תראו צריך לומר את האמת. עושים קצת "ביג דיל" מיין שמעולם לא התיימר להיות מה שהוא לא. אבל מה שהוא כן, זה שבכל שנה הוא יוצר אצל מיליוני חובבי יין בכל רחבי העולם חוויה כיפית במיוחד. לא משנה כמה הארגז מעוצב או הבקבוק מעוטר בפרחוניות וצבעוניות, כעובדה, היין פנימה אינו משהו שהציפייה אליו מוצדקת ברמת הטעם או הארומה. יחד עם זאת, אותם מיליונים של אנשים יחכו יחד בהתרגשות רבה והרבה חיוכים, לדקה אחת אחרי חצות, בכדי לפתוח בחגיגה עליזה ומהמיוחדות שבהן הנערכות בעולם היין כולו. נכון שזה לא יהיה היין הכי טעים ששתיתם אי פעם, אבל האמינו לי, אם אתם חלק מהחגיגה, עדיין לא תרצו להיות במקום אחר. זה בטוח יעשה לכם טוב ובטוח ישפר לכם את מצב הרוח. אז למה בעצם ומה זה בעצם בוז'ולה?
או, טוב ששאלתם.
appellation אזור הבוז'ולה Beaujolais הוא חבל ארץ במחוז בורגון Bourgogne בצרפת. הנמצא תחת הגדרת תו התקן הצרפתי Appellation d’origine contrôlée (AOC), שקבע והגדיר בתקן אזורים גיאוגרפיים ייחודיים. מרבית הכרמים באזור מגדלים זן ענבים אחד הנקרא גאמיי נואר Gamay Noir הענבים באזור זה, נבצרים בבציר ידני עוברים תהליך מהיר הנקרא תסיסה פחמתית, שבו אשכול הענבים מותסס במלואו, ללא ריסוק, מבלי להוציא את הטאנינים הנמצאים בקליפות ובעיקר בזגים (גרעיני הענב) מה שנותן ליין את הטעם הפירותי.
בשנת 1938 איסורים ורגולציות יצרו הגבלות על היין בצרפת . אחרי המלחמה בשנת 1951 נשללו האיסורים והרגולציות ע"י ארגון , the Union Inter professional des Vins de Beaujolais (UIVB) ויין הבוז'ולה זכה להכרה רשמית.
תאריך השחרור הרשמי מהמגבלות נקבע ל-15 לחודש נובמבר והבוז'ולה נובו למעשה זכה ליום הולדת ראשון ולמעשה לתאריך לידה רשמי.
למרבה ההפתעה החדשות האזוטריות המקומיות החלו להתפרסם והגיעו עד לעיר הבירה פריס וזמן רב לא חלף שהעולם כולו ידע ודיבר על המושג בוז'ולה נובו.
בשנת 1985 שוב שונה התאריך הרשמי ליום החמישי השלישי של חודש נובמבר במטרה לקשור את יום החגיגות לסוף השבוע ולאפשר לחגיגות ולחוגגים כמה שיותר זמן לחגוג את תוך הסופ"ש.
שעה אחר חצות ביום החמישי השלישי של כל חודש נובמבר, מערים וכפרים זעירים ברחבי צרפת, מתחילים את מסעם לרחבי העולם, מאות אלפי תיבות בקבוקי בוז'ולה נובו.
כך או כך על דבר אחר הייתה הסכמה עולמית. לא משנה לאיזה מקום בעולם יישלח או יגיע היין, חל איסור מוחלט, בהסכמה גורפת, לפתוח את הבקבוקים לפני חצות הלילה של החמישי השלישי של חודש נובמבר.
יש המעריכים שעד ליום האירוע בכל רחבי העולם למעלה מ-65 מיליון בקבוקים, שהם יותר מסך חצי כמות הייצור השנתי של אזור בוז'ולה, ישווקו ויישתו.
זה למעשה כבר הפך לטרנד עולמי לפתוח בעת ובעונה אחת בכל רחבי העולם את היין החדש של הבציר.
אולי זה עשוי להישמע מוזר, אבל רק שבועות קצרים קודם, אותם מיליוני בקבוקי יין, היו בסך הכול אשכולות של ענבים בכרם, שבבציר מהיר ויעיל, תסיסה פחמתית מהירה וביקבוק במהירות שיא, הפכו לדבר ערוך ומוכן לקראת ההשקה הכלל עולמית של חצות.
אין ספק, שמדובר בתרגיל שיווק וקידום מכירות, כלל עולמי ענקי, שמצליח בכל שנה מחדש.
למה בעצם ההתלהבות מהיין הפשוט הזה, כל כך גדולה? קחו למשל את ארצות הברית שם צריכת היין האדום, היא נמוכה מ-30%, ועדיין ההתלהבות שם מהבוז'ולה נובו היא גדולה.
יש האומרים שהסיבה לכך שהבוז'ולה נובו הוא "הכי קרוב ליין לבן אשר יין אדום יכול להיות".
תהליך ייצור היין המואץ, המגע הקצר עם הקליפות, כתוצאה מכך המרכיבים הפנוליים (יין טוב נמדד בעומק הצבע שלו ובפוטנציאל ההתיישנות שלו. את פוטנציאל ההתיישנות קובעים בעיקר משפחות של פנולים מורכבים) הם מועטים, העובדה שהיין כמעט חסר טאנינים, עושים אותו למאוד צעיר, מיידי, נגיש, שתי, טרי, רענן, עכשווי ופירותי, (משהו שעשוי להזכיר לרבים טעמי סוכריית גומי), עם רמת אלכוהול לא גבוהה והוא יהיה הכי טעים עבורכם אם תלגמו אותו כשהוא צונן. לבטח נמוך יותר מטמפרטורת ההגשה האופטימאלית של יינות אדומים אחרים.
עובדת היותו של היין כל כך צעיר ונגיש, הינו מה שיאפשר לאלה שבאו לחגוג עד כלות ולדפוק את הראש פשוט לגמוע וללגום את היין בעליזות להערות אותו אל חיכם באופן שונה מאשר לטעום אותו בדרך מהנה רגועה תרבותית ומדודה כפי שנהוג ביין טוב.
היין גם יאפשר לרבים להוות מעין יין מעבר יין ביניים שבין יינות לבנים ליינות אדומים.
מה שאולי יפה בכל הפסטיבל הזה הנקרא חגיגות הבוז'ולה, הוא לא בהכרח המרוץ שעושה הענב אל הבקבוק עד לצרכן הסופי.
אלא ודווקא העובדה, שאת אותה החוויה ולא אחת גם את אותו היין, לוגמים בעת ובעונה אחת מיליונים של חוגגים בכל רחבי העולם במסעדות, בברים, בבתי קפה, בטברנות, בתי מלון, ספינות שעשועים, פאבים ובחנויות יין ובמפגשי חברים.
לחיים !