כבר 32 שנה, שהזוגית כועסת עלי, שאני שוכח את יום הנישואים. זה לא היא זה אני. ומה לעשות, שאני מזדקן ומה לעשות ש-32 שנה לא החזקתי מיום הנישואים, בגדר "אירוע" ראוי לציון. כבר שבועיים, שהזוגית ואני מחזקים את החיבור בינינו, גם בארוחות במסעדות. ואם רק היינו מחברים, את סך הטיפים שהשארנו בכל מסעדה, בשבועיים האלה, יכולנו בכסף, ללכת לעוד מסעדה. חבר, המליץ לנו על "אונו" האיטלקית, מסעדת השף ניצן רז. אז קבענו. כבר כמה ימים, שהזוגית רוצה לומר לי משהו ולא יוצא לה. ואז…באותו ערב שהחלו עבודות הבנייה של הרכבת הקלה בתל-אביב, שלזוגית היה פתיח למה שהיא רצתה לומר כבר כמה ימים, אז היא אמרה: "תראה, יש חפירות בכל תל אביב ופקקים ענקיים, ובמסעדה איטלקית, אוכלים כל מיני בצק ופסטות ואתה יודע שאני שומרת דיאטה…ואז הבנתי שלא בא לה, לא על תל אביב, ולא על בצק איטלקי, ובכלל שכחתי לספר לכם, שהיא גם לא שכחה לציין בפניי, שחם מאוד בחוץ ומחניק ולח ופקקים, ואיפה בכלל תמצא חנייה… ואני ויתרתי. כבר 32 שנה אני מוותר. אני יודע מה טוב לי. ולזוגיות, עם הזוגית.
בגלל שאכזבנו את השף, ולא פקדנו את מסעדתו האיטלקית התל אביבית, האופציה האסייאתית שלו בראשון לציון עשתה לזוגית המון שכל. היא קראה באינטרנט "שבמתחם יס-פלנט" בראשון לציון איפה שנמצאת גם מסעדת TOKO של השף ניצן רז, יש מגרשי חניה עצומים רחבי ידיים והם חינמיים והיא גם חישבה לעצמה מסלול מחדש, מה היא הולכת לאכול שם, ובא השלום המיוחל על הזוגיות.
כשיצאנו מהבית (די בסמוך לכביש גהה) ידעתי שאם אני צריך להגיע לראשון לציון לכיוון "קניון הזהב" פחות או יותר, אני נוסע על כביש גהה לכוון דרום ובמחלף ראשון לוקח ימינה ומגיעים. בסביבות עשרים לשבע בערב, ה – WAZE באוטו חישב עצמו לדעת. הוא לקח אותנו על גהה דרום, הוריד אותנו לנתיבי איילון צפון ליד חירייה, הוציא אותנו בצומת חולון, ומשם על נתיבי איילון דרום לכוון חולון ומכאן לראשון קצת ימינה קצת שמאלה והופ הגענו, בלי פקקים, בלי עיכובים, וכן, ים של מקומות חנייה. הזוגית אומרת שהיא תמיד שומעת ל WAZE אמרתי לה "סחטיין על הזוגיות שלכם".
אופיר המלצר שלנו במסעדת TOKO, עובד במסעדה מיום פתיחתה. משהו כמו 3.5 שנים. הוא הציג את עצמו, הושיב אותנו במקומותינו והבטיח שהוא מעתה שלנו זה שידאג לכל מחסורינו. בשלוש וחצי השנים הללו שאופיר עובד במסעדה, הוא הספיק לסיים לימודי תואר ראשון במדעי המחשב, ואת תפריט המסעדה, הוא ידע לדקלם ולבטח הוא גם עשה התמחות במה טוב ומה כדאי ומה מומלץ.
כבר שבוע, שאני והזוגית לא אומרים במסעדות שאנחנו הולכים, שהיא צמחונית. הזוגית מצאה לנכון, שכל מה שמגיע לשולחן בחלק שלי, והוא נלווה למנה, מתאים גם לה כשהיא כמובן נמנעת מסושי, מדגים, מפירות ים, ומבשר, והיא אוכלת את כל השאר ואת מה שנשאר.
בקשתי מאופיר לבקש עבורי במטבח סושי מפנק. אמרתי שאני רוצה הרבה. אמרתי שאני רוצה יפה. ונתתי בידיו יד חופשית להפתיע.
אופיר אמר שעד שהסושי יגיע מה אנחנו מבקשים כמנות פתיחה. בקשנו קוקטיילים מפנקים. היא הלכה על מנגו עם קוקוס ואני על משהו אדום עם פסיפלורה וזה היה כל כך טעים שגם שתינו אחת לשני. ועשינו השוואה של מי יותר צבעוני.
הזוגית שעיינה ארוכות בתפריט הזמינה כרובית מטוגנת – אלה הם ראשי כרובית קטנים מטוגנים ברוטב קרם שום, ועלי תבלין, על לבנה ובלסמי מצומצם. – יופי של מנה. טעימה, כמובן צמחונית, מוגשת צבעונית.
אני הזמנתי סלט קלמארי חם – הוא הגיע מלווה בפטריות יער, עגבניות שרי, בצל, אספרגוס ויוזו וינגרייט, לדרסינג. המנה הגיעה חמימה, הפטריות והאספרגוס מוקפצים קלות והקלמארי רכים, בדיוק במידת העשייה הנכונה. יופי של מנה.
לבינתיים הזוגית גם קיבלה חציל קלוי על האש – העשויה מחציל בלדי חרוך, על מצע של טחינה ויוזו, זרעי עגבניות, צנון ופלפל חריף. ראיתי שהיא נהנית וזה עשה לי טוב כי זה לגמרי מתחבר עם המושג "לאהוב",
אופיר המלצר שלנו חשש שמא נרעב, הוא הביא פוקאצ'ה טרייה לצד 2 צלוחיות מיטבל עם סלסה עגבניות ועשבים ירוקים, את המיטבלים חיסלתי עצמונית ואת הפוקאצ'ה הותרתי בחצי, כי אני בניגוד לאופיר, הרגשתי שמתחיל לי להתמלא.
בעוד הזוגית מטפלת בצמחים, הלכתי אני לטפל בדגים. מנת הסביצ'ה בורי הייתה עשירה, טרייה, צבעונית והיא כללה, בצל סגול, עגבניה, אבוקדו, זיתי קלמטה, חלפיניו, כוסברה, יוזו, ושמן זית. משהו מריר קלות ליווה את המנה והסתבר שזה הגיע מהירקרקות הטרם בשלה של האבוקדו, וזה היה לגמרי בסדר מצידי.
הזוגה סיימה את כל ירקות הגינה והיא ביקשה את העיקרית. אופיר המליץ בפניה על הפאד תאי שכולל אטריות אורז, פטריות יפניות, ביצה, כרוב, בצל, ובוטנים. המנה מגיעה עם 3 אופציות בחירה להעשרתה. או עוף, או שרימפס, או טופו. נראה אתכם מנחשים מה הזוגית בחרה. מנת הפאד תאי, הייתה עשירה, חמה, טעימה, מתובלת היטב, עם פיסות בצל ירוק טרי, ועם קוביות טופו והזוגית אכלה, עד שהיא הרימה ידיה בכניעה ואז ידעתי כי היא שבעה ותאמינו לי שהיא אכלה כמו כלה ביום הנישואים ה- 32. והחתן אתם שואלים ומה הוא אכל ?
ובכן זמן ההתארגנות שנתתי לאופיר ולצוות המטבח והסושי-מן, עשה את שלו ומגש הסושי העשיר כלל מגוון של אופציות וקומבינציות. אני לא בטוח שאני רושם אותם נכון ואל תכעסו עלי אם אני טועה רול ריינבו שכלל אבוקדו, מלפפון וסרטן ומעל הוא עטוף כל פעם בדג אחר סלמון, טונה וילו-טייל. הרול השני נקרא קנקי רול שבנוי על בסיס סלמון חי ובתוכו אבוקדו וטמאגו וצנון יפני מעל סלמון עם גרידת לימון ובייצי טוביקו, הרול הבא נקרא קפוארה רול יש בפנים חסה, חלפיניו מעושן , אבוקו ובצל ירוק.
הרול הבא נקרא דרגון רול והוא מורכב מבשר צלופח בטריאקי ובפנים שרימפס, הרול הבא לא היה עגול כצינור רול והוא הזכיר רצועות אורז ומעליהם ניגרי הוא מורכב מבצל מטוגן וגבינת מוצרלה וחלפיניו חריף.
הרול האחרון הגיע בנפרד והוא נקרא פילדלפיה הוא היה עשוי מטמפורה רול, סלמון, גבינת שמנת, אבוקדו, חלפיניו, גזר, ושערות קדאיף מלמעלה.
הסושי-מן, ניצח אותי ואולי היה זה אופיר שכל כך דאג שלא נצא מכאן רעבים. בי נשבעתי, שזו לי הפעם הראשונה אחרי 32 שנות נישואים, שלא הצלחתי לסיים את הסושי במסעדה ונאלצתי לבקש שיארזו לי הביתה.
שאלנו את אופיר על מה הוא ממליץ מהקינוחים. אופיר התעקש שנלך על סופלה שוקולד. כאיש מכירות טוב הוא אמר לנו את משפט הקסם שכל איש מכירות מדקלם בכל מקום, "אפילו שאני לא עובד, אני בא לכאן ומזמין לעצמי סופלה שוקולד"…
הזוגית, כבר מזמן סיימה לאכול. היא הייתה חייכנית, שבעה והחליטה לעשות ממני צחוק. והיא אמרה: " תגיד, אתה צריך קינוחים? את הסושי לא גמרת, איפה אתה מתכוון להכניס את זה"?…שאלתי את אופיר מה עוד יש לקינוח. כאמור, הוא ידע לדקלם את הכול אבל אני בתוך תוכי כבר ידעתי שאני לא יכול יותר לאכול. הזמנתי קינוח שכלל גבינת מסקרפונה חמצמצה עם קצפת ותחתית בצק מוקפת בשלולית מתוקה וטעימה של פירות יער. אכלתי חצי.
אחר כך, החגורה במכנסיים שלי מאוד לחצה, וחולצת הכפתורים שלי כמעט התפוצצה, אחר כך, התעלפתי מהנאה ואחר כך רציתי למות, או שלפחות מישהו ינהג במקומי הביתה.
