הכול החל כשהבן הצעיר שלי בן ה 17 וקצת הוציא לפני כשבוע, רישיון נהיגה "במכה ראשונה". זה נמשך מהעובדה שה"נהג החדש", מחויב בהורה מלווה, ועבדכם הקט נרתם למשימה. הווה אומר, שבשבוע שעבר מיום ראשון ועד יום חמישי, ערב-ערב, הוא נהג ואני על ידו. זה החל בחששות, ובהערות, בחיזוקים ובמחמאות, וזה הסתכם בכך שקבענו שביום שבת נוסעים רחוק, נוסעים לרמת הגולן, ולנהג החדש, יהיו מספיק קילומטרים ומשך זמן נסיעה, כדי להשתפשף. נו ומה? נוסעים לרמת הגולן ומה עושים שם? נוסעים? אז את הבוקר, עשינו ביקב טרה נובה במושב כנף, בטעימת יינות, לצד כיבוד קל, עם גיל שרון היינן ועם אילן מטלון אחד השותפים, אחר כך, לקראת צהרי היום, פקדנו את "קדם כפר היין" – יקב אסף, כאן הגענו לומר שלום למשפחת קדם להדסה ולאסף לקארן ולאורן, וללגום 2 יינות רוזה צוננים ומרעננים. ואז, כשהבטן קצת החלה מקרקרת, עשינו דרכינו למסעדת "מושבוצ" שבמושב רמות, לאחר שדאגנו לשריין לעצמנו מקום מוזמן לארוחת הצהרים. מסעדת "מושבוצ" הנה מסעדה כפרית בשרית שחלונותיה המערביים נשקפים אל הכנרת. המסעדה מציעה מרכיבי ירק גבינות ובשר על טהרת התוצרת הגיאוגרפית המקומית.

לומר את האמת, היה לנו יותר מסתם מזל, שאת פנינו קיבלה עלמת חן מלצרית מארחת סופר מקסימה מאירת פנים ונעימה בשם ענת, ומכאן, הכול פשוט רץ. והיא מספרת: "הכול החל מראשוני המתיישבים כאן ברמה, שביקשו לעצמם יצירת אורח חיים של מושב ותקופת החלוציות הזו שבין חיי מושב לקיבוץ נקראה "מושבוצ". המסעדה, מתחקה אחר אותה תקופה מנסה לשחזר את החלוציות על ידי שימוש בחומרי גלם מקומיים ותנובת המקום מייצור מקומי של רמת הגולן. האהבה האמיתית של בעלי המקום היא בשרים ובחדר האחורי של המסעדה מיישנים בשר בחדר יישון ייחודי, בשר הבקר למסעדה מגיע ממרעה פרטי מרפת שבבעלות המשפחה במושב כנף, של משפחת שניידר, הנקרא "חי-בריא" המנוהל ע"י מגדל הבקר והקצב יוחאי שניידר, הבקר גדל ללא זרזי גדילה, הורמונים מיותרים או אנטיביטיקה, העגלים לא מופרדים מהאימהות שלהם מוקדם מהנדרש וככה שומרים על רמת ואיכות הבשר, המוגש במסעדה וגם נמכר במקום, על תקן של איטליז מקומי, במקרר מגרה, הממוקם בסמוך לדלת הכניסה.

ולפיכך, אם חובבי בשר אתם, חשוב שתדעו ובלי הרבה מליצות, המסעדה הזו ראויה ומקבלת ממני, את כל ההמלצות. 

כשענת המקסימה סיימה לדקלם על המסעדה וזו אשמתי הבלעדית, עשיתי לה בתמורה את החיים לקצת יותר קלים. הודעתי לה לפי הסדר, שהבן הצעיר "בעייתי באוכל" ולפיכך, "כל שהוא יאכל זה המבורגר, עם צ'יפס, וחשוב שבמטבח ידעו, בלי חלילה ושום סימן לחסה, וגם בלי עגבניה, בלי בצל, בלי כלום. בשר, לחמניה, צ'יפס, ובקבוק קולה, ובזה מסתכם ה"מיטרד" הזה". אבל לא אחת כמו ענת תיפול במכשלה פעוטה שכזו והיא כולה אוזן, קשובה אומרת ומסבירה תוך שהיא מפגינה יכולת זיכרון מרשימה "יש המבורגר מושבוצ קלאסי עשוי מבשר עגלה מבקר שניידר , ויש המבורגר אנטריקוט עסיסי הנטחן במקום עם תוספות כמו גבינה, בייקון, ביצה, בצל, פטריות, או חציל…" והבן הצעיר שלי מגיב מייד. "אנטריקוט" אבל בלי כלום.

מכאן עברנו ל"מיטרד" השני עבור המלצרית. "תכירי את זוגתי. אני פותח ואומר: "היא אוכלת רק צמחוני והרי לך עשינו לך את החיים למה-זה קלים" נו ומה? אתם חושבים שענת החמודה מוותרת? והיא קורצת בחיוך שואלת וחוקרת ובחן רב לזוגתי אומרת: "אני יכולה להציע לך קבב רומני, או סלט כבדים עשיר"? וזוגתי ממש ,מבוהלת"…"לא". היא אומרת "ירקות בלבד" אני ממילא שומרת".

ואז אנחנו מגיעים אלי. ואתם מכירים אותי אני עבדכם הקט. אני לא עושה בעיות עם אוכל ומעולם לא שמעתי את האוכל מתלונן עלי. אבל ביקשתי כידוע לכם לעשות לענת המלצרית החיננית את החיים לפשוטים וקלים. והודעתי לה חגיגית " אני בידיים שלך, אם תירצי שלכם, אני לגמרי סומך עליכם" ענת חייכה ופשוט הרגשתי אולי אפילו ידעתי, שאני עוד מעט מרוב אושר קולינארי אשמח.

ראשית, אל השולחן הגיעו 3 בקבוקי שתייה קלה. הציעו לנו בירות, הציעו גם אלכוהול, הציעו גם יין ויש כאן ייצוג מרשים של מיטב היינות של יקבי הבוטיק של רמת הגולן. תמצאו כאן יינות של יקב רמת הגולן, ושל יקב שאטו גולן, ושל יקב פלטר, ושל יקב עין תאנה, ושל יקב הר אודם, ושל יקב אורטל, ושל יקב אסף, ושל יקב בזלת הגולן, ושל יקב מאור, אבל אנחנו היינו "הלומי יין" מטעימת הבוקר, ודי היה לנו בשתייה קלה ומרעננת.

מיד אחר כך, הגיע אל השולחן סוג של לחם מאפה מקומי רך טרי ופריך לצד צלוחיות מיטבל.

ואל זוגתי, הגיעה פלטת ירקות גינה צלויים: ירקות צלויים בטאבון בתיבולים ייחודיים – קישוא באורגנו ושמן זית, פלפל אדום בשום ושמן זית, דלעת בצ'ילי ודבש, בצל מקורמל בסילאן וסלק בחרדל דיז'ון – עם גבינת עזים צפתית ממשק חד-גדיא. נשבע ואני יכול להעיד שזוגתי התמוגגה מהמנה, בעוד אני רק זוכה לצלם, והבן ניצפה אוכל מהלחם, "ככה בלי כלום" אתם כבר יודעים.

אל הצד שלי הגיעה מנת צ'וריסו דה לה קאסה: שהייתה מורכבת מזוג נקניקיות עשויות ידנית מבקר שניידר והן מכילות פפריקה מעושנת, מעט פלפל שאטה ויין אדום. טחונות ומתובלות במקום. מוגשות לצד נאצ'וס פיקנטי, סלסלה וֶרְדֵה , טחינה אסייתית וצ'ימיצ'ורי. מה לומר לכם, אם מכאן במנות הראשונות מסתמנת המגמה, ידענו כולנו שיש בהחלט למה עוד לצפות.

ואז הגיעה ענת ושאלה:"תוכל להשתלט על סטייק גדול"?…נשארו לנו 2 אחרונים ממנו, ורציתי לבדוק אם זה בסדר מצדך?" הבטתי אל ענת בעיניים מצועפות, כמעט מאושר דומעות ובמבט אוהב. והפטרתי לעברה: "כבר אמרתי לך שאני בידיים שלך וסומך עלייך"

מנת הסטייק שהגיעה הייתה לא פחות ממדהימה, בגודלה, בצורת הגשתה, באיכותה, המנה נקראת "פלאט איירון סטייק": והיא בנויה מסטייק מספר 5, של צלי כתף. שנחתך לאורך הגיד המרכזי, ונוצר סטייק נקי מרקמות חיבור. הבשר, רזה בשומן, מעט סיבי. קיבל את שמו מהטעמים ה"ברזליים", כלומר נתח שעבר בו הרבה דם ומכאן הטעמים. הסטייק בגודל 700 גרם, נראה ומרגיש אפילו גדול ומרשים יותר, הוא יושן במשך שבועיים בחדר יישון ונצלה על הפלאנצ'ה למידה העשייה הרצויה – מדיום אותה ביקשתי. הבשר הגיע על מצע של פריקי חיטה ירוקה עם מעט ירק ירוק עם טעמים מעושנים לצד מנה גדושה של פלחי תפוחי אדמה קלויים בגריל/בתנור. הבשר היה רך ונימוח בפה עם טעמים "בשריים" סופר טעימים ועל משטח של מגש אלומיניום. המנה הזו, היא לא פחות משיחוק אמיתי של מנת בשר ראויה מרשימה וטעימה.

אל הבן הצעיר, הגיע מגש ועליו נתונים 2 חצאי לחמניה דשנה "בלי כלום" והמבורגר עסיסי ודשן עשוי בשר אנטריקוט שניקצץ דק ועובד לכדי קציצת בשר עשירה טעימה ומגרה. לצד ההמבורגר הגיעו פלחי תפוחי אדמה קלויים בגריל/בתנור מן סוג של צ'יפסים שמנים ודשנים.

אני עבדכם הקט שהיייתי עסוק עד מעל לצוואר בסטייק עב הבשר, הערמתי אל צלחתו של הבן הצעיר גם מערימת הצ'יפסים שלי, ואני נשבע לכם שרק מכמות תפוחי האדמה, גם חייל קרבי רעב היה חוזר לשדה שבע ואוהב.

אבל רגע, שכחתי את הזוגית. ובכן הצמחונית הזמינה למנה העקרית ירקות חתוכים על מצע של לבנה חמצמצה, הצלחת הייתה גדושה עמוסה ברצועות גזר, סלרי, בצל, סלק וירקות שורש והשילוב בין הירק לגבינה, נעם לה לזוגית עד שהודיעה לכולנו רשמית, ש"די אני שבעה להכניס עוד פירור אל פי אני כבר לא יכולה"
בשולחן שמאחורי, שמעתי שענת מספרת להם על הקינוחים, היא סיפרה להם על קינוח של "ברד" תות שדה של תותים טריים שהגיעו עוד באותו הבוקר ואיזו זכות יש לה להיות מעורבת בהכנתו. זה הספיק לי בכדי להבין שזו מנת הקינוח אותה אני מתכוון להזמין.

הזוגית שקצת הספיקה להרגיעה את ביטנה, חלקה יחד עם הבן הצעיר ועבדכם הקט גם מנת קינוח הנקראת מלבי קרם קוקוס: היא הייתה מורכבת ממלבי טבעוני עם שערות חלווה, בוטנים מקורמלים, פירות ממשקים מקומיים כדור גלידה ורוטב שוקולד-דובדבנים.

קינחנו בגראפה של יקב פלטר.

נחזור לכאן? איזו שאלה! זו מסעדה שאתם חייבים לעצמכם להכניס אותה לרשימת המקומות שאתם חייבים לפקוד! ובמשפט אחד מושבוצ -פשוט אוכל טוב

מושבוצ

[email protected]