"מתוק מתוק – מתוק הוא טעם החיים" – על יינות מחוזקים ויינות בסגנון פורט

זה הולך להיות לכם ארוך. לי זה לקח שבועות של כתיבה, טעימה, ליקוט מידע. לכם, אם תחפצו לקרוא עד הסוף, זה ייקח עניין של דקות. סבורני, שיש במידע הזה תרומה לאוהבי ז'אנר יינות הקינוח המתוקים בסגנון פורט ובכלל לחובבי הפורט. בואו, תתרווחו ותצטרפו אלי, למסע ארוך של מתיקות. 

פורט ויינות מחוזקים דמויי פורט בדרך כלל נחשבים לדז'סטיף קלסי, שמגיע אחרי ארוחה, לעיתים אחרי אתנחתא קלה ושחרור כפתור בחולצה וחור בחגורה ולעיתים מעט אפילו אחרי בקטע של התרווחות ורגיעה ומעבר לשלב של הנאה שלמה.

את היין הזה, נוהגים ללגום קלות (בשונה מלשתות) בצורה לבבית נעימה ומעוררת, בדרך כלל, בכוס קטנה בעלת מבנה פעמוני כשל פרח הטוליפ.

הלגימה העדינה במנות קטנות ומדודות, מאפשרת לאלכוהול הגבוה שביין זה, להתערבב עם מחזור הדם שלכם.

עושרו של היין ועומק טעמיו וניחוחותיו ילכו היטב ויועצמו, עם מזון כמו גבינה, פירות יבשים, אגוזים ואם תלגמו את היין הזה עם שוקולד, ההנאה החושית תועשר שבעתיים, אם כי ראוי לציין ומניסיון, שזה ילך הרבה יותר טוב עם שוקולד מריר מאשר שוקולד חלב.

יינות הפורט והיינות המחוזקים דמויי הפורט הם יינות חושניים והם מתחברים יותר מכל, עם אלגנטיות מלטפת, ממון ועידון ברמת הליטוש.

יינות הפורט והיינות המחוזקים, שומרים כל הזמן על מעמדם האופנתי, במיוחד אצל חובבי הסיגרים ושב ומופיע אצל כולנו, ככל שימי החורף הקרים מתקרבים והצורך לאלגנטיות נמצא בנסיקה.

אל תקראו ליינות המחוזקים המיוצרים בישראל, פורט. כמו שאתם לא קוראים לכל יין מבעבע שמפניה. אין צורך לקרוא לו יין פורט. זה אסור והוא לגמרי לא יין המגיע מפורטוגל.

 אפשר שתקראו לו "יין מחוזק" זה לגמרי מספיק. אל תגידו אפילו "דמוי-פורט", אפשר אם תתפשרו על ב"סגנון פורט".

היינות המחוזקים הם עתירי אלכוהול לבטח הרבה יותר מיינות השולחן שאנחנו מכירים.

 היינות המחוזקים בעולם מתחלקים בדרך כלל לארבע קבוצות שאלה הן הידועות שבהן :

שרי – ארץ מוצא- ספרד. המשקה מכונה על שם עיר הנמל בספרד שממנה יוצא ושווק המשקה לעולם. השרי עשוי מענב מזן הפלומינו הגדל בדרום ספרד. הליך הייצור של השרי נחשב למיוחד.  השרי יכול להיות בעל צבע כהה ואטום או בהיר וקל, מתוק או יבש.

מדיירה – ארץ מוצא האי מדיירה – חלק מארכיפלג המונה חמישה איים, המרוחק כאלף קילומטרים ממדינת האם שלו – פורטוגל. צבעו חום בהיר. הוא יכול להיות מתוק או יבש. הוא משמש בדרך כלל לבישולים.

 מרסלה – ארץ מוצא סיציליה האי הגדול ביותר בים התיכון המהווה מחוז נפרד של איטליה. השם נגזר משמה של העיר הנמצאת בקצה המערבי של האי. היין יכול להיות מתוק או יבש וגם הוא בדרך כלל משמש לבישולים ופחות לשתיה.

 פורט – היין מגיע מהעיר אופרטו בעמק הדואורו שבפורטוגל. הוא יהיה תמיד עשוי מיין אדום.

הפורט מתחלק לכמה תת-סוגים והם:

רובי-פורט– צבעו אדום – ארגמני עמוק והוא מורכב בדרך כלל מבלנד של כמה שנות בציר אחרונות.

טאווני פורט – בלנד של יינות פורט מכמה שנות בציר שהתיישנו עד כ-30-שנים ! בחביות עץ.

וינטאג' פורט – היין עשוי משנת בציר אחת ייחודית ומוצלחת והיין התיישן לפחות 10 שנים בחביות עץ.

בכדי להגיע מוכן אל הכתבה אספתי אליי במשך תקופה, כמות די מכובדה של יינות מחוזקים בסגנון פורט המיוצרים ביקבי הארץ.

חשוב להבהיר שבניגוד לטעימת יינות רגילה וסדורה, טעימת יינות מחוזקים בסגנון פורט מעט קשה יותר. היינות מתוקים. כבדים, עתירי אלכוהול. הם ממלאים את החך וכמעט בכל אחד מהם, אתה מבקש לעצור כאן ועכשיו ולנצור את הטעם המסיים אתך.

בראש ובראשונה, חיפשתי איזה שהוא "חוט זהב מקשר" בין אותם יינות ואני מבקש להביא אותו כאן :

 זהו יין מתוק ואלגנטי, גוף בינוני עד מלא, עם סיומת ארוכה (ביינות העשויים מזני ענבים אדומים) צבעו אדום כהה ועמוק מאוד, כמעט אטום, נוטה לסגול אפל, באף, תמצאו ניחוח של ערמונים, אגס וגרגרי יער יבשים. טעמיו וניחוחותיו ישלבו בהרמוניה, פירות יבשים, צימוקים כהים ובהירים, מתיקות משכרת וכן, גם הרבה אלכוהול.

יש בו גם, מאפיינים של אגוזים וקפה, עם שוקולד דובדבן, מהנה מושך ומפתה. לעיתים, מצאתי בו, דובדבן מתובלן, עם רמזים לשוקולד וקינמון, הוא התחיל בתחושה קרמית והסתיים ברמז קריספי

לעיתים, חשתי בטעמי שזיף כהה יבש ועשיר, שוב עם שוקולד, אליו הצטרפו נגיעות של חרוב.

הוא שופע, עסיסי, ממכר, משכר, מלטף, חושני, עשיר, בשרני, מפואר, עם מתיקות הנמשכת, עד לסיומת ארוכה וגם מעבר אליה.

כשבקשתי להכין ולכתוב כתבה זו, פניתי למספר ייננים. חלקם כאלה המייצרים יין מחוזק בסגנון פורט וגאים מאוד בתוצאה ובמוצר שבידם וחלקם כאלו, שלא מייצרים את היין ואפילו היו שהתייחסו ליין כאל מוצר לוואי, או גימיק, או ניסיון של היקב לכפר על כישלון כזה או אחר.

כפי שתתרשמו, ולדעתי זה מה שיפה בכך. מחד, אין אחידות דעים ומאידך, הדעות מעניינות והן מעידות על נקודת מבט והשקפה.

אין בכוונתי כמובן, לחשוף את הייננים, לא את המקטרגים ולא את הגאים ביין, אבל כן, אני מעלה אסופה לדעתי חשובה זו, של תשובות ורשמים, מפי אומרם, שקלטתי ורשמתי והתרשמתי, מהשיחות.

ומכאן, שלוחה תודתי הרבה לאלו שטרחו והסבירו ונימקו את דעתם.

"יקבים ספורים ממש מקדישים תכנון, תשומת לב ואמצעים לייצור יינות בסגנון פורט. רובם עושים זאת לאחר יד, מענבים עודפים, או כדי להנציל יינות בעיתיים. זה די מגוחך, שכמעט כל יקב בוטיק, מציע גם יין דמוי פורט. ובכל זאת, לייצר יין אדום מחוזק איכותי, זה דורש ידע ומחשבה. כמו מכל יין, האיכות תיקבע בראש ובראשונה ע"י איכות הענבים, כאשר כמובן פה נדרשת רמת בשלות גבוהה (מעל 25 בריקס). יש לתזמן את הוספת הכוהל להפסקת התסיסה בהתאם לרמת המתיקות הרצויה. אפשר לחזק לאחר הפרדה מהקליפות ואפשר לחזק על הקליפות, זאת על מנת לקבל מיצוי מוגבר של צבע וטאנינים. וכמובן, ישנו היישון, בחביות לרוב – קטנות, או גדולות, ללא נוכחות חמצן או עם חשיפה אליו, יישון קצר או ארוך… החלטות שיכולות להביא לתוצאה סופית שונה לחלוטין מאותה נקודת מוצא."

"יש לי ספק, באפשרות למכור מגוון כה גדול של יינות דמויי פורט, בישראל ובמחירים גבוהים… כמה כבר שותים בישראל יינות בסגנון זה, או יינות קינוח בכלל? לפיכך, המחיר אותו דורשים אותם יקבים תמורת היינות המחוזקים בסגנון פורט שלהם, לדעתי נובע בעיקר משיקולי מיצוב, בלי קשר להשקעה או להיצע. ההחלטה אם לייצר יין שכזה במתכוון ותחת תכנון גם בהיקפים גדולים, היא בידי היקב. לשווק את זה אחר כך, זו כבר שאלה אחרת…"

"יינות פורט (או המקבילות הצרפתיות כמו "בניולס" ו-"מורי") מעולים, מיוצרים מענבים בשלים ומרוכזים, בין אם מזני הפורט, או מגרנאש, כמו בצרפת. היינות המחוזקים והפורטים הטובים ביותר, נבצרים מגפנים זקנות שיבולן מועט. עם זאת, כל ענב איכותי ומרוכז, נניח קברנה סוביניון או שיראז (באוסטרליה מייצרים יינות בסגנון פורט מהטובים בעולם!) יצלח למשימה. העיקר לעשות זאת בתשומת לב ובמחשבה, ולא כלאחר יד, ולא להזניח את היין גם במשך היישון."

"עניות דעתי על ייצור היין המחוזק דמוי-פורט היא שלילית. מהטעמים הבאים:

1- יינן הוא בעל מלאכה שתפקידו לתמרן  את דרכו הבטוחה של מיץ הענבים  אל החומץ ולנסות ולעצור אותו בשלב היין , עם תכולה של חומצה נדיפה מועטת ככל יכולתו וכישרונו.  

2-  קשה לי להאמין שלא מדובר בהקצאה של "תאונות ביקב" למחלקת השיווק. למרות. שלטעמי האישי, אין פסול בכך שבעל מלאכה מנסה לנצל כל כמות של חומר גלם ולעשות ממנה מוצר משני, הרי זה מוצר נחות לפי הגדרתי הנ"ל.

3- קריצה לאוהבי יין הקידוש המתוק המאוס משום המניפולציה ולחם להמונים.  להוציא יינות מתוקים של קינוח שהם נדירים ומיוחדים- מתוק= פורנוגראפיה. להבדיל מעבודת הקודש של היינן שהיא ארוטיקה צרופה = מלאכה של פיתוי שהיא לחם חוקם של כל כהני הדת הממוסדת, וגם של אלה הממונים על הצרכים האסתטיים של המין האנושי.

4-  טעמתי פורטים מופלאים. אלה יינות נדירים, ישנים מאד, שבאים בסוף סוף ארוחה דשנה. שהוטעמו בכמות של בקושי 50 CC עם משולש קטנטן של גבינת סטילטון מעופשת, לניקוי החיך . אז מאחר ואותם פורטים היו מאוד נדירים ומיוחדים, הם היו לגמרי, יין נישה, של נישה. ומזה, יש כבר מספיק ולא צריך להוסיף."

"אינני למה יקבים אחרים מייצרים או לא מייצרים יינות מחוזקים בסגנון פורט, או מה השיקולים שמאחורי. ביקב שלנו, הייתה החלטה ליצר יין כזה למן השנה הראשונה. הרעיון במקור, הייתה האהבה של בעל היקב ושלי כיינן ליינות כאלה. אני אוהב במיוחד את הסגנון של יינות מסוג זה מאפילסיון קטן בצרפת שנקרא  MAURY (מבוטא- מורי) וגם הוינטאג' פורט הגדולים. הנחת העבודה הייתה גם, שאנחנו לא הולכים לעשות זבנג וגמרנו, אלא לבנות את היין בסבלנות וייקח כמה זמן שייקח. לבסוף, אחרי 4 שנים של ייצור רציף של בערך 1 חבית, מכל שנת בציר, הכנו את הבלנד הראשון של יין מחוזק ללא שנת בציר (=NV). כלומר הבלנד הורכב מ-4-שנות בציר, שהתיישנו בהתאמה 3.5, 2.5, 1.5 וחצי שנים בהתאמה, באחוזים משתנים כמובן, מכל יין, על מנת להגיע לתוצאה הרמונית בין כל מרכיב. זה היה המילוי הראשון שאזל מזמן… המילוי השני, נולד בשנת 2008, לאחר כמה חודשים של ניסיונות עד שהגענו לנוסחה המנצחת, מעט שונה מהראשונה, ביחס שבין יינות וותיקים ל"טריים " יותר. היינות הוותיקים, תורמים טעמי אגוז מלך, שוקולד מריר עמוק, תבלינים ואדמתיות. והשנים הצעירות. פרי טרי ורענן."

חבריי הייננים, ברשותכם אפנה אליכם,  במספר שאלות ואבקש את תשובתכם המלומדה:

מה מביא יינן או יקב לייצר יין דמוי פורט?

"לכל אחד שיקולים משלו. לי זה היה מרצון לייצר את המוצר ברמה המקצועית, מתוך עניין. וגם מתוקף היותי, בעל כרם, היכול להרשות לעצמו לכוון את הגידול למטרה הזו. ליקבים אחרים שיקולים שונים כל אחד לפי ראות עיניו."

" ישנם מספר אפשרויות : האחת, היא דרישה מהמערכת השיווקית , השנייה, היא ענבים עם רמת סוכר גבוהה שלא מאפשרת ייצור יין יבש, או ענבים ברמה נמוכה שרוצים לעשות איתם איזה שהוא מוצר שניתן יהיה למכור אותו ושלישית, התלהבות של היינן."

למה יקבים בוחרים לייצר יין שכזה ואחרים בכלל לא?

 "תמיד יש חלק שרוצים וחלק שלא. לכל אחד שיקול משלו. מאחר ומדובר על מוצר "נישה" ולא "מיינסטרים" – לא כולם עוסקים בו".

"דרישות שוק בעיקר."

האם לייצר יין מחוזק בסגנון פורט זו ברירת מחדל של יינן או יקב? או האם זה סתם תוצר לוואי של יקב, או גימיק נחמד?

"כפי שציינתי במקרה שלי,  הכמיהה לייצר מוצר מהסוג הנ"ל, אהבתי האישית לסוג המוצר עצמו והיכולת שלי לפתח מוצר נישה. הדבר נבע מבחירה מושכלת ומכוונת תחילה. חלק מהיקבים בורחים מן הסתם כמוני וחלק אחר בוחר משיקולים אחרים, כמו למשל יין שהיה אמור להיות יין שולחני יבש והתקלקל/התחמצן במהלך הייצור ואין הרבה מה לעשות עימו, יעדיף בעל היקב/היינן, להוסיף לו סוכר באופן מלאכותי ו"לצלות" אותו במיכל/חבית ולא בתנאים מבוקרי טמפרטורה ואף לעתים בחשיפה לשמש ולחום, כדי ליצור בו את התהליך הכרמלי של הפיכת הסוכר, החומצות שביין, יחד על הוספת כוהל, ליין ליקר בדומה לליקרים נפוצים".

"תלוי ביקב. אני מעריך שחלקם עושים זאת בגלל האהבה למוצר וחלקם נתקעו עם ענבים, שאין ברירה אלא לעשות איתם פורט."

 במה זה כרוך?

 "בבחירת חומר גלם מתאים, התחלת תהליך תסיסה רגיל והפסקתה בשלב מסוים, על ידי הוספת כוהל שגורם לשמרים להפסיק את תהליך התסיסה בתירוש/יין ולשמר על ידי כך את הסוכר הטבעי של הענבים במיכל התסיסה. בנוסף, משך זמן של יישון ארוך טווח, בחביות עץ אלון (3 שנים בחביות של 225 ליטר ליצירת פורט "טאווני". לפורטים מספר צורות, סגנונות ורבדים בתהליך עשייתם)."

בחירת ענבים? בציר מאוחר?

 "אכן, רצוי מבציר מאוחר כדי לקבל רמה גבוהה של סוכר בענבים (27 עד 32 בריקס לעומת 24 עד 25 בענבים "רגילים" ליין. וגם, רמת הבשלה גבוהה וקירמול (קרמל) וטעמים מבושלים של פירות יבשים וארומות בהתאם, ליצירת מורכבות של טעמים ריחות וניחוחות".

תכנון מוקדם?

"לא משהו מיוחד. רק לוגיסטיקה והכנות בהתאם. הוספת הכוהל (ברמת זיקוק של 97%) כרוכה בעבודה עם חומר מסוכן ונפיץ. מאחר ומדובר על הוספת כמות נכבדה בהתאם לכמות היין, יש לתכנון הזמנת וקבלת הכוהל ממש יום או יומיים לפני הוספתו, כדי למנוע אחסנתו ביקב. קיימים גם הגבלים בנושא – מבחינת רשויות החוק בנושא חומרים מסוכנים ובכמויות מסחריות, יש צורך ברישיון של מפעל לייצור משקאות כהילים (להבדיל מיקב המייצר יין בלבד). "

 השקעה מיוחדת? זמן ?

"כן. בציר מאוחר (נוסף לבציר הרגיל).  כוהל טבעי ויקר אותו מוספים ליין התוסס. חלק מיצרני היינות המחוזקים בסגנון פורט, משתמשים בכוהל סינטטי וזול משמעותית, וההבדל ניכר היטב במוצר.  3 שנות יישון בחביות. פקקים מיוחדים.  בקבוקים מיוחדים.  אחסנה בעמידה ולא בשכיבה. יישון של שנה ביקב לפני שיווק. טעימות, יחסי ציבור, שיווק, הפצה ועוד."

האם המוצר המוגמר מוכר את עצמו?

"ממש לא. המוצר יחסית יקר. אם הינו איכותי (יעלה בין פי שניים לבין פי שלוש ממחיר של בקבוק יין שולחני מקביל.  תושבי חוץ מכירים יותר את הז'אנר. הישראלי הרבה פחות, עד כמעט בכלל לא".

"אני חושב שאם זה היה מוצר שמוכר את עצמו, הרבה יקבים היו מייצרים אותו."

האם הוא דורש חשיפה מיוחדת?

"כן. יש צורך להסביר את אופן הכנתו המיוחדת וגם את אופן אחסונו ואופן השימוש בו בשונה מיין רגיל".

"כן. כי זה לא מוצר סטנדרטי".

האם תמחור גבוה של המוצר הוא פונקציה של ההשקעה בו או רק מיעוט הכמות?

"גם וגם וגם"…

" לדעתי מיעוט הכמות"

האם ניתן בכלל ביקב לייצר דמוי פורט בהיקפים כמותיים או רק בכמות קטנה מה הבסיס לשיקול ולהחלטה?

"ניתן לייצר הכול בהתאם לדרישה. הבסיס לשיקול כמו בכל מוצר אחר הוא תנאים אובייקטיבים של ביקוש והיצע".

" אפשר לייצר המון. השאלה היא האם זה יימכר  !!!"…

האם יש מקום בארץ חמה כמו ישראל ליין מחוזק דמוי פורט?

 "לטעמי בהחלט כן, אבל משיקולים כלכליים, הסיכוי קלוש. שוב, זהו מוצר נישה לשוק מקומי. כשמדברים על יצוא ושיווק לחו"ל, תהיה התמודדות לא קלה עם מותגי על ותיקים וידועים, במיוחד מארץ המקור פורטוגל."

"כן. אבל השאלה היא לאיזה קהל? אני חושב שחרדים ודתיים יאהבו את זה."

 מה לדעתך מייחד דמוי פורט טוב וטוב מאוד מהפחות טוב ומהגרוע?

"אופן ההשקעה במוצר, כמו בכל דבר. איכות חומרי הגלם, הענבים הכוהל, חביות, יישון, ביקבוק, טיפול, שמירה, מוניטין ועקביות. פורט טוב, הוא פורט טוב ויצדיק את מחירו הגבוה. פורט פחות טוב, יזכה ליחס בהתאם. פורט גרוע בדרך כלל לא יביא להישגים במכירות, ואף יכול להשליך לרעה על מוניטין היקב והיינן במיוחד אם יישא תג מחיר גבוה שאינו מצדיק את האיכות."

"אף עם תבלינים ,פירות יבשים, חבית, ושהאלכוהול לא ישתלט ובפה שיהיה רך ומלטף."

יינות מחוזקים בסגנון פורט שנטעמו :

 יקב גלאי – "סוויטי"- יין קינוח מחוזק דמוי פורט –

היין של אסף גלאי מפתיע. זהו יין קינוח מחוזק דמוי פורט היחיד לדעתי כיום בארץ שהינו גם Estate Wine, גם Single Vineyard, וגם Vintage; כלומר יין שמיוצר גם בכרם השייך וצמוד ליקב, גם כרם יחידני (חלקת כרם אחת ולא ערבוב של מספר חלקות), וגם שנת בציר אחת – 2004. רמת האלכוהול ביין 19%. בטעימה מצאתי יין מתוק, עמוק, סמיך ועשיר הוא עשוי מבלנד של 60% ענבי קברנה סוביניון, 35% ענבי מרלו ו- 5% ענבי זינפנדל, ושמו הוא מן הסתם הנגזרת של מהותו: "סוויטי".  

יקב שאטו גולן – יין קינוח מחוזק"טוריגה נסיונל" 2008 –

יין קינוח מחוזק המיוצר מענבי טוריגה נסיונל – זן פורטוגלי שהובא לארץ ע"י שאטו גולן. היין מיוצר בשיטות המסורתיות של עמק הדואורו שבפורטוגל: הענבים נדרכים ברגל (כן, כאן ניכרת גם טביעת רגלו של אורי חץ היינן, ולא רק טביעת ידו), תוססים באופן ספונטני, וכעבור ימים ספורים נסחטים במסחטת סל ומחוזקים באלכוהול. ב- 2008 זו הייתה הגראפה של אסף קדם, ומ- 2010 זה יהיה ברנדי 79% המיובא ע"י שאטו גולן מ- Cognac Ferrand שבצרפת. לאחר מכן שוהה היין בחבית גדולה למשך כשנה ומבוקבק. באף קליפות עשירות של פרי הדר ורמזים לשוקולד בפה מתיקות ועושר של פרי.

יקב כהנוב – פורטרט – יין קינוח מחוזק בסגנון ווינטג'. (בציר שנת 2005) זהו יין המיוצר ביקב בכוונת משורר כמוצר משלים את סל המוצרים ואת הפורטפוליו של היקב. המרלו של כהנוב, מאזור גדרה מוגדר כמשהו אחר. היין עשוי 100% ענבי מרלו מבציר מאוחר מכרמי היקב שבגדרה. ליין 17.5% אלכוהול בנפח 750 מ"ל. היין יושן בחביות עץ אלון חדשות כ-5-שנים. ענבי מרלו עשירים ובשלים שהותססו והוסף להם אלכוהול מזוקק וטהור המופק אף הוא ביקב וכולו על טהרת הענבים. יין חלק ועגול עמוס בטעמי פירות יבשים, עוגת שזיפים עשירה בפרי, יין שהייתי מגדיר בשקט יין של שאפשר להתחמם עמו בחורף יין שמביא עמו תענוג והנאה עם סיומת מלטפת וחלקה ומאוזנת היטב. שתו את היין הזה להנאה ולקינוח לצד קפה ושוקולד בסיומה של ארוחה והנאתכם תהיה שלמה. ביקב נותרו כמה עשרות בקבוקים ואתם חייבים לעצמכם להשיג את התענוג הזה.

יקב אמפורה יין קינוח מחוזק INNA – דמוי פורט לבן עשוי בסגנון מאדיירה. עשוי מענבי שרדונה בשלים מאוד שנבצרו בבציר 2006. הענבים מגיעים מכרם ותיק השוכן בחלק הצפוני של כרם קדש שברכס מנרה. הענבים אחרי התסיסה חוזקו בכוהל ענבים הוכנסו ליישון בחביות עץ אלון שהושארו בחוץ לקבל על עצמם את חומה של השמש הישראלית למשך 4 שנים. התוצאה שהתקבלה היא יין קינוח מפנק עם אף המזכיר במתקפה ראשונה קוניאק. צבעו כעין הענבר הזהוב, באף בהמשך אגוזים קלויים ודבש וניל, משמש בשל, תאנה יבשה, תחושה עשירה והרמונית עם מתיקות מלטפת ולא דומיננטית וריבתית הסיומת ארוכה מלטפת ומושכת. האלכוהול 17.5% עושה לך חם בבית החזה וטעים בחך. יופי של יין קינוח.

יקב אמפורה יין קינוח מחוזק FAVOR – בסגנון פורט מתוק העשוי ענבים בשלים מאוד שמגיעים מכרמים בכפר יובל בגליל העליון. הענבים הם ענבי קברנה סוביניון וענבי מרלו המגיעים מהכרמים בכפר קיש בגליל התחתון. היין הותסס וחוזק בכוהל ענבים. היין התיישן 48 חודש בחביות עץ אלון שהושכבו ליהנות מהשמש הישראלית מחוץ לאולם היקב בתנאי החום הטבעיים של האקלים הישראלי. ליין צבע עמוק, ניחוחות של חרובים ופירות יבשים תאנים ושזיפים וצימוקים כהים בשלים. טעמיו ייחודיים ובמתקפה ראשונה אתה מקבל באף פרלינים של שוקולד עם ליקר מתוק בתוכם. הגוף מלא, צמיגי, לעיס ועשיר, המתיקות טובה, לא ריבתית וכבדה, יין בסגנון פורט עשוי בהחלט היטב. מרשים, ייחודי, טעים. הסיומת ארוכה מהנה מלטפת ומושכת. אלכוהול 17.5% של הנאה צרופה.

יונתן תשבי- יין קינוח אדום מחוזק ברברה – זינפנדל – כפר יובל 2006 –

היין עשוי 50% ענבי זינפנדל 50% ענבי ברברה. כבר הרבה זמן לא נהניתי מיין קינוח כמו מהיין הזה. צבעו סגול כהה, כמעט שחור אטום, מרוכז צבע. באף, פטל ושזיף כהה, ווניל וקינמון, ציפורן ועץ אלון, בפה, פרי עוצמתי מתוק, עם מרקם קטיפתי, עשיר, רך, עדין ומתובל. נמשך לסיומת מתובלת מלטפת וארוכה, עם רמז לקרמל. זהו יין קינוח שזוקק בברנדי המופק מענבי מוסקט אדום. היין התיישן 18 חודש בחביות ישנות שהושכבו במתכוון בשמש לצמצום ולריכוז הטעמים והארומות. ליין הקינוח 17.6% אלכוהול.

יקב ססלוב – יין קינוח אדום מחוזק "קדיתא" –

עשוי מענבים מכרם בגידול אורגני בקדיתא. ממסך של חביות משנת 2005-2007. צבעו כעין הדיו כהה שחור ובלתי חדיר עם גוון סגלגל מודגש. באף בשומת פירותית מודגשת ומרוכזת של קאסיס ופטל שחור אסנה עם רמזים לקפה ועץ אקזוטי, עשבי בר ונגיעת מנטה. בפה היין מהנה מושך ומפתה. היין עשיר, עסיסי, קטיפתי וריבתי משהו. היין התיישן והשתבח במשך שלוש עד 5 שנים וכך נשמרה בשומת הפרי המשלבת בין דובדבנים, פטל, שזיף שחור, שוקולד מריר, ליקריץ, וניל,קרמל ו-סילאן. ליין גוף מלא והוא אלגנטי חלק וקטיפתי. הסיומת ארוכה עם רעננות מעודנת. הבקבוק מצודד מראה שמנמן ונמוך והוא מכיל 500 מ"ל, של מתיקות, מלטפת, סמיכה, עשירה, מרוכזת טעמים ומחבקת. ברמת אלכוהול של 17%.

יקב הר אודם –יין קינוח מחוזק- "שני" ו"ענבר"-

יינות עשירים בארומות וטעמים. נהדרים כלווי לכל מנת קינוח או אחרי הארוחה. בקטגוריה זו תוכלו למצוא את שני- יין מתוק בסגנון פורט, את ענבר – יין מתוק בסגנון פורט לבן. שני – יין קינוח אדום בעל צבע אדום כהה נוטה לחום בשוליו, גוף מלא עגול וחלק מלווה בעפיצות עדינה ובשלה. ליין ארומה של ריבה, שזיף שחור בשל ומעט שוקולד. היין יושן 30 חודשים בחביות בשמש. ענבר – יין קינוח לבן בעל צבע ענבר נוטה לזהב וארומות בשלות ומתוקות של דבש ואגוזים, טעמו מלא, מאוזן, עגול וחלק עם סיומת ארוכה. היין יושן 28 חודשים בחביות עץ אלון.

יקב אדיר- יין קינוח אדום בסגנון פורט כרם בן זמרה- בציר 2007 –

הרכב זנים: 60% קברנה סוביניון ו 40% שיראז. ליין בוקה עשיר של פירות שחורים בשלים, שזיף שחור,דבש, כרמל וליקריץ',ציפורן,סיגר ופרלינים,מתיקות נעימה אך לא משתלטת, טאנינים מוצקים, יישון 874 יום בחביות.

יקב רות – יין קינוח בסגנון פורת "מספר 1" – ו-"מספר 2 "–

יין וותיק ויין חדש יותר. מהפורטים הראשונים אליהם נחשפתי והתאהבתי עם כניסתי לעולם היין. צבע ארגמני, בעל גוף מלא, חבית קלויה חריף, עז טעם וארומה, חריפות טובה ולא אגרסיבית חרובים, צימוקים, שזיפים יבשים, פירותי מאד, בעל עוצמה ייחודית פרי רענן, תבלינים, צימוקים, שוקולד. סמיך, פירותי, מתוק אבל החמיצות לא נותנת לעודף מתיקות דבשית מתונה להשתולל בפה, מתיקות ונוכחות אלכוהולית נאה סיום ארוך, פירותי ומתובל טעים ומאוזן.

יקב פסגות – "פרת" יין קינוח אדום – פסגות פרת – בלנד של שלוש שנות בציר.

צבע ארגמן עמוק וכהה עם שוליים כהים ושחורים. גוף מלא, המון פרי בשל, תבלין, חריפות נעימה ומחממת. היין מתאפיין במתיקות עשירה וקטיפתיות מעודנת המתבטאים בטעמי שוקולד, קפה, פירות ותבלינים היין מופק משילוב ייחודי של מספר זני ענבי יין איכותיים. היין יושן 16 חודשים בחביות עץ אלון המוצבות בשמש.

יקב בן חיים – "מרינה" 2003-

יין מחוזק בסגנון פורט – היין עשוי 6 זני ענבים כשהבסיס להם מהווים ענבי קברנה סוביניון, פטיט סירה ומוסקט, שנבצרו משורות שהושארו במיוחד בכרם, לקראת בציר מאוחר. הענבים מגיעים מכרמי היקב על הר מירון. צבעו סגול כהה. פסטלי משהו ולא מבריק, עם גוון חיוור במקצת של רעף גגות חום בשוליים. בערסול היין בגביע, ניכרת אחיזה של "דמעות" גליצרול על הדפנות, כנראה, שבשל המתיקות. באף, פירותיות מודגשת עם שזיפים ודובדבנים שחורים דומיננטיים. בפה, מרקם כבד יחסית וכמות נכבדת של דובדבן שחור, רימון ושזיף כהה. היין חלק ומלטף ומפגין איזון נכון שבין מתיקות לעוצמה. רמזים לשוקולד וברנדי, טבק וליקוריץ, בסיומת. היין התיישן בחביות משומשות ובחלקן הקטן חדשות בנות 400-500 ליטר מעץ אלון מסיבי. החביות שהו מחוץ לאולם היקב בטמפרטורה חיצונית למשך תקופת יישון של 60 חודש (5 שנים). ליין יכולת הישרדות גבוהה מאוד לנוכח 15 גרם סוכר  לליטר שהוא מכיל  ו- 18.7% אחוזי האלכוהול שבו.