בבוקר שישי האחרון, עשיתי ביקור יין קצר אצל כמה מהיקבים שבמטה יהודה, יקבים שבעליהם ויינותיהם יקרים לליבי ולחיכי. בהיותי ביקב השלישי או הרביעי לערך, כתב לי יוסי יתח הבעלים והיינן של יקב קטלב ״איפה אתה״? ״מתי אתה מגיע אלי״? השבתי לו היכן אני נמצא ויוסי כתב ״יופי קח את הזמן אבל תשמור מקום בבטן״. יוסי ואני מכירים כבר למעלה מ- 25 שנה. יקב קטלב היה מראשוני היקבים אליהם נחשפתי והתאהבתי בראשית דרכי בעולם היין. לימים, הייתה לי הזכות והכבוד להיות אורח של יצרנית פקקי השעם הגדולה בעולם חברת ״amorim״ בסיור יין מקצועי בפורטוגל עם קבוצת ייננים ויוסי ואני היינו צמודים איש לרעו במטוס ובסיור כחברים אחים בנפש וכל השאר היסטוריה.
״אין לי אפילו מה להציע לאנשים״ מספר בצניעות רבה יוסי יתח הבעלים והיינן של יקב קטלב. ״הסחורה נגמרה״ הוא אומר.
״נותרו לי בקבוקים בודדים והם שייכים לנישה מאוד מיוחדת של אנשים שמוכנים לשלם הרבה כסף״. ביינות הללו ישנו יין ששמו ״והגדת״ (וזו חתיכת אמירה עם הרבה קונוטציות לדברי יוסי) עם 48 חודשי חבית זה יין שנוצר בעקבות אירועי ה-7 לאוקטובר ויוסי מכנה אותו ״יין פסיכי באיכויותיו״ במחיר של כ- 390 ₪. יין נוסף הוא ה״בועז״ על טהרת ענבי השיראז, במחיר של כ- 280 ₪ והיין השלישי הוא הפטיט ורדו במחיר של כ- 189 ₪, יינות אלה שייכים לסדרות הגבוהות שנשארו כרגע אבל יוסי אומר ״נותרו לי מהם כמה יינות אבל אני מעדיף להוריד פרופיל כי באמת אין לי מה למכור״. ״אני מאמין״ כך אומר יוסי ״שאני שייך לקבוצה מצומצמת של יקבי בוטיק קטנים שאחרי 25 שנה, הפכנו לנישה. אנחנו לא צריכים לקדם שום דבר, אנשים שומעים שיצא יין חדש שלנו וזהו. ויש לי את הדוגמא הכי טובה, יצא ״ואדי קטלב״ חדש תוך שבוע כל הכמות שהייתה פשוט עפה כלום לא נשאר ממנו. אנשים מוכנים לשלם ומראש אומרים לי יוסי תיקח את הכסף, תשאיר את היין אצלך עד שנבוא וניקח״.
תוך כדי שיחתנו, יוסי הכין דג מרוקאי חריף נפלא בטעמיו. לצד חלה שלמה של שבת, את מגש הדג, ואת החלה, יוסי שם על גג האח הבוערת והוא הגיש אותם עבורי צופה בי מתענג על אכילתם.
יוסי מבקש משיקמה המקסימה עזר כנגדו ביקב לפתוח יין רוזה. תוך שהוא אומר ״אתה לא אוכל חלה נשמה? תבצע את החלה, תנגב בדג ותראה לי שאתה נהנה ואם השמן החריף לא ייזול לך מהסנטר אני מוציא אותך מפה״. ״כמה שאני אוהב את היהודי הזה, הוא מביט לעברי ומחייך בסיפוק״.
והוא חוזר לנושא השיחה הקודם ואומר ״מי שאין לו בשנים האחרונות את אותה נישה של קהל קבוע שצמא לכל יין שלו והוא נאלץ לפנות לכל מיני תחרויות על מנת לקדם ולהציג את היינות שלו ולחסל לו את המלאים כי מי שמכיר את העולם הזה יגיע לאותם תחרויות ואירועים על מנת לחפש לחיות שם בחינם. מי שרוכש יין שזכה במדליה זה רק בגלל שהורידו לו את היין מהמדף בחנות ואמרו לו זה יין זוכה במדליה… אבל מי שקונה 6 שישיות, זה באמת לא מזיז לו״.
טעמתי עם הדג, רוזה בסגנון צרפתי קלאסי. צבעו יותר אדמדם מהרוזה הוורודים שקופים שאנחנו מכירים. זהו רוזה שעבר את התהליך ללא השרייה בקצב איטי יותר. רוזה אחר לגמרי. מלא בטעמים. פירותיות עשירה.
ואז תוך שאני מתאר ליוסי את תחושותיי מהטעימה הוא קורא לשיקמה ואומר: ״תביאי לי את הרוזה המתיישן את הרוזאנה. אם הוא לא היה אומר את המילים הללו לא הייתי מציע לו את הרוזה שהוא הולך לטעום״.
ושיקמה פותחת רוזה צונן בן 12 שנה יין לא פחות ממדהים שופע פרחוניות ופירותיות יין רוזה לכו ותאמינו שהתבגר והשתבח בבקבוק והוא לא פחות ממצוין. ״כמה עולה בקבוק הרוזה הנוכחי יוסי״? אני שואל. 189 ₪ עונה יוסי. ״יקר״ אני אומר. ״למה אתה אומר את זה״? שואל יוסי. ״כי בהשוואה ליינות רוזה אחרים, אתה יקר משמעותית״ אני אומר. ״אין לי ממנו הרבה״ אומר יוסי. ״אני לא חזיר. אתה רוצה תיקח, אתה לא רוצה אל תיקח. אני רוצה לחיות מקצת הרבה. מותר לי? אני לא מתנצל״.
אני אוהב אותו את יוסי יתח הבעלים והיינן של יקב קטלב. חבר כאח לי.
אני לא מתנצל.
"יקב קטלב הוקם בשנת 1998 על ידי יוסף יתח, והוא מחלוצי יקבי הבוטיק הכשרים בארץ. היקב מקפיד לייצר את היינות מכרמים הגדלים במושב נס הרים שבהרי יהודה. יינות קטלב מיושנים בחביות עץ אלון לתקופה של לא פחות מ 24 חודשים ומתאפיינים בגוונים כהים ועזים, בארומות נהדרות ובטעם עמוק ופירותי, תוך הקפדה ושמירה יתרה על כל בקבוק. יינות קטלב הם כשרים למהדרין (לא מבושל). זו הפילוסופיה של היקב: כשאנחנו מביטים באשכולות שעל הגפנים, אנחנו רואים שם את בקבוקי היין ואת האנשים שנהנים מהם. כשאנחנו רואים את הבקבוקים שעל השולחן, אנחנו מזהים בתוכם את אותם אשכולות שהתחלנו איתם את הדרך. הכנת היין מבחינתנו היא חקלאות לשמה – החל מהבחירה לגדל את הגפנים דווקא באדמת הרי יהודה, דרך ההקפדה על תפישת גידול הכרמים שלנו ועד לבציר הידני שנעשה בידיים קרובות ואוהבות. משם, כל שנותר הוא לסמוך על היין ועל הזמן שיעשו את שלהם בחבית".
