יקב גינתון ממוקם במושב גִּנָּתוֹן השוכן במועצה אזורית חבל מודיעין, ליד בן-שמן. היקב החל את דרכו בשנת- 1999. הכול התחיל, בין שני חברי ילדות, שנפגשים בצבא בגרעין נחל והופכים לשותפים לעסקי בנייה, דורון כהן ובנג'ו דוק קבלני בניין, שהעסיקו פועלים רומנים לעבודות בנייה. אותם פועלים רומנים ידעו יין וייצור יין וניסו לדבר על ליבם של מעסיקיהם לייצר יין בבית. הפועל הרומני "חפר" להם לשותפים "בואו ונעשה יין" וכך החל להתגבש הרעיון והלימוד הארוך של איך עושים יין. לדורון כהן יינן יקב גינתון, תובנות שחשוב שתקראו אותן. הוא מדבר מהלב והוא אומר דברים שהוא יודע.
שלא תחשבו שבהתחלה הכול היה קל. הענבים נרכשו בשוק, היין יוצר במיכלי פלסטיק ובדמיג'אנים של זכוכית, לפועל הרומני, בכלל לא יצא יין ולדורון יצא חומץ. אגב החומץ נמצא אצלו עד היום והוא עושה בו שימוש. (זה לפחות הצליח לו…).
ואז הבינו שצריך ללמוד את זה. אבל לא היה איפה ללמוד. ולא היה איפה לקנות ציוד. אז הם סיירו בשוק הפישפשים ובמושבים בכדי לנסות ולמצוא ציוד לעשיית יין ואפילו מיכלי חלב עשויי נירוסטה כציוד ראשוני ליקב.
בינתיים, בנג'ו השותף, ביקר בחו"ל ושם נחשף למפגשים עם אנשי עסקים עם יין לארוחה ולשיחות על יין וכל הטקס נראה לו די מוזר ולפיכך כשהוא חזר לארץ הוא פנה לקורס לטעימות יין. דורון מאידך, אמר לעצמו שבהעדר ידע לעשות יין, צריך ללמוד והוא פנה לקורס המורחב לעשיית יין ביקב שורק מה שדאז לא היה בית ספר אבל בהחלט מוסד אמיתי ומקצועי שלימד יין.
"זו הייתה שנה של חוויה מדהימה" אומר דורון שבמקביל לה הוא כבר עשה יין. והיין, כך הוא אומר "היה כבר טוב לשתיה". מאוחר יותר השתתף דורון בהשתלמויות נוספות וגם עשה קורס לכימיה של היין עם תפיסת עולם אחרת לגמרי אצל יאיר מרגלית. "אחד הדברים הכי יפים אומר דורון שלקחתי משם היה החיבור בין האנשים "כולם לא יודעים וכולם מוכרים ידע לכולם". זה משהו לא נורמאלי"
הוא מוסיף ואומר: "אני עובד בענף הבניין וזה ענף של זאבים שרק נושכים ואין רחמנות ואילו בענף היין אתה פוגש אנשים שבאים בשביל ההנאה בשביל הכיף בשביל החוויה הם מפרגנים הם עוזרים הם משתפים אותך באמצע הלילה אם צריך ומספרים לך "מצאתי" "יש לי". וככה התקדמנו והתחברנו. היקב גדל ועבר מנקודה לנקודה וככה בעצם נולדנו".
זה החל כתחביב ביתי לייצר יין לצריכה עצמית, מחבית אחת או שתיים, ומ- 2003 היקב הקטן החל לייצר כ- 4000 בקבוקים ולאופרציה מצטרף גם טל דוק, אחיו של בנג'ו בכדי לסייע. מאז פחות או יותר מייצר היקב סביב ה- 4,000-5,000 בקבוקים בשנה.
ב- 2,008 ייצר היקב כמות גדולה של כמעט 10,000 בקבוקים תקופה בה הועסקה אשת שיווק מקסימה בשם דורין שרון, מנהלת השיווק של חברה בשם "בציר חוויה של טעמים" שייצגה באותה תקופה את היקבים גינתון, עמרם וענתות. לשותפים, יש רק דברים טובים לומר על שרון והם ישמחו שהיא תבוא לבקר.
את היקב, מלווים תמיד אותם חברים. זו חוויה שמחברת כל הזמן. חוץ משיש ליקב שאיפה טבעית ומסחרית למכור ולהיחשף, היקב מחבר את בעליו, לדברים הכי כיפים שיש בחיים.
דורון אומר ש: "עם השנים היקב הוא כמו ספינה כזו. קצת עולים, קצת יורדים, קצת מחפשים יינות חדשים, אבל שטים".
היקב מחפש איש/אשת/חברת שיווק חדשים ואם אתם מבין קוראיי יש לכם את היכולת הידע והתשתית להרים את הכפפה הרי אתם יותר ממוזמנים.
"יש בעיה של מחיר בכל מה שקשור ליין ולצורת התמחור שלו, בגלל שרשרת הערך של המוצר, עם חברת שיווק וכדומה. זה מין בלון מנופח ומטורף שקשה לכמת אותו". אומרים השותפים. "תמיד חשבנו וגם היום אנחנו חושבים, שיין לא צריך להימכר ב- 120 ₪. צריך לשמור על מספרים סבירים".
בדרך כלל לאורך השנים, תפיסת העולם הייננית של דורון כהן ושותפיו הייתה לשמור על יינות זניים אזוריים, ממוקדי כרם. בשנתיים האחרונות הם מנסים כיוון אחר והם לא בהכרח שלמים איתו. כל היינות שאתם טועמים, יש להם הגדרת מקום או במילה אחרת המבטאת את הכול "טרואר". תמצאו כאן שני יינות קברנה סוביניון אחד המגיע מכרמים בהר ברכה ואחד המגיע מכרמים בכרמי יוסף. שני היינות שונים לחלוטין הם מביאים לידי ביטוי שני עולמות יין. ואתם חובבי היין אם תטעמו מהשניים תמצאו את עצמכם כל אחד מתחבר ליין אחר זה כל הכיף ביין.
כל יינות היקב נעים סביב ה- 13%-14%ברמת האלכוהול שלהם ודורון בוחן את האפשרות למתן ביינות הבאים את רמת האלכוהול. לדבריו : "קשה באקלים הישראלי בשעת צהרים לשתות יינות עתירי אלכוהול" יחד עם זאת, על פניו, מסתמן שהשמירה על הקו של "יין – זני" תישמר.
הענבים ליינות יקב גינתון מגיעים מכרמים שאינם בבעלות השותפים. יחד עם זאת, הם משתדלים לשמור באותם כרמים על המיקום ועל השורות בכרם המועדפות עליהם.
יקב גינתון קברנה סוביניון כרמי יוסף 2007 – היין מורכב מ- 85% ענבי קברנה סוביניון ו- 15% ענבי מרלו שנבצרו ידנית מכרמים בכרמי יוסף. היין התיישן 26 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. היין בעל גוף מלא וארומאטי טעם מתובל ועשיר. החביות חלקן ישנות חלקן חדשות זה מורגש ביין. מהיין הופקו 766 בקבוקים. מחירו 60 ₪ או 2 ב- 100 ₪.
יקב גינתון שיראז 2007 – השיראז הוא בלנד של שני כרמים כרמי יוסף וגבעת ישעיהו. אלו שני יינות שונים לחלוטין החיבור בין הענבים הדגיש את התרומה של כל כרם למשנהו. היין עשיר בטעמי פירות יער בשלים. היין התיישן 22 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. אלה, העשירו את היין בטעמים וריחות. היין מתפתח ומשתבח מלגימה ללגימה, וימשיך כך בשנים הקרובות. מחירו 60-70 ₪.
יקב גינתון מרלו הר ברכה 2006 – ענבי המרלו מהר ברכה נחשבים מהטובים שבנמצא הם מפגינים ניואנסים ייחודיים. יין אצילי זה הופק מענבי מרלו מובחרים שנבצרו ידנית בכרם הר ברכה בגובה של 800 מטר , התיישן במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. היין בעל גוף מלא ומודגש, עשיר בטעמי פירות, צבעו סגול עז וניחוחותיו נעימים. יין זה מבציר 2006 ומסדרה זו הופקו 820 בקבוקים. היין הושק בתחילת שנת 2011 ובעל פוטנציאל יישון לעוד שנים רבות. מחירו 65 ₪ או 2 ב- 100 ₪.
יקב גינתון קברנה סוביניון הר ברכה 2007 – יין אצילי זה הופק מענבי קברנה סוביניון שנבצרו ידנית בכרם הר ברכה בגובה של 800 מטר, היין התיישן במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. היין בעל גוף מלא ומודגש, עשיר בטעמי פירות, צבעו סגול עז וניחוחותיו נעימים. קברנה סוביניון הר ברכה מבציר 2005 אזל מהמלאי, יינות בציר 2007 הושקו ב 2012יין זה, "נחשב כיין דגל של היקב (לא במחיר) כי הענבים מגיעים מבציר מאוד מאוחר הבשלה ארוכה מאוד של הענבים החומציות גבוהה וטובה, בציר ידני וכשאתה מקבל את הענבים אתה כבר יודע שמה שנשאר לך זה פשוט לא לקלקל. היין מדבר בתוצאה. ההבדל היחד מעובדת היותו יין פרימיום מחבריו היינות האחרים הוא 10 שקלים. ושייהנו ויבואו ויקנו". מחירו 70 ₪.
יקב גינתון יין קינוח מרלו 2003 – היין הופק מענבי מרלו מובחרים אשר נבצרו ידנית בכרמי יוסף. היין התיישן מעל ארבע שנים בחבית עץ אלון צרפתית. היין בעל גוף מלא ומודגש עשיר בטעמי פירות, צבעו סגול עז, בעל ארומה נפלאה. ליין יכולת יישון בבקבוק לעוד שנים רבות. מיין זה הופקה סדרה מצומצמת של 300 בקבוקים בלבד. "חיפשנו בכוונה את הענבים מהבציר הכי מאוחר את הענבים הכי בשלים. עשינו מהיין רק חבית אחת. זה מרלו שהגיע משני כרמים בכרמי יוסף ובגבעת ישעיהו. היין יושן 4 שנים בחבית עד לביקבוק. זה יין קינוח שמשתנה כל הזמן מי שאוהב ומכיר קונה. זה זז לאט לאט. ביין 18% אלכוהול.
יקב גינתון סנג'ובזה כרם גבעת ישעיהו 2007 – יש איזה שהוא באזזז מטורף ביקב סביב איזה יין והוא הסנג'ובזה של היקב. הענבים נבצרו בגבעת ישעיהו. הכרם לצער רבים כבר אינו קיים. בעליו עקר את הכרם כי לא האמין בענבים. היין יושן 30 חודש בחביות מדובר ביין העשוי על טהרת ה- 100% ענבים. עם הזמן אנשים שטעמו את היין התאהבו בו. זה משהו אחר לגמרי. הוא חמצמץ והוא פירותי. היין מופק מענבי סנג'יובזה מובחרים שנבצרו ידנית בכרמים מגבעת ישעיהו. יין ארומאטי שצליל שמו הרומנטי מרמז על טעמו: גוף היין מלא והוא בעל ניחוח פירותי ומותיר בפה סיומת ארוכה – מורכבת אך קלילה. היין התיישן במשך 30 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות , מיין זה הופקו 815 בקבוקים מבציר 2007 בלבד. ביקב נותרו כיום כ- 200 בקבוקים ואני ממליץ בפניכם לרוץ לשם. מחירו 70-80 ₪.
דורון כהן מאמין בזמני יישון ארוכים של יינות היקב. הוא משתמש בחביות חדשות וישנות כאחד. הוא מסתייג מנוכחות שלטת של עץ ביין. הוא מאמין שהעץ צריך להיות ברקע והפרי מוביל לפנים. ההתיישנות הארוכה מאפשרת לא לסנן את היין וכמות המשקעים מכאן בבקבוקים, מאוד נמוכה. והיין לדברי דורון "במוכנות שלו אחרי 3 שנים הוא משהו אחר לגמרי".
דורון אומר : "בסך הכול, יקב, הוא תחביב יקר. המטרה שלנו בכל העיסוק הזה מעבר לשאיפה לגיטימית לגדול ולמכור ולפרוח, זה שההשקעה תכסה את עצמה".
היינות של בציר 2009, בוקבקו לפני חודשיים. הם נמצאים כרגע בבקבוקים.
היינות של בציר 2010-2011 נמצאים בחביות.
היינות של בציר 2012 נמצאים בתחילת הדרך בשלב התסיסה המלולאקטית.
ללקוחות של יקב גינתון, מבקשים השותפים, להעביר מסר ברור. "תבואו. תקנו יין במחיר סבירים מאוד והכי חשוב שתיהנו".
דורון כהן : "ענף היין בישראל בשנים האחרונות עבר כמה קפיצות. כשהשלב האחרון באותן קפיצות הוא הבעייתי ביותר ועולם היין הישראלי שקוע בו עכשיו. נוטעים כרמים בכמויות עצומות ועוד מעט יבצרו אותם. כולל קריניאן בכמויות לא קטנות. מי יישתה את זה? צריכת היין לא עולה. מה יעשו איתו? צריכת היין בארץ לא עלתה ולו בליטר לנפש. כל הצריכה היום זה אלכוהול ומותגיו ווודקה. לא מצליחים לחנך את הישראלי לצרוך יין. לצערי זה גם מתאים לטמפרמנט של הישראלי הצעיר, הכול עכשיו. מהר. קצר. תגובה מהירה. זה וודקה, זה ערק, לא אתפלא אם הנטיעות הענקיות של הענבים שלא יימצא להם שימוש ליין ינותבו לזיקוק ערק ולייצור וודקה. תור הזהב של היין בארץ נגמר כרגע והתקופה הנוכחית אינה מאירה פנים עד ליציאה מהשלב הזה. אנחנו כל יקבי הבוטיק, איננו מצליחים להכניס טביעת רגל במסעדות בארץ. היקבים הגדולים והמסחריים בצורה כזו או אחרת, יוצרים עם המסעדות שיתוף פעולה, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו. במילים עדינות קוראים לזה "תמריצים" לבעלים, לסומליירים, למלצרים, למקבלי ההחלטות וכך היקב הפך להיות שותף של המסעדה ואת מפח הנפש מרגישים אנשי השיווק הקטנים של יקבי הבוטיק וגם היקבים הקטנים בעצמם. הם פשוט לא שחקנים במשוואה הזו. וזה פשוט בלתי נתפס. איך מצפים שאנחנו יקבי הבוטיק נגדל בתוך ההתנהלות הזו. הפיתרון הוא ארוך טווח צריך להרגיל את הלקוחות לשתות יין לטעום ולחוות ולבקר ביקבי הבוטיק. את ענף המסעדות לצערי כבר הפסדנו. מסעדן שירצה את היין שלנו, יידע למצוא אותנו. היקבים המייצרים 5,000-10,000 בקבוקים בשנה צריכים לבנות לעצמם מועדון לקוחות, לטפח אותו, להשקיע בו, לפנק את הלקוחות באירועים, במחירים, להקשיב להם, לעשות כל מאמץ לשוחח איתם, לדוור אותם, לפגוש אותם, הם בסופו של דבר יבואו ויקנו ארגז או שניים אצלי וארגז או שניים ביקב בוטיק אחר, הם ימלאו לעצמם את מקרר היינות הביתי או את המחסן הקטן והם יודעים ששם יש להם את היין שהם אוהבים. העובדה שהקהל הישראלי אוהב לזגזג ועובר מדבר לדבר ממוצר למוצר מקשה על החיבור והנאמנות וההזדהות. הצרכן הישראלי אוהב לחדש ומבחינתנו זה בסדר גם. זה הדרך היחידה שלנו לשרוד. מתח המחירים המתגלגל בין היקב למסעדה וללקוח הוא בלתי אפשרי זה בסופו של דבר מתגלגל לכך שהצרכן לא קונה יין, כי זה יקר לו. אם אני יכול למכור את היין שלי בטווח מחירים של 60-80 ₪ ואני אוריד כמה שאני אוריד ובשעה שאני ארצה לפרוץ החוצה אם אני ארצה בכך או לאו מחיר היין יגיע ל- 110-120 ₪. אני לא רוצה את זה. אני אופטימי ברמה הזו שאנחנו יושבים כאן ואתה רואה איך אנשים מגיעים לכאן ליקב נפגשים שמחים יושבים וטועמים יין יוצרים איזו אינטראקציה חברתית. אני מאמין שציבור צרכני הודקה יתבגר הם יבואו לשתות יין.
יקב גינתון
דורון כהן 052-258-4421
בנג'ו דוק 050-393-2403
טל דוק 054-557-4026
הזית 19, מושב גינתון
[email protected]
http://ginaton-winery.co.il/