ברשותכם, אני אתחיל מההתחלה. את מתנת יום ההולדת 60 שלי, ביקשתי לעצמי בטיול בסין. אני לא בדיוק יודע להסביר למה, אבל משהו בריחוק והמסתורין התרבותי והקולינארי עבורי תמיד משך אותי. בהתחלה, התחלתי לצוד מודעות בעיתון על טיולים בסין של חברה כזו וחברה אחרת, ובסוף, השארתי את הכול כרגיל לארגן עד הפרט האחרון בידי הגברת.
כשסיפרתי לאנשים ש"אני נוסע לסין", היו התגובות מעורבות. כולם אמרו "יש בהחלט מה לראות" אבל…היו גם כאלה שאמרו: "תשמע לי: "תביא אתך אוכל מהבית, כי אין שם לחם ואין מה לאכול בסין ואין גם מה לשתות".
אז אמרתי לזוגית, "תשימי במזוודה כמה שקיות של חטיפים, ואל תשכחי גם כמה חבילות של מציות, כי מספרים שאין שם בסין לחם, ומה לאכול או לשתות, יש רק לראות"
אז ברשותכם, אני מבקש לעצור כאן ולו לרגע. כי כל אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול, ואין מה לשתות", אתם מן הסתם כנראה והייתם בסין. רק שלא אתפלא אם טסתם לשם במסגרת טיול מאורגן עם וועד העובדים של המכבסה של המפעל הנידח בו אתם עובדים אי שם באיזו עיירת פיתוח נכשלת וכשהגעתם לסין גם אחסנו אתכם באיזה מלון דרכים או צריף לטיילים עצמאים, או באיזו חושה עשוייה מחימר ומקש, ואת האוכל אם היה קניתם באיזה כפר נידח בחנות צדדית מופעלת על תנור גחלים ותאורת נרות, המשמשת את כפריי האזור, השואבים את מי השתייה משדות האורז מאז שושלת מינג.
אצל הזוגית, הכול חייב להיות הכי טוב. אז היא קנתה לי ולנו מתנת יום הולדת טיול לסין – 15 יום – סין הקלאסית כולל ההר הצהוב דרך "החברה הגיאוגרפית" שמתהדרת בלוגו "כשתחזור תבין".
ובכן, אני מבקש ברשותכם להיות כאן מליץ של יושר, כי חזרתי מסין ואני בהחלט מבין גם מבין.
הקבוצה שלנו מנתה 24 איש. רובם העיקרי זוגות. קבוצת הגיל מנתה בזהירות מתונה בנות ובני 50+ כשהמבוגרות והמבוגרים ביניהם טיילים מקצועיים בני 75+ ואל תתנו ולו לרגע קט לגיל הזה להטעות אתכם כי את מסלולי ההליכה שעשינו יחדיו בשבועיים המשותפים בסין, אני עבדכם הקט עם המישקל הרב העודף שעלי אתבייש לומר שלא אחת התקשיתי לעשות.
את המפגש המקדים לטיול, עשתה הקבוצה במשרדי החברה הגיאוגרפית ברמת החייל בתל אביב, כאן לראשונה יכול היה כל אחת ואחד מאתנו להתרשם מי יהיו חבריו לטיול. לא משער ולבטח עדיין עוד לא יודע, אילו מערכות היכרות ויחסים עוד הולכות להתפתח עד לרגע האחרון בו שבנו לישראל ממתינים למזוודות שלנו על מסוע הפריקה בנתב"ג, נפרדים ונפרדות איש מרעו ורעותו בחיבוקים עזים ובנשיקות ובדמעות אוהבות.
זה היה עבורנו "טיול של הפעם הראשונה" טיול של אנשים שרוצים לדעת מה זה סין. והטיול ניבנה בצורה שכזו על מנת לנסות ולהעניק לאנשים לראות כמה שיותר. סין היא ענקית. בקנה מידה שאתם אפילו לא יכולים לשער עד כמה. היא עצומה. מבחינת הגודל. היא עצומה מבחינת האוכלוסייה ויותר מזה, היא מאוד מאוד משתנה כל הזמן מחדשת את פניה ועטה כאחוזת אמוק לקראת עתיד טוב יותר. זוהי מדינה בלי ממוצע. וגם אם אתם מטיילים בחלקים בסין ואו אפילו מתגוררים או עובדים בה מספר שנים, לעולם לא תוכלו לומר שאתם יודעים הכול עליה או בכלל מבינים אותה. טיילנו באתרים הקלאסיים או כאלה אותם ניתן לכנות בגדר "אתרי חובה". ראינו וטיילנו ב"קאנטרי סייד" הסיני. ראינו הרבה מאוד, למדנו הרבה מאוד וחווינו את החוויה יחד.
בכל אחת מהערים בהם ביקרנו במהלך 15 ימי הטיול, המתין או המתינה לנו בשדה או במלון, מדריך או מדריכה מקומית. אלה מצטרפים לקבוצה, מצטרפים למדריך הישראלי שלנו, לא אחת הם גם מכירים מקודם, הם חביבים, דוברי אנגלית ברמה שכזו שאנחנו מבינים אותם, הם נורא משתדלים, לוקחים את תפקידם ברצינות ואחריות והם המובילים. רוצים לשמוע משהו? ובכן, למעט קניות "שופינג" שעשינו לעצמנו, בקבוקי שתייה קרה או חטיפים ופירות שקנינו פה ושם, לא הוצאנו אגורה בטיול הזה. למה? כי הכול שולם מראש, זה טיסות בינלאומיות, זה 12 הלילות בהן לנו בבתי מלון מהדרגה הראשונה, זה ארוחות בוקר מפוארות בבתי המלון, זה האוטובוסים הממוזגים והחדישים, המדריכים המקומיים, הידע העצום של המדריך שלנו, זה כניסה למופעים, לאתרים, למוזיאונים, למסעדות צהרים ומסעדות בערב, כלום לא חסר לנו, נהפוך הוא. היה לנו וקבלנו אפילו יותר מדי. עד כי נעשו פניות למדריך שאנחנו מבקשים גיוון באוכל וכך במקום אוכל סיני, זכינו ליומיים ארוחות בופה בסגנון אכול כאוות יכולתך בבתי מלון מערביים עם אוכל משגע שכלל פירות ים, סושי, בשר, גלידות עוגות וקינוחים.
ולפתיח אסכם ואומר שתה ואורז יש בסין ומיליארד פלוס 2 מיליון סינים לא טועים. ובכבישים הם נעים עם מיטב תוצרת התחבורה העולמית ברכבי שטח SUV של כל יצרן רכב עולמי שאת שמו אתם רק יכולים להגות, כולם חברות וחברים, מייצרים את הרכב שלהם בסין.
ימים 1-2 | תל אביב – בייג'ינג
ההמראה שלנו מנתב"ג הייתה בשעה 14:00 בצהריים בטיסה ישירה עם חברת התעופה הסינית "היינאן" לבייג'ינג (Beijing). הטיסה הלוך, הייתה של כ- 8 וחצי שעות כשאנו נוחתים בבייג'ינג בסביבות 5 וחצי בבוקר המחרת ( בסין השעון כרגע 5 שעות קדימה מישראל). כשמגיעים לשדה התעופה, אתם רק מתחילים להבין משמעת מהי, ואיך שלטון דיקטטורי כמו של הסינים מכתיב כאן את התנאים. הבידוק הביטחוני כאן מוקפד, ביקורת הגבולות קפדנית, מכל אחת ואחד הנכנס בשערי סין, נלקחות טביעות אצבעותיו, והוא מצולם בכל רגע נתון בכל מקום ובכל פינת רחוב בסין המרושתת במיליוני מצלמות ותאמינו לי שאני לא מגזים. רק בשביל לסבר את האוזן אתן לכם דוגמא אישית. כשנכנסתי לסין היה לי סוג של חתימת זקן על הפנים. זה היה מראה פני בבקשת הוויזה לסין. וזה היה מראה פני בכניסתי לסין ובכל האתרים בו נדרשנו להציג דרכון ואו להזדהות ברכבת המהירה או בטיסות הפנימיות. שבועיים אחר כך, ובבוקר יום החזרה לישראל, סתם כבר לא בא לי על הזקן שלי והחלטתי להתגלח ולהסירו. לא שיערתי בנפשי כמה זמן זה יגזול ממני בביקורת הגבולות בשדה התעופה בשנגחאי, כשמראה פני "החדש" לא תאם לצילומים שהיו ברשות הסינים. בייג'ינג בירת סין ב-600 השנים האחרונות מציעה למבקרים בה שלל אטרקציות ואתרים הנעים על רצף הזמן שבין המסורתי והקיסרי ועד למודרני והמערבי.
בתווך הזה שבין המסורתי למודרני, חיים בני המקום בקונפליקט שהוא לעיתים בלתי אפשרי. מבחינתנו המבקרים, דווקא הניגודיות הזו, הקונפליקט המתמשך והפערים הגדלים, יוצרים חווית מפגש יוצאת דופן המטלטלת אותנו מצד לצד.
הנחיתה בבייג'ינג בשעות הבוקר המוקדמות לקראת 06:00 הכניסה אותנו היישר לפקקי התנועה של הבוקר כשאנחנו עושים את דרכינו היישר באוטובוס חדיש וממוזג שהמתין לנו להעברה לבית המלון מלון ריג'נט (Regent Beijing) המציע מקום מפלט שליו במרחק שלוש דקות הליכה בלבד מרחוב השופינג וואנפוג'ינג (Wanfujing), כמו גם מתקנים כגון בריכה מקורה וספא, ומתהדר בנופים עוצרי נשימה לעבר בייג'ינג (Beijing), והיישר לארוחת הבוקר. בית המלון וגם אלה שיבואו אחריו במהלך הטיול, הוא מלון בדרגה 4-5 כוכבים, חדיש, אולטרה מפנק ומודרני, והוא הפתיח וגם זה המבדל את הטיולים של החברה הגיאוגרפית מהטיולים של כל האחרים שהיו בסין במיוחד אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול…"כי אם ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו היה מופיע מולי בלובי של המלון, בחדר האוכל, בבר, או במעלית, כלל לא הייתי מתפלא, שכן הפאר כאן הוא במלא הדרו והחדרים בהם לנו במשך כל הטיול ובכל המלונות היו ענקיים, מפנקים, המיטות דאבל קינג סייז, מיזוג האוויר, האמבטיות, חדרי הנוחיות והנוף, היו לא פחות מאורח החיים הראוותני והסטנדרטי של עשירי העולם. לא פחות.
ביקרנו ב"מקדש השמים", החשוב שבמקדשי בייג'ינג ואחד הבודדים ששרדו את מהפכת התרבות. במקדש זה היו מקריבים הקיסרים, פעמיים בשנה, עולה לשפע של יבול. היום, מעבר למבנים הארכיטקטוניים המדהימים, הדרך אל המקדש, עוברת דרך פארק המושך אליו מדי יום מאות ואלפים של סינים הבאים בכדי לתרגל טאי צ'י, לרקוד, לשחק, להתאמן, להיפגש, לנגן ולשיר כחלק מתרבות המשכיחה ממך ולו לרגע את תלאות החיים.
המשכנו, לאתר המסמל, אולי יותר מכל, את כישלונה של השושלת האחרונה, ארמון הקיץ החדש. ארמון זה נבנה בתחילת המאה ה-19 על ידי הקיסרית העוצרת צה-שי לאחר שהארמון הקודם נשרף כליל. הכספים למימון הפרויקט נועדו במקור לשקם את הצבא הסיני הקורס. הארמון הוא עדות לשחיתות ולריקבון שאפיינו את השושלת בימיה האחרונים. נחזור למלוננו להתארגנות ומנוחה.
בערב יצאנו לטייל במדרחוב המפורסם של וואנגפוג'ינג. קרבתו לעיר האסורה הפכה את האזור כולו לאזור אריסטוקרטי (ומכאן גם שמו). שוטטנו בשוק האוכל הסמוך, בו ניתן למצוא מגוון גדול מאוד של מאכלים: חגבים, עקרבים, נחשים, תולעי משי ועוד מיני שרצים ללא יוצא מן הכלל על משופדים על שיפוד, אבל גם דברים מוכרים יותר כמו אטריות מוקפצות ובשר מבושל וכן גם היו אמיצים מביננו שהיו חייבים להתנסות ולטעום…
יום 3 | בייג'ינג
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לסיור באתר החשוב ביותר בתקופת שתי השושלות האחרונות, הלא היא העיר האסורה. עיר זו מסמלת גם היום את מרכזה של העיר בייג'ינג, ומעל שערה הדרומי הכריז מאו על כינונה של הרפובליקה העממית של סין (1.10.1949). את החשיפה הגדולה למערב חבים הסינים לסרטו הנודע של ברטולוצ'י, "הקיסר האחרון", המגולל את סיפורו של פו-יי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג שהארמון הפך עבורו לבית כלא מפואר. סיירנו בין מבני המנהלה של העיר מהם יצאו הצווים הקיסרים אל קצות הממלכה, כמו גם במבני המגורים בהם חיו ובילו הקיסרים והפילגשים.
בדרכנו אל העיר האסורה עברנו בכיכר הגדולה בעולם (440 דונם שטחה) – כיכר טיאנאנמן, שהיא היום לב ליבו של המרכז הפוליטי בסין. עשרות רבות של אוטובוסים פורקים אל הכיכר מאות אלפים של תיירים ומבקרים מכל העולם, כשהדגש הוא דווקא של התיירות המקומית, ותורים עצומים של סינים מקומיים המגיעים מכל הגילאים ומכל רחבי סין נעמדים בסדר מוקפד ומופתי מתקדמים אט-אט בתור פוסעים בצעדים איטיים בתורים שנראים כאילו לעולם הם לא נגמרים עד שהם זוכים לשניות ספורות של מבט בדמותו החנוטה של מאו טסה טונג מנהיגם השכובה במוזוליאום.
לאחר הסיור בעיר האסורה, עלינו לתצפית פנורמית ממרומי "גבעת הפחם". תצפית זו תאפשר לנו להתרשם מגודלה של העיר האסורה ומהסימטריה המורכבת. נמשיך יום עמוס זה בסיור ריקשות באחת משכונות המגורים העתיקות של בייג'ינג, הנודעות בשם חו-טונג. בסיור זה נחזור בזמן לבייג'ינג של פעם, של בתים נמוכים וחצרות פנימיות. נבוא במגע עם מעט המקומיים שעדיין חיים במתחמים אלו, כשסכנת הריסה מרחפת מעל ראשם. התארחנו בבית מקומי, ואף עשינו סדנה קצרה ומודרכת של כתיבה קליגרפית של השפה הסינית את היום קינחנו בתיאטרון האדום במופע קונג פו מיוחד בו נתוודע לאומנויות הלחימה המרהיבות של סין. המופע מדהים, רב תנועה קול וצבע והוא נועד לתיירים.
כאן המקום לציין שאנחנו הקבוצה של החברה הגיאוגרפית, ישבנו בשורה השנייה והשלישית באולם, במקומות הכי טובים הכי קרובים והכי נחשבים בעוד תיירים מכל העולם ישבו בכל מקום אחר לרבות רחוק גבוה ביציע.
יום 4 | בייג'ינג
לאחר ארוחת הבוקר נעשה את דרכנו לאחד האתרים המרהיבים ביותר בסין, החומה הגדולה, ששימשה קו הפרדה צבאי ותרבותי מעל 2000 שנה. נעפיל ברכבל אל מגדלי התצפית הגבוהים ונחזה ב"דרקון" המתפתל לאורך רכסי ההרים הגבוהים. לאחר הסיור נבקר במתחם האולימפי. נצפה באצטדיון האולימפי "קן הציפור" והבריכה האולימפית המכונה "הבועה".
בהמשך נבקר באחד המתחמים המרשימים ביותר של בייג'ינג של היום, מתחם האומנות של 798. לפני מספר שנים השתלטה חבורה של אומנים על מפעל נטוש בפאתי בייג'ינג. עם הזמן הפך האזור כולו לשיא היצירה וחופש הביטוי האומנותי. היום מוצגים בו, מעבר לגלריות קבועות, גם אומנים מובילים מעולם. הביקור במקום היה כייפי. הקבוצה קיבלה זמן חופשי, לשוטט בין חנויות האמנים, בתי הקפה והסביבה הציורית.
ימים 5-6 | בייג'ינג – שִׂי-אָן Xī'ān
נצא ברכבת המהירה ה"בולט" ל שִׂי-אָן XIAN, זוהי נסיעה ברכבת שמהירות נסיעתה נעה על ה- 300 קמ"ש ומרחק הנסיעה הנו 6 שעות, צאו ותחשבו, איזה מרחק עצום היא עושה. רכבת זו, היא החלופה הזולה והמקומית על פני טיסה, ומהווה אמצעי התחבורה הנוח והמתקדם עבור סינים רבים לעבור ממקום למקום או לצאת לעבודה וממנה, כיום ברחבי סין, נבנות עוד תחנות של רכבת זו, וישנם כבר גם מהירות ממנה החוצות כבר את מהירות ה- 350 קילומטר בשעה. Xī'ān שִׂי-אָן, הנה אחת מהערים העתיקות ביותר בסין וללא ספק החשובה ביותר שבהן. היא שימשה לאורך ההיסטוריה כעיר בירה למרבית השושלות הקיסריות (13 במספר), מרכז תרבותי עולמי ונקודת המוצא לדרך המשי המפורסמת. בניגוד למודרניזציה בערים הגדולות בסין, מצליחה שִׂי-אָן לשמר תחושה סינית אחרת. חומות העיר העתיקה, המוזיאון הלאומי ואתרים ארכיאולוגים הפזורים באזור, מציעים לנו מפגשים מיוחדים עם שורשיו ומקורותיו של העם הסיני.
את הלילה עשינו במלון המפואר קראון פלז'ה Crowne Plaza Xi'an שאף הוא מלון בדרגה 4-5 כוכבים, חדיש, אולטרה מפנק ומודרני, והוא הפתיח וגם זה המבדל את הטיולים של החברה הגיאוגרפית מהטיולים של כל האחרים שהיו בסין במיוחד אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול…"כי אם ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו היה מופיע מולי בלובי של המלון, בחדר האוכל, בבר, או במעלית, כלל לא הייתי מתפלא, שכן הפאר כאן הוא במלא הדרו והחדרים בהם לנו במשך כל הטיול ובכל המלונות היו ענקיים, מפנקים, המיטות דאבל קינג סייז, מיזוג האוויר, האמבטיות, חדרי הנוחיות והנוף, היו לא פחות מאורח החיים הראוותני והסטנדרטי של עשירי העולם. לא פחות.
נשוטט ברובע המוסלמי, בשוק ובמסגד הגדול המשרת קהילה של מעל 60,000 מוסלמים. אם שמעתם מוסלמים ועלה בראשכם שזה משהו שאנחנו מכירים מהבית אז זהו שזה לא. זהו רובע הבנוי מהמון צבע, רעש והמולה, וים של מקומיים ותיירים הממלאים כל פינה בחנויות, במסעדות, בדוכני השוק, זוהי חוויה לעין ולחך, מזמינה מגרה ומשחררת חושים.
נעלה לרגל יחד עם אלפי המבקרים אל המוזולאום של הקיסר הראשון של סין. אתר זה, מהמאה השנייה לפנה"ס, פרוס על שטח עצום של 56 קמ"ר והוא מכיל אולמות, ארמונות פנימיים וצבא שלם של 
חיילים עשויים מחמר טרה-קוטה מקומי. אנו נבקר בחפירים הפתוחים לקהל ובמוזיאון מרכבות הארד, ונשמע על סיפור בנייתו של האתר שהעסיק מעל ל-700,000 פועלים ו-100,000 אומנים.
נבקר בכיכר שמסביב לפגודת אווז הבר הגדולה ובמוזיאון ההיסטורי של שיאן בו נוכל למצוא עדויות להתיישבות קדומה כבר מהאלף השישית לפנה"ס.
ימים 7-8 | שיאן – גוילין Guìlín – יאנגשו Yangshuo שבמחוז גואנג שי
נטוס שעתיים אל יעדנו הבא – מחוז גְוַאנְגשִׂי Guǎngxī לגוילין. לתשומת לבכם שהטיסות הפנימיות מוקפדות בידוק ביטחוני. הסינים רגישים מאוד למצתים של סיגריות, ולסוללות מכל סוג כולל סוללות גיבוי לסלולארי. כבר בירידה מהמטוס בגווילין אתה מבין מהר מאוד שהאקלים השתנה. חם פה מאוד. הלחות גבוהה. האוויר כאילו עומד. ואתה מזיע אם תרצה או לא. יופיו של האזור הופך אותו לאזור תיירות מהפופולריים ביותר בסין. במחוז זה גר המיעוט הגדול ביותר בסין, הג'ואנג, שאוכלוסייתו מונה מעל ל-18 מיליון. הערים והכפרים השונים בהם נבקר במחוז זה, מציעים מפגש עם סין שונה מאוד מזו שפגשתם עד כה בטיול – נוף של הרי קארסט מרשימים, שדות אורז אינסופיים וכפרים של בני המיעוטים השונים.
את הלילה, עשינו במלון שרתון גוילין Sheraton Guilin Hotel שאף הוא מלון בדרגה 4-5 כוכבים, חדיש, אולטרה מפנק ומודרני, והוא הפתיח וגם זה המבדל את הטיולים של החברה הגיאוגרפית מהטיולים של כל האחרים שהיו בסין במיוחד אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול…"כי אם ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו היה מופיע מולי בלובי של המלון, בחדר האוכל, בבר, או במעלית, כלל לא הייתי מתפלא, שכן הפאר כאן הוא במלא הדרו והחדרים בהם לנו במשך כל הטיול ובכל המלונות היו ענקיים, מפנקים, המיטות דאבל קינג סייז, מיזוג האוויר, האמבטיות, חדרי הנוחיות והנוף, היו לא פחות מאורח החיים הראוותני והסטנדרטי של עשירי העולם. לא פחות.
נמשיך לעבר העיירה הקסומה יאנגשואו (Yangshuo), בה נבלה את היומיים הבאים. יאנגשואו יושבת על גדת נהר הלי, והיא מאפשרת לנו חוויה בלתי אמצעית עם בני המקום בנוף המרהיב.
נצא לשייט פסטורלי על הנהר, בין הצוקים התלולים. נצפה במקומיים במלאכות הבוקר שלהם, ובתאו המים לועס את עשביית הנהר הצפופה. לאחר השייט נצא לטיול בתוך טבע שופע שדות אורז וכפרים קטנים.
בשעות הערב, היינו ואכלנו במרכזה של העיירה בדיוק בערב של חג מקומי והמדרחוב הקצר המלא חנויות, בתי קפה ומסעדות נתמלא בהמוני חוגגים שופעי שמחה וחיוכים. בערב נצפה במופע פולקלור מקומי הנקרא "התרשמות", אותו ביים הבימאי המוערך ביותר בסין של היום, ז'אנג יי-מו ("גיבור", "פנסים אדומים"). המופע נערך באמפי פתוח (ולכן הוא תלוי מזג האוויר) לגדותיו של הנהר, ומשולבים בו אלמנטים שונים של הפולקלור המקומי. 650 ניצבים, רקדנים וזמרים לוקחים חלק במופע.
את הלינה עשינו במלון הנקרא יאנגשו גרין לוטוס Yangshuo Green Lotus Hotel שאף הוא מלון בדרגה 4-5 כוכבים, חדיש, אולטרה מפנק ומודרני, והוא הפתיח וגם זה המבדל את הטיולים של החברה הגיאוגרפית מהטיולים של כל האחרים שהיו בסין במיוחד אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול…"כי אם ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו היה מופיע מולי בלובי של המלון, בחדר האוכל, בבר, או במעלית, כלל לא הייתי מתפלא, שכן הפאר כאן הוא במלא הדרו והחדרים בהם לנו במשך כל הטיול ובכל המלונות היו ענקיים, מפנקים, המיטות דאבל קינג סייז, מיזוג האוויר, האמבטיות, חדרי הנוחיות והנוף, היו לא פחות מאורח החיים הראוותני והסטנדרטי של עשירי העולם. לא פחות.
יום 9 | טרסות האורז של לונגשאן – גוילין לונגשאן וטרסות לונגג'י (Longji) הסמוכות נמצאים במחוז לונגשאן, כ- 100 ק"מ (במרחק של שעתיים נסיעה) מגווילין שבצפון גואנגשי,
ניסע אל עבר אזור המיעוטים. נעבור בדרך יפהפייה בין הרים מיוערים וכפרי עץ ישנים. נבקר בטרסות האורז של זנב עצם הדרקון. במשך מאות שנים עמלו בני השבטים המקומיים בדירוג ההרים והכשרת הקרקע לחקלאות והתוצאה מרהיבה – מאות מטרים של טרסות אורז מעוטרות בכפרי עץ מיוחדים.
ימים 10-11 | ה"הר הצהוב" הר הצהוב בסינית – חואנג שאן,Huáng Shān
נטוס אל העיר טונשי (Tunxi), השוכנת למרגלותיו של ההר הצהוב. ההר הצהוב נקרא על שמו של הקיסר הצהוב הנחשב לאחת הדמויות המיתולוגיות הסיניות החשובות ביותר. והוא נחשב לאבי העם הסיני.
עיירה זו מציעה אולי יותר מכל את סין של פעם. בתים עתיקים, ומדרחוב אחד עתיק עוד יותר, המציע לאלפי המבקרים הסינים שלל פטריות, שורשים ועשבים (הנקטפים בהר) כמו גם חפצי אומנות, מכחולים ונייר.
למחרת נטייל בשמורת הטבע המפורסמת והחשובה ביותר בסין, השמורה של ה"הר הצהוב". תביאו עמכם איזה מעיל ומשהו חם ללבוש. בגובה ההר, יורד כאן גשם במרבית ימות השנה וביום שאנחנו היינו בהר הייתה הטמפרטורה 12 מעלות, גשם טפטף ללא הרף וכולנו עטינו עלינו מעילי ניילון אותם רכשנו במקום בפרוטות. מדובר על צוקי סלע הנישאים לגבהים של עד 2,000 מטר מעוטרים בזן מיוחד מאוד של ברושים (ברושי ההר הצהוב) ובה עשרות פסגות הרים משוננות עטופות בעננים. ההר היווה לאורך ההיסטוריה הסינית מקור השראה לציירים, משוררים ופילוסופים שהצליחו דרכו לברוח מהמציאות היומיומית הלחוצה. ההר היה לא רק מקום מפלט כי מקור ראשיתם של ריבוא הדברים. אנו נעפיל ברכבל אל מרומי ההר, נשוטט בין שביליו ככל שהזמן יותיר לנו.
יום 12 | ההר הצהוב, "עיירת המים" וו-ז'ן, והעיר שנחאי
לאחר השלמת הסיורים נצא בנסיעה אל העיירה וו-ז'ן, עיירת דייגים קטנה. בדלתא של נהר הינגצה. לא רחוק משנחאי פזורות עיירות קסומות שהצליחו לשמר את האופי והארכיטקטורה המסורתית. עיירות אלו עומדות היום כקונטרס אל מול המודרניזציה וההפיכה למערבית ובהן ניתן לחוות את סין של הימים ההם. בתים עתיקים בני 600 שנה, תעלות מים וגשרים עגלגלים מעטרים את העיירה כולה. היום משקיעה הממשלה המקומית משאבים גדולים בשימור עיירות אלו והן הופכות משנה לשנה כאבן שואבת גם לאומנויות שונות ומשונות שמזמן אבד עליהן הקלח. צביעת בדים, מסבאה לייצור אלכוהול מקומי, מוזיאון לרהיטי עץ ומקדש דאואיסטי עתיק, הם חלק מהקסם שיש לעיירה זו להציע.
עם סיום הסיור נמשיך בנסיעה אל עבר שנחאי. מה כבר לא נאמר על שנחאי: פריס של המזרח אבל גם היצאנית של אסיה. עיר שצמחה מסחר באופיום ואימפריאליזם מערבי. היום המצב לא שונה בהרבה. עיר שועטת בקצב מסחרר קדימה, מותחת את גבולות קו הרקיע שלה מידי שנה ומגיעה לשיאים חדשים ימים לבקרים. מיקומה בשפך של נהר היאנגצה אל הים הופך אותה לעיר נמל טבעית, אחת הגדולות והעמוסות בעולם. שנחאי של היום היא מרכז קוסמופוליטי בינלאומי. לינה בשנחאי
יום 13 | שנחאי
הגענו אל מלון Grand Central Hotel Shanghai שאף הוא מלון בדרגה 4-5 כוכבים, חדיש, אולטרה מפנק ומודרני, והוא הפתיח וגם זה המבדל את הטיולים של החברה הגיאוגרפית מהטיולים של כל האחרים שהיו בסין במיוחד אלה שאמרו ש"אין בסין מה לאכול…"כי אם ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו היה מופיע מולי בלובי של המלון, בחדר האוכל, בבר, או במעלית, כלל לא הייתי מתפלא, שכן הפאר כאן הוא במלא הדרו והחדרים בהם לנו במשך כל הטיול ובכל המלונות היו ענקיים, מפנקים, המיטות דאבל קינג סייז, מיזוג האוויר, האמבטיות, חדרי הנוחיות והנוף, היו לא פחות מאורח החיים הראוותני והסטנדרטי של עשירי העולם. לא פחות.
את יומנו נתחיל באזור גני יו. אזור זה הוא למעשה, עד כמה שהדבר נשמע הזוי, ה"צ'יינה טאון" של שנחאי. באזור זה של הגנים נשמר אופייה הארכיטקטוני המסורתי של העיר.
מבנים נמוכים בני שלוש קומות בעלי עיטורי עץ מורכבים ואינספור חנויות. במרכז הקומפלקס נמצאים גני יו. נבקר בגנים בהם נלמד על אומנות הגנים בסין ועל תפיסת עולמם האסתטית
נבקר ברחוב נאנג'ינג שהוא לב ליבה של העיר והמרכז המסחרי שלה. נחצה את המדרחוב העמוס עד שנגיע אל ה"בונד", היא הטיילת המפורסמת של שנחאי, ממנה נוכל לצפות על רובע פו-דונג החדש (מהעבר השני של הנהר) ועל מבניה המערבים של העיר, עדות חיה להיסטוריה של המפגש הראשוני שבין סין למערב.
בערב נצפה במופע אקרובטיקה מרהיב עין של צעירות וצעירים עם יכולות גמישות מפתיעות. גם לכאן באולם התיאטרון בו התקיים המופע הגיעו עשרות רבות של אוטובוסים של תיירים מכל רחבי תבל ומאות תיירים באו לצפות במופע ממלאים את האולם והיציע עד תום. ואיפה יושבת באולם קבוצת התיירים של החברה הגיאוגרפית? נכון. כבר הבנתם באולם בחזית בשורות 2-3 ובמקומות הכי טובים באמצע !
ימים 14-15 | שנחאי – תל אביב
היינו ברובע הצרפתי, בבית הכנסת היהודי, בשוק שברובע אמנים מקומי, עלינו לתצפית ולצילומים ולצפייה בנוף ממרומי מגדל "פסגת הזהב" המתנשא לגובה של 421 מטר. הנס הכלכלי של סין בא לידי ביטוי ברובע זה אולי יותר מכל מקום אחר.
הרובע בו נמצא המגדל, כמו גם גורדי שחקים נוספים, היה בתחילת שנות השמונים שדה חקלאי. כחלק מחבילת תמריצים שמנה הוכרז האזור כולו כאזור סחר מיוחד.
קניות
אחר הצהרים, לבקשת רבים מאתנו, לקחו אותנו לעשות קניות ב"שוק המזויפים" של שנגחאי. זהו שוק עצום ממדים הנמצא בתחנת רכבת תחתית והכולל חנויות מכל הבא ביד, מאופנה, דרך, אלקטרוניקה, תיקים והנעלה, הכול כמובן מתוצרת סין ולא מעט כאן חיקוי מזויף של מותגים בינלאומיים. והאופנה רבותיי מכתיבה את הטרנד גם בשוק המזויפים ואם בעבר כולם ביקשו חולצות לקוסט, או פולו ראלף לורן, או אדידס, או נייקי, היום הם פשוט נדירים כאן וכולם מזייפים בכל צורה שהיא את מותג הספורט אנדר ארמר UNDER ARMOUR. אתם תיירים, אתם באתם לקנות והסינים כמובן מתים למכור רק שהמחיר ההתחלתי שהם יבקשו מכם רחוק מאוד מהמחיר אותו תשלמו בסופו של דבר והכול תלוי ביכולת המיקוח שלכם ורצונו של המוכר למכור ולהתמקח מולכם הרבה תלוי בתנועת הקהל באותו הרגע אצלו בחנות. בעיקרון, תחלקו את המטבע המקומי בשניים את אתם מבקשים לדעת מה המחיר המבוקש מכם שווה ערך לשקלים ומכאן תתחילו לחתוך ולהתמקח. אתן דוגמא: תיק גב אקסטרא לארג' של מותג טיולים ידוע ומפורסם בעולם המחיר המבוקש ההתחלתי על ידי המוכרת היה 480 יואן שווה ערך ל-240 שקלים פלוס מינוס. המחיר הסופי ששילמתי היה 120 יואן שווה ערך ל- 60 שקלים פלוס מינוס על תיק שנראה אחד לאחד כמו המקור, עם שם המותג ועד הדיטיילים הכי קטנים של כפתורים ורוכסנים, מה שבמקור בחנות המותג הייתם נדרשים לשלם להערכתי בסביבות ה-750 שקלים. ואתם יודעים מה? גם המקור, מיוצר בסין….
חוזרים הביתה
לקראת חצות יצאנו בדרך הביתה אל שדה התעופה של שנגחאי לטיסה ישירה ארצה. הטיסה יצאה ב 01:35 והגענו אחרי 11 שעות ועשרים דקות לישראל ( 5 שעות אחורה מסין ) להתחיל את הבוקר מוקדם כאן בארץ.