בימי שישי של מפגש יינות היקב עם אנשי בשר, או שוקולד, או קרפים ודברי מאפה, ואפילו סוגים של בראנצ' ומסתבר, שזו אבן שואבת שמושכת אנשים והרבה. כמה קל ככה זה פשוט.
אם חובבי יין אתם ואם עשיתם לייק בפייסבוק לכל יקב בארץ…אין מצב שלא תראו פוסטים שקמים ובאים מהיקב בדבר אירוע כזה או אחר. עושים את זה ביקב ויתקין, עושים את זה ביקב עמק יזרעאל, עושים את זה ביקב קדמא, עושים את זה ביקב כהנוב, עושים את זה ביקב חיטים, ועשו את זה בשישי האחרון ביקב הר אודם.
לבטח, תסכימו איתי, אין צורך להכביר מילים עד כמה נכון הוא החיבור שבין יין לבשר, יין לשוקולד, יין לאנשים, יין לחברותא.
אז אפתח ואומר לכל היקבים שמבקשים להגדיל אצלם את הטראפיק ובדגש על ימי שישי וסופי השבוע, "כל שאתם צריכים זה ליצור את אותם חיבורים הכל כך מתבקשים, שיהפכו את הביקורים אצלכם למרגשים".
הפוסט שעלה בדף הפייסבוק של יקב הר אודם, צד את עיני:
"יקב הר אודם, מארח את הפרלמנט של פראסדו, שישי של יין משובח ובשר ללא הגבלה עושים פרלמנט ביקב"…
ברשותכם, כמה מילות פתיח להסבר. ועוד קצת מילים בהמשך מעט יותר מורחב. פראסדו הינה קצבייה משובחת, אירועי בשר ובניית מעשנות, הממוקמת ביישוב כורזים. מי שמנהל את המקום זה איש גדול בשם דביר אסרף, מסגר, שמייצר מעשנות, איש בשר במלוא מובן העשייה. המפגש הראשון שהיה לנו, היה ביקב רמות נפתלי אצל ידידי היקר היינן והבעלים איציק כהן. המפגש השני שהיה לנו, עת הייתי באירוע השקה ביקב טרה נובה, כמובן עם הרבה יין והמון בשר, עת הפנתה אותנו אחת המבקרות במקום עם המלצה יותר מחמה של לקוחה מאושרת, לקצבייה פראסדו בכורזים ואף דאגה להתקשר למקום, להזמין עבורנו בשר לשבת. והפעם השלישית כן יירבו, הייתה בשישי האחרון ביקב הר אודם.
יקב הר אודם, הנו "הגשמת חלום של עשייה משפחתית. היינות שלהם, נולדים מתוך אהבה, יצירתיות ומחויבות לאיכות היין הגבוהה ביותר". על היין מופקד בימים אלה אדם אלפסי שהוא היינן הראשי. עזר לצידו, זה האח ישי אלפסי שעובד לפרנסתו במפעל נטפים.
האבא מיכאל אלפסי, מי שבנה והקים את החלום, נמצא בכל מקום. החיוך שובה הלב שלו, החום האנושי שהוא מקרין, מביאים אתכם להתאהב בו במיידית. על מרכז המבקרים, מופקדת הבת אפרת ויצמן והיא ובעלה אלי, נמצאים מאחורי דלפק הטעימות, יודעים הכול, ודואגים לכל מחסורכם.
כשנכנסתי מעט לעומק ההודעה על אירוע אירוח פרלמנט הבשר שהולך להתקיים ביקב הר אודם, הבנתי שתמורת סכום צנוע של כמדומני 145 ₪, ניתן יהיה לאכול בשר ללא הגבלה ולצדו לטעום מיינות היקב. זה הספיק לי בכדי לעורר אצלי, את תחושות הגעגוע, הציפייה ומיצי הקיבה.
אסף, ידידי הטוב, משכבר השנים, חובב יין הוא. לפרנסתו, הוא אחראי על נסיעות המבחן בחברת רכב גדולה. ולקנאתי, בכל סוף שבוע, הוא בא הביתה עם רכב אחר, גדול, חדיש מהניילונים כזה שהלוואי עלי שידי תהא משגת לכזה. כאן, שנינו מתחברים. אני מספר לו על אירוע יין כזה או אחר, ואסף, מעמיד לרשותנו את הרכב ואותו כנהג מיועד. וכך, אנחנו שנינו יוצאים נשכרים. ראשית, החברותא ובן השיחה לנסיעה, ושנית אין מרחק גיאוגרפי שירתיע אותנו קל וחומר לא את הרכב החדש שרק מבקש להראות לנו מה מסתתר מתחת למכסה המנוע שלו, אחרי שאנחנו מתרווחים, איש איש במקומו ברכב פנימה.
אז נסענו 200 קילומטר מהבית, עד ליקב הר אודם, היקב הכי צפוני במדינת ישראל. יצאנו בשעה 08:15, והגענו בשעה 10:30.
יינות יקב הר אודם, הם יינות כשרים מאז בציר 2007.
כשהגענו, עמדות המעשנה כבר החלו להוציא עשן וריחות של "על האש", כמו ביום העצמאות, והעמדה החלה לסיים את ההתארגנות האחרונה לפני הגעת הקהל.
במרכז המבקרים, מאחורי דלפק הטעימות, כבר היו עסוקים אפרת ובעלה בהטעמת יינות, למספר זוגות שישבו מול הדלפק. פתחנו בבלנד לבן 2017, כל כך טעים שופע פרחוניות הדרית לבנה וטעמי פרי איכותי שופע מדויק ומאוזן, הוא היה כפתיח, שאסף רשם לעצמו שזה יהיה לפחות היין הראשון שהוא ייצא איתו מכאן היום. עברנו לרוזה נפלא, עם טעמים של אפרסק ותות כזה יין שכל שאתם מבקשים לצידו, זו גבינה, ומרפסת, ואחר הצהרים, או צלחת פירות, וחוף של ים.
מיכאל אלפסי, הושיב אותנו, והחל מביא אל השולחן לטעימה מגוון מיינות היקב, טעמנו 2 יינות קברנה פרנק ומרלו מבציר 2018, יינות הנמצאים עדיין בתהליך, כאלו שמיכאל אלפסי ביקש שנטעם ונעריך את הפוטנציאל הגלום בהם. בכדי לחזק את ההמחשה ולשם השוואה מתבקשת, הוא הביא אל השולחן גם קברנה פרנק ומרלו מבציר 2015 יינות בשלים, מאוזנים, עשויים לעילא. כך גם היה הקברנה סוביניון, ולבטח כך גם היה יין הדגל אלפסי מבציר 2012.
נו…ואתם חושבים שרק טעמנו יין? אז זהו שלא, ואתם זוכרים שכבר סיפרתי לכם לשם מה באנו…כל אותה השעה, ולכל אורכה של הטעימה ללא הפסקה ועד שנשבענו ושבענו ולגמנו ואמרנו די, לא חדלו המארחים שלנו מיכאל אלפסי אשר על היין ודביר אסרף מפראסדו, אשר על הבשר, להביא אל השולחן את "מצרכיהם" והחגיגה הייתה רבה.
אז אכלנו עוף במעשנה. כזה שהושרה במישרה ייחודי שגרם לכל פיסת עוף להיות רכה ועסיסית ונוטפת טעם. והיה גם אסאדו עם פס ברור של צריבת מעשנה, והיו גם נקניקיות עוף ועגל מעשה ידיו של דביר כמובן. והיה גם סלט ירוק טרי שנעשה ונחתך במקום.
וכל אותו הזמן, מרכז המבקרים של היקב שפע מתנועת מבקרים, נכנסים לבושים היטב במעילי חורף, כובעי צמר וצעיפים, ומשתחררים מהם שיכבה אחר שיכבה ככל שכוסות היין הולכות ומתמלאות ומיד מתרוקנות ושבות ומתמלאות,
ודביר אשר על הבשר עובר משולחן לשולחן עם מגש של עץ עמוס בבשר מעשן, מגיש אל השולחן, מדבר ומספר ומעניק יחס אישי.
לקינוח, לגמנו שיכר דובדבנים. מאוזן, חף ממתיקות מעיקה. נעים ויותר מכל מה-זה טעים. וכן, בטח כבר הבנתם, זה היין השני שאסף קנה.
פראסדו – דביר אסרף
הוא הבעלים של הקצבייה ביישוב כורזים. ב-12-13 השנים האחרונות, הוא מפיק היישר מהקצבייה שלו אירועי בשר. זה מה שהוא יודע ותאמינו לי שהוא יודע. הוא בוקר מגיל 14 מכפר בלום, והוא חלק ממשפחה שעיסוקה הוא חקלאות ובקר. דביר מספר שאת הידע שלו החיבור והאהבה לעיסוק לבשר הוא חייב לערכים אותם ינק מאימו ומהכבוד הרב, וההערכה, שיש לו לאח גדול שלצערו כבר לא איתנו שלימד אותו את הכול וממנו שאב את ההשראה לעיסוקו זה. להאכיל ולפנק אנשים זה מה שהוא אוהב. הוא בנה לעצמו חלום לפני כ 4 שנים עת הקים לעצמו את הקצבייה אותה הוא מגדיר כרצינית, משובחת ואיכותית הממוקמת ביישוב כורזים. הוא מכנה את הקצבייה "הבייבי" שלו והיא לדבריו "לא קטנה, אלא שמנה כמותו" וכל הבשר שם באיכות גבוהה מאוד ללא פשרות. טריות ואמינות וניקיון עם תמחור שפוי והוגן הם נר לרגליו. אנשים פרטיים ויקבים באזור הצפון מכירים את פראסדו דביר אסרף היטב והריחות העולים מהמעשנות שלו אותם הוא בנה בעצמו הפכו לשם נירדף לכל חובב בשר וכמובן יין על יד. חשוב לו לדביר להעביר אליכם מסר פשוט: "תמשיכו לאהוב את מה שאתם אוהבים לאכול ולשתות"
