שיתוף הפעולה בין רשת חנויות דרך היין ליקב רמת הגולן הולך כבר הרבה שנים אחורה. ב- 18.3.1993 באירוע הפתיחה של רשת החנויות דרך היין, כל לקוח שהגיע לאירוע, קיבל לידיו כתשורה בקבוק יין קברנה סוביניון של יקב רמת הגולן מבציר 1988 זה מה שהיה אז. חלפו 21 שנה ובאותו המרתף של דרך היין ברחוב החשמונאים בתל אביב, מקיימת הרשת בשיתוף יקב רמת הגולן זו השנה ה- 6 – את אירוע "מהפכות נפגשות".
אומר קובי שקד מדרך היין : "בעבר, בתור המפיצים של יינות יקבי רמת הגולן, הרשת הכירה באיכויות של היקב ומקצוענות זה שם המשחק ואם אתה רוצה להוביל ולהצליח תמיד תהיה שם צעד לפני. השיתוף של רשת דרך היין עם יקב רמת הגולן נחשב לצעד לפני במגוון של היינות, באיכות, בחירת היינות, שגם מלווים שנה אחר שנה את אירוע "מהפכות נפגשות" כאן בחירת היינות משתנה משנה לשנה תוך מאמץ אמיתי למצוא או לתת נקודת השוואה כלשהי בין היינות המיובאים של דרך היין לבין היינות של יקב רמת הגולן".
אומר ארנון הראל מנהל השיווק של יקב רמת הגולן : "ביקב רמת הגולן, נבצרו השבוע 800 טון של ענבים, בבציר שנחשב מוקדם מהרגיל. נבצרו ענבי מרלו וסוביניון בלאן ושרדונה ומוסקט קנלי פינו ושרדונה למבעבע ואנשי היקב כבר מדברים על בציר טוב".
רציתי הפעם להתחיל מהסוף ולו בשל העובדה שאני משוגע על יינות קינוח. מצד אחד העמידו אנשי דרך היין RAMOS PINTO VINTAGE 2003 DOURO PORTUGAL – פורט קינוח איכותי, מבציר 2003, שחור וכהה כדיו, מאוד מעניין, מאוד מורכב, עשיר ועמוק ומולו את ה- T2 יין הקינוח של יקב רמת הגולן העשוי זני ענבים פורטוגליים טוריגה נסניונאל וטינטה קאו, ההשוואה הייתה מיוחדת, מעניינת, מורכבת, וטעימה מאוד והיין של יקב רמת הגולן החזיר תחרות ללא ספק.
ומכאן אחורה אל צמד בקבוקי מגנום האחד של יקב רמת הגולן, יין הדגל של היקב, ירדן קברנה סוביניון כרם אל רום 2008, שלראשונה יוצא לי לטעום ממנו בבקבוק מגנום ולצידו, או אם תרצו מולו CHATEAU SENEJAC CRU BOURGOIS HAUT MEDOC BORDEAUX FRANCE 2010 MAGNUM 2010 קרו-בורז'ואה כמו שצריך להיות, עשוי היטב, עשיר, עם "אף צרפתי" וחמיצות תומכת גוו, הירדן אל רום, היה מלא גוף, כבד משקל, באף גרגרי יער, יין מאוד קברנאי בסגנון, פרי יער שחור ועץ ארז, קופסת סיגרים ותבלין באים ועולים, הניחוח מרוכז, נמשך בפרי עשיר, מרוכז ומהודק על החך, בשלות נפלאה מדויקת, המציגה לראווה דומדמניות ודובדבן שחורים, עמוד שדרה קשיח, אבל עם טאנינים בשלים ומפותחים.
המרלו כרם קלע 2011 של יקב רמת הגולן, נמצא אצלי במקרר היינות בבית בשינה שתימשך לה עוד זמן, זהו יין מורכב עם ארומות של אדמת יער רטובה עם פרי יער שחור עמוס ונגיעה של ירקרקות זהו יין עשיר בפרי עם ווניל וקפה ושוקולד במורכבות מעניינת. מולו העמידו אנשי דרך היין, CHATEAU BOURGNEUF POMEROL BORDEAUX FRANCE 2011 גם הוא עמוס בפרי, יין עשוי היטב, עם טאנינים מעט נשכניים, אהבתי את היין, אבל את המרלו קלע הרבה יותר.
ה- DUJAC FILS PERE GEVREY CHAMBERTIN BOURGOGNE FRANCE 2011 של דרך היין, הציג אף פירותי, מורכב, מעניין, עם תבלינים ופלפל שחור, פירות יער אדומים ושחורים לצד אלגנטיות. מולו ניצב ה – פינו נואר 2009 של יקב רמת הגולן אף פרחוני ולצידו פרי יער אדום וכחול לצד תבלינים, הפה לא מאכזב והוא טעים. גם כאן מדובר על יין אלגנטי. אם כי נטיית חיכי במבחן השניים הייתה לטובת הצרפתי.
בצד של יינות הפתיחה הלבנים, הציגו אנשי דרך היין את ה- OLIVIER LEFLAIVE SUR LE SENTIER DU CLOU PREMIER CRU ST. AUBIN BOURGOGNE FRANCE מבציר 2008, שרדונה צרפתי מבורגון עם נגיעות עץ חבית ומולו של יקב רמת הגולן את ה- ירדן שרדונה כרם אורגני אודם 2012. כן. גם כאן העץ מורגש והוא חלק בלתי נפרד מהשרדונה בקונספט הזה אבל העץ כאן מאוזן היטב מול פרי תפוח ואגס ואננס נוכח, לצד פרחוניות, עושר טעמים ורעננות. במבחן השניים, הירדן נעם לאפי ולחיכי, יותר.
ה- ירדן סוביניון בלאן 2013 הביא עמו רעננות של קיץ עם פסיפלורה ומלון אננס ונגיעה טרופית קלילה של גויאבה. יש בו ביין גם מורכבות מולו העמידו אנשי דרך היין את ה- פואי פומה HENRI BOURGEOIS POUILLY FUME LES JEUNES VIGNES LOIRE VALLEY FRANCE מבציר 2012. האף שלו נהדר. כך גם הרעננות. מצאתי ירקרקות לימונית, וחמיצות תומכת. אודה ואתוודה, שכאן קצת קשה היה לי לקבוע, מי הפייבוריט של מהשניים ולו בשל העובדה ששניהם נעמו לי מאוד. אם כי בהחלט קיים שוני בין השניים וגם בתגית המחיר הפואי פומה כמדומני עולה פי שניים. ולרגע קט הוא "איבד אצלי נקודות" מאחר והייתה לי תחושה של דיסוננס בין האף השופע והארומאטי לבין הפה היבש.
ה DRAPPIER BRUT ROSE NV CHAMPAGNE FRANCE כך אומר קובי שקד: " דרפייר רוזה מגיע מבית שמפניה קטן שהרשת עובדת איתו מזה כשמונה שנים הרוזה הזה נחשב לרוזה הרשמי של ארמון האליזה, ניתן היה לחוש בשמרים ביין וגם באיזו שהיא מתקתקות של פטל, ובסיומת המרירה. מולו העמידו אנשי דרך היין את ה- ירדן ברוט רוזה 2008 יין עם חמיצות מרעננת מבעבע פירותי. אבל יבש. בעוד השמפנייה של דרפייר נסתיימה אצלי מריר, הירדן ברוט רוזה היה נעים יותר בסיומת.
למצוא את המשותף בין יינות היבוא לבין היינות של יקב רמת הגולן זה נושא מעניין מורכב מאתגר לחובבי היין. המפגש הזה, זו השנה השישית, מבטיח וגם מקיים, את השנים לבוא.