ללין גולד הייננית החדשה של יקבי עמק האלה, נקודות זכות להן היא זוכה למפרע. היא יפה. היא צעירה. היא משכילה, היא מקסימה, היא נעימה, היא אחלה בת-שיחה, שם משפחתה גולד = זהב.
יש לי הערכה רבה ליקבי עמק האלה. לאנשים מאחורי היין ולבטח ליין. משהו לאורך השנים, שבה את ליבי וקנה ליקב נקודות זכות רבות אצלי בלב ובתיקיית היקבים. הוזמנתי אל היקב, למפגש אישי עם לין ייננית היקב. מפגש של היכרות. מפגש של הצגת יינות חדשים ודרך חדשה, אליה יוצאת לין.
ניצלתי את ההזדמנות לשמוע את לין. האמינו לי, יש לה הרבה מה לומר ואת הרושם החזק שהיא השאירה אצלי אני מבקש להעביר אליכם.
לין גולד הצטרפה ליקבי עמק האלה לקראת בציר 2011. כל היינות כרגע ביקב הם יינות שנעשו ע"י דורון רב-הון היינן הפורש. כל היינות של לין, עדיין במיכלים, היא מכנה אותם "נמצאים בחיתולים", הם נטעמים על-ידה, על בסיס יום-יומי לבל חלילה יקרה להם משהו. מבחינת עשייה ייננית, היא נכנסת ליקב לתוך עבודה עם הבלנדים של היינות האדומים מבציר 2010, היא ביקבקה את השרדונה 2010, אבל העשייה של היינות עד כה ואלה המוטעמים כאן ועכשיו היא של דורון. ולין אומרת "שמבחינתה זהו כיף גדול שיש לה את הזכות לדבר על יינות שהיא טעמה והיא מאוד מאמינה בהם, ממקום נקי ולא ממקום של מישהי שמרגישה צורך או חובה להגן על עבודתו של אחר."
מי את לין גולד ? "נשאלתי כבר את השאלה הזו לפני כמה חודשים, ואני חושבת שאני אמשיך להיתקע עם השאלה הזאת לעוד איזו תקופה. אני הייתי רוצה לחשוב שאני בן אדם מספיק מורכב ואני לא יודעת לעשות פרזנטציה על עצמי בשלושה משפטים".
לין בת 30. כסטודנטית תפרנית שחיפשה תוך כדי לימודי התואר הראשון איך להתקיים היא מצאה עבודה במעבדה של יקב תבור, לצדו של היינן אריה נשר.
"כמו שאני מספרת על יין ומאיפה הענבים מגיעים ככה גם אני אוהבת לספר שגם אני מגיעה מתחילת התאהבות בחיידק היין אליו נדבקתי באהבה ובהערכה רבה לאריה נשר יינן יקב תבור, שהוא איש מדהים שקט ומופנם, ודווקא השקט והטוטאליות שלו והאהבה המתפרצת שלו למה שהוא עושה, עם הסבלנות שלו וההסברים שלו, פשוט קמתי בוקר אחד ואמרתי לעצמי זה מה שאני רוצה לעשות".
"זה אולי לא אני למי שמכיר אותי אישית לקבל החלטות הרות גורל כאלה בן רגע אבל ככה זה היה. וכשנסעתי ללימודים לאוסטרליה בעלי הצטרף אליי ".
"לכל שלב ושלב עד שהגעתי לכאן ליקבי עמק האלה יש ערך סנטימנטלי עבורי".
"יין זה דבר אינטנסיבי. זה לא משהו שיושב ומחכה לך. אתה תמיד צריך להיות עם יד על הדופק ולקרוא את השטח. ללא ספק אני אמשיך להשתמש עם הפרי ממנו עשויים היינות של היקב וברור לי שזה משהו שבצורה כזו או אחרת מוכתב מהכרם. שזה חומר הגלם ואיתו אני עובדת ואני מאמינה שצריך לתת לחומר הגלם הזה ביטוי והמרלו צריך להיות מרלו והשרדונה להיות שרדונה ולא לחפש לכפות את הידע שלך ואת הכלים העומדים לרשותך בעולם החדש על משהו קיים".
"יין זה דבר חי ומדהים. זה כמו שתצא מתוך נקודת הנחה האומרת שכל האימהות המניקות את ילדיהם תינוקם יגיע ל-X-באינטילגנציה. אבל מוכח ומסתבר, שישנם גם משתנים נוספים, כמו למשל איך הן מחזיקות את תינוקם וכמה חום ואהבה וקרבה הן נותנות לו. זה כל כך הרבה דברים, שהם אינטגרציה כוללת, שמביאה לתוצר הסופי".
"אני מבינה שזה מסקרן את הציבור. הם אומרים לעצמם אנחנו אוהבים את היינות של עמק האלה, האם הייננית החדשה תשמר את זה או שהיא הולכת לעשות כאן תהפוכות. בוא ונגיד תיאורטית, שהייתי רוצה לעשות בדיוק את אותו היין שדורון עשה בשינוי קל של אינטרפטציה אישית של שינוי בלנד. כשאני מריחה משהו ואני אומרת בואו נעשה שפיה, או בואו נעשה משהו אחר, זה כנראה מן הסתם לא משהו שדורון היה מריח או היה מחליט באותה צורה. מעצם היותנו שני אנשים שונים לחלוטין, גם אם אנחנו חולקים בדיוק את אותה השקפת עולם והשקפת עשייה ייננית, אנחנו עדיין נקבל מוצר שונה. כי כשאני מאווררת, אני עושה בדרך אחת ודורון היה עושה אותה אחרת. וכשאני מריחה יין והיין מדבר אלי בצורה מסוימת, זה משהו אחר, לי זה ברור שיהיה איזה שהוא שינוי בין אם אני ארצה ובין אם אני לא ארצה".
"כן. יש בכוונתי לשמר קו של יינות שהם קונסיסטנטיים בטיבם באיכותם, יינות שהם מרוכזים, ויחד עם זאת אלגנטיים, שזו איזה שהיא חותמת מיתוג של היקב".
"לאלה השואלים אותי או מנסים לכוון אותי לתת תשובה לגבי המושג אזוריות ביין, והאם יש אזוריות ביינות של עמק האלה. הייתי משיבה בעיקרון כן. אבל זה יהיה קצת יומרני מצדי לקבוע עמדה אחרי הבציר הראשון שלי ביקב. כלום לא ברור לי עדיין. לא אכלתי את כל האזור. ולא אני לא יודעת הכול מה אני עושה. אנחנו כל הזמן נמצאים באיזו שהיא עקומת למידה שהכוחות הפועלים בה כל הזמן משתנים. אקלים, קרקעות, משק מים, כל אלה באים לידי ביטוי במושג אזוריות ואיך שאנחנו מקבלים אותה בתוך הבקבוק. אני לומדת. מי שאומר שהוא יודע הכול ואין דבר שניתן ללמד אותו, עצתי לו שיחליף מקצוע".
"אני חושבת שהמפגש והאינטראקציה שיש לי עם כתבי היין היא חשובה. הם ואתם הצינור להעברת המידע לקוראים שלכם חובבי היין. כדי שתדעו, שזה לא רק בקבוק יין ותווית יין. יש מאחורי זה המון מחשבה, עבודה, אהבה, לבטים ובכי ולחצים, המון השקעה והמון אחריות. זה מלחיץ וזה גדול. אני מתהווה ואני לומדת, איך להיות הפיגורה הזאת, תחת ההגדרה יינן של יקב בסדר גודל של יקבי עמק האלה".
"ניהול אנשים זה משהו שכנראה בא אצלי יותר בקלות, אמנם זה לא פשוט. אבל זה פחות מטריד אותי. כי עם אנשים אתה תמיד יכול לבוא אליהם ולומר סליחה, טעיתי, פגעתי, אני מצטער, יין לא מקבל את זה. יש סדר עדיפויות בתוך המשהו הזה שאני מתבשלת בתוכו על בסיס יום-יומי".
"אני חושבת שהיין הישראלי כיום זוכה להכרה מקומית ולהכרה עולמית. אנחנו אומה, שבתוך 60 שנות קיומה, מצליחה לעשות תהפוכות, לקבל פרסי נובל בכימיה, ולאכול את העולם, לא סתם לא אוהבים אותנו בעולם בצורה כזו או אחרת כי אנחנו על המפה ואנחנו יודעים לקחת את מה שמגיע לנו. תוך כדי עבודה קשה".
"את הלקוח הישראלי קשה לרמות או לסובב. הוא הרבה יותר מתוחכם, הוא מבין יין , הוא מדבר מושגי יין, הוא לומד וקורא ורוצה לדעת. וזה אומר שלי כייננית, זה משאיר הרבה פחות מקום לטעויות והרבה פחות סלחנות. זה מלחיץ זה לפעמים עשוי מעט לערער ביטחון".
"חשוב לי את זה להדגיש ולהבליט. אני עובדת עם צוות מקצועי, צוות שיודע מה הוא עושה, שיודע לבוא ולהגיד, תריחי משהו לא נראה לי פה. הם העיניים והידיים שלי ואני כבן אדם ובייחוד כיינן לעולם לא אומר להם תרדו לי מהווריד. אני תמיד אשמח לקבל עצה, תמיד לקבל משוב, ברור לי שלא תמיד זה חייב להיות משוב חיובי, אני צעירה. אני מקווה לעשות כמה שפחות טעויות גסות במהלך הדרך, ברור לי שיש נפילות והשאלה איך אני בתור יינן אדע לצאת מהן עם ראש מורם אני אלמד מהביקורת ואני לא אוותר ולא ארים ידיים".
"אתה שואל אותי ואומר לי שאני נמצאת תחת מבחן של הציבור, של הנהלת היקב, ומנסה לבדוק עד כמה אני בטוחה בעצמי ויודעת את העבודה, מה נדרש ממני ומה מצפים ממני".
"אני בטוחה שמעבר לנימה האישית וללא כל צל של ספק, יקב בעל שם וידע ונוכחות בשוק כמו יקב עמק האלה, לא היה שם את כל הביצים שלו בסלסלה שיש עליה כותרת לין גולד בלי שיש לו איזה משהו מאחוריו. אני עבדתי קשה. ואני נמצאת איפה שאני מגיע לי להיות".
"אולי מישהו יגיד שאולי אני יהירה ותמיד יהיה מישהו שיגיד למה לא כבש? אלא כבשה. אבל אני לגמרי מאמינה שהיקב לא היה מסכן את עצמו בלהעסיק מישהו בתפקיד שלי, שאינו יודע מה הוא מדבר ומה הוא עושה".
"זה שאנחנו יושבים כאן ביקב וטועמים ומדברים ונחמד לנו, כנראה שיש לי משהו להציע".
"אני נמצאת בהליך אישי של התוויית ה-SAY שלי. אני לא מתביישת להגיד שאני לומדת. אני חושבת שלימוד והסקת מסקנות מביאים למקום טוב. אני מקבלת עצמאות מקצועית מלאה".
"אני מסכימה שפעם ייננות, הייתה מגרש משחקים של גברים. אני חושבת כיום, שזה לא כבר רלוונטי ולא נכון. אני חושבת שיש שינוי כמו בהרבה תחומים שפעם נשלטו רק ע"י גברים. כשאני הולכת לכרם אני עובדת כמו כולם. כשאתה מזיע אני מזיעה. אין מניעה שלא יהיו יותר יינניות. אני מברכת על הצעידה קדימה ולפנים של נשים יינניות, אני לא חושבת שזה אישיו או פריבילגיה ואני לא חושבת שמעצם היותי אישה זה עושה אותי יותר טובה מיינן גבר או ייננית אישה. יש מחקרים האומרים שיינניות נשים ולי יש תיאוריה לגמרי תלושה מהמציאות לגבי זה, לאו דווקא חוש הטעם היותר מפותח עושה את הנשים מתאימות יותר להריח יין אלא דווקא העובדה שאנחנו ערניות, אנחנו קוראות, אנחנו כל הזמן בודקות, מרגישות ומגיבות. היתר רגישות הזו, כך אני חושבת כאישה, יותר מחדדת את הייננות שלי ולא בבלוטות החישה בלשון. אני יותר חופרת ומנתחת מעצם היותי אישה מה שגבר היה מעביר את זה ככה חלק לסדר היום".
"כחלק מהמנגנון הזה הנקרא יקב, אני פתוחה לשינויים, לרעיונות חדשים. כשאני אסיים, למצוא את הכיוון הסופי של היינות הלבנים והאדומים, אני אגיע למקום שאולי יהיה ניתן בו לחדש. אני בחזוני רואה יין, שתהיה פה את טביעת האצבע שלי. שכן אם לא, אין לי מה לחפש בתעשייה הזו".
"יש לי שאיפות ורצונות. עוד כמה שנים זה יבוא. אני כרגע נמצאת במקום של מה טוב ומה אני רוצה לשמר ואיפה אני יכולה לתרום ולשלב את הפרשנות שלי. זה כמו לעלות לרכבת נוסעת. אני לומדת ואני מתנסה. זה דורש זמן. תהליך הלמידה הוא משהו שאני צריכה לעבור אותו. הרכבת נוסעת ואין לי רגע זמן לעצור ולהסתכל על הנוף מסביב. אני מובילה את הקטר. אני אומרת לקטר כרגע, תמשיך במהירות הזו, תן לי לעבור ולראות שכל הנוסעים ברכבת בסדר. התמודדות עם בלנדים של 2010 זה התמודדות עם חומר מוגמר, שאני צריכה לקבוע את הפרשנות האישית שלי של מה הולך לאן. אינני בטוחה שנקודות ההסתכלות שלי וההחלטות שלי הן אותן נקודות שקודמי היה בוחר בהן".
"אני שמחה לשמוע שיש אנשים בשוק היין הישראלי שמצפים ומחכים ליין שלי. ומה שייצא ב-2011 היינות הלבנים והרוזה, הם יהיו נטו היינות שלי. זה יגיע במנות קטנות. אני מאחלת לציבור חובבי היין: " תשתו הרבה יין".
התכנסנו למשהו מעניין טרום השקתי לראות ולשמוע ולהתרשם. הטעימה מאוד מעניינת, מאוד שונה. כל יין מגיע ממקום אחר, עם סיפור אחר. משהו, שהוא מאוד מרגש בפני עצמו ומפתח מנות של ציפייה וסקרנות.
בציר 2010 נשמע אצל חלק מהייננים כבציר שהיה די שנוי במחלוקת ודעות. היו שאמרו שהבציר אצלם הלך נפלא והיה מעניין והיו ייננים שאמרו שהיה חם וקשה ומאתגר. ישראל מדינה קשה לגידול זנים לבנים ולא פשוט להתמודד עם זה. ביקבי עמק האלה הבציר היה על הצד של המצדדים שאומרים שאצלם הכול הלך בסדר, אלגנטי מפתיע לטובה, עם תוצאות מצוינות.
יקבי עמק האלה – שרדונה 2010 ELLA VALLEY
השרדונה 2010 הוא דוגמא נפלאה של התוצאה המשקפת את הבציר את האזור שממנו מגיעים הענבים ואת הפרי המצוין לצד עבודה ייננית מוקפדת ומדויקת. השרדונה, הוא גם יין שמעניק עוצמה ופירותיות וארומות טובות ומצד שני הוא מאוד מעודן מרענן חומצי פריך ושומר על המבנה שלו בפה. הוא התיישן בצורה נפלאה. הוא יוצא לשיווק כיין "רגוע" אבל הזמן רק יעשה אותו הרבה יותר טוב וישבח אותו. היין מורכב מענבים המגיעים משני כרמים. הראשון הוא כרם אדרת הנמצא ממש בסמוך לקיבוץ נתיב הל"ה בו שוכן היקב. ענבי הכרם מעניקים לשרדונה את הבשלות ואת הפירותיות כובד הטעמים, נגיעת הרמיזה לארומות האפרסק והתאנה. ואילו הכרם השני כרם נס הרים, ענביו מעניקים לשרדונה את העידון והליטוש הסופי, את המינראליות, האלגנטיות, את נגיעת המליחות והרעננות לצידה ואת האיפוק במכלול השלם של היין. ההתפתחות בחבית מצד אחד והתסיסה במיכלים מאידך שפיצלה עבור הענבים שני מסלולי עשייה של היין מעניקה עבור הטועם הנאה מהיישון בעץ החבית וגם רעננות ופירותיות. צריך להיות מודע לכך שאנחנו חיים בארץ חמה יחסית ויין שהוא כבד הוא גם יין מעייף ועם הוא היה רווי עץ הוא אולי היה מתאים לארץ קרה כמו צרפת אבל פחות נכון לישראל. האיזון שבין העץ לפרי הוא מושלם. החכמה כאן היא לדעת לקרוא את השוק ולנתב את המוצר שלך לכולם. ביקב עוד שרדונה מבציר 2010. הוא שייך לסדרה הגבוהה Vineyard's Choice. הוא כרגע עדיין ממתין להשקה שתהיה כך מאמינים ביקב כשהיין יהיה מוכן בסמוך לפסח 2012. זהו יין, שהוא יותר שרדונה עם אוריינטציה של שהייה בחבית, יין יותר מורכב, קצת יותר כבד, קצת יותר הותסס מלולאקטית, שני היינות מאוד שונים. היין עשוי מ- 100% ענבי שרדונה שהותססו 70% בחביות, 30% בנירוסטה שרדונה 2010 הורכב בקפדנות משני כרמים שבבעלות היקב: אדרת ונס הרים מה שאפשר להביא לידי ביטוי את האיכויות והאופי המיוחד של כל חלקה. הענבים נבצרו בציר ידני ולילי ולאחר מיון קפדני חלק הועבר לתסיסה בחביות עץ אלון צרפתי וחלק לתסיסה במיכל יין יבש בעל גוף בינוני קש זהוב צלול פרי פריך ורענן, לימון, אשכולית, נגיעה של נקטרינה משולב עם רמיזות קלות של קלייה. פה עשיר ורענן כאחד. גוף בינוני ומאוזן, חמיצות מרעננת ומינראליות מלוות את ביטוי הפרי הנעטף בחמאתיות קלה ומוביל אל סיומת ארוכה. אם תינתן ההזדמנות, יתיישן בצורה נפלאה ויתגמל על הסבלנות. היין התיישן 11 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי 13% אלכוהול. מהיין יוצרו בקבוקים 14,000 מחיר מומלץ לצרכן: 89 ₪ .
יקבי עמק האלה- מרלו 2004 ELLA VALLEY
בציר 2004 הייה מוצלח והתאפיין בהבשלה איטית בכרם, פרי עשיר ומרוכז.מרלו 2004 הינו יין ארכיון במהדורה מוגבלת. זוהי דוגמא נפלאה להצלחת זן המרלו באזור הרי יהודה ולפוטנציאל יישון הגלום ביינות האדומים של יקבי עמק האלה. זהו יין שיצא לשוק ואזל. תויק ביקב כיין ארכיון והוא חוזר עכשיו עם אחרוני הבקבוקים שלו. בדצמבר הוא בעצם מושק מחדש כהשקת יין מתיישן. היין מקבל בשנית את הכבוד הראוי לו לאחר שכה למנוחה שהוא היה ראוי לה בכדי להשתבח עד שהוא מוכן לצאת. היין מקסים המשלב רבדים הבאים לידי ביטוי ביין מתיישן, הוא עדיין מאוד פירותי בומבסטי וסוחף, הוא חי ובועט ובעל אופי. יין שעומד בזכות עצמו. היין אומר אני פה. הוא רובסטי ועשיר ומציג מנעד רחב ומסקרן של עשבי תיבול, נגיעות אדמה, רמיזה לקליפת תפוז וקקאו עם רקע של עץ אלון. היין עשוי מ- 95% ענבי מרלו, 5% קברנה סוביניון יין יבש בעל גוף בינוני עד מלא אדום רובי כהה ארומות עשירות ומורכבות של תבלינים, מנטה, טבק ועור מלוות בפירותיות מבושמת. הרמוני ומורכב, פרי מתובל, שוקולד מריר, עשבוניות קלה. טאנינים קטיפתיים ותומכים מלווים את הטעימה אל סיומת אבקתית ומתמשכת . יין אלגנטי המגלה אופי מתיישן ומורכב, אך יחד עם זאת מנדב את הפרי הגלום בו ומפתיע את הטועם כל פעם מחדש. 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. 14.0% אלכוהול. נותרו בארכיון 588 בקבוקים בלבד. מחיר מומלץ לצרכן: 110 ₪ כולל מע"מ
יקבי עמק האלה- PERSONAL 2008 Vineyard's Choice
יין ה- 2008 PERSONAL נוצר כחלק מפרויקט מיוחד במינו. כשמו כן הוא, זהו יין אישי אשר מוקדש ליינן דורון רב-הון לרגל פרישתו מהיקב לאחר 10 שנות עשייה. זהו יין של מהדורה מוגבלת. יין של מחווה. היינן העומד מאחוריו הוא דורון רב הון שעשה את היין ב-2008 בטרם העלה על דעתו שהיין יישא את חתימתו האישית על התווית הקדמית כחלק הכי בולט בתווית. היין עשוי בלנד של ענבי סירה וקברנה סוביניון. צבעו אדום- שחור עמוק, כמעט אטום יין יבש. בעל גוף מלא. יין אינטנסיבי ומרוכז. עם המון אישיות אופי ומורכבות. יין שהיה רוצה שתתנו אותו כמתנה לאדם היקר לכם. משהו שיהיה אחר. שונה. מיוחד. יין רסטי, אנימאלי, מעושן משהו, ככל שהוא שוהה בכוס צצות ארומות של שוקולד מריר ואספרסו חזק וקצר, באף, ארומות של שזיף טרי ואוסף פוט-פורי (עלי כותרת מיובשים וריחניים המשמשים לבישום) זיתים שחורים, פלפל שחור גרוס, נגיעות ליקריץ ועלי כותרת של שושנים ועור משולבים עם עץ תומך. בפה, עסיסי ומתובלן. גדוש בפרי אדום, מלא חיים ורענן. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. אלכוהול 14.0% . מהיין יוצרו בקבוקים 2,630. מחיר מומלץ לצרכן: 210 ₪
לין גולד
הייננית לין גולד (30) בוגרת תואר שני מ- The University of Adelaide – Australia הצטרפה ליקבי עמק האלה ומבטיחה להביא עימה את החדשנות של העולם החדש תוך שמירה ואיזון על ערכי המצוינות של היקב.
יקבי עמק האלה נחשב לאחד המתקדמים והאיכותיים ביותר בישראל, ומייצר כ-200 אלף בקבוקים בשנה, כולם יינות פרימיום איכותיים. כ-40% מהתפוקה מופנים ליצוא כאשר יחלק ניכר מיוצא לשוק היפני. יקבי עמק האלה הוא בין היקבים הבודדים בישראל, בסדר גודל של 200,000 בקבוקים בשנה, המחזיקים בכרמים משלהם, המאפשרים להם להסתמך רק עליהם ללא צורך בכורמים חיצוניים. בבעלות היקב 800 דונם, כשליש מתוצרת הכרם נקלט על ידי היקב והיתרה נמכרת כחומר גלם ליקבים אחרים.
לין גולד, ילידת בלרוס שעלתה לארץ בגיל 8, כילדה אהבה מאוד את תחומי האומנות, בהמשך שילבה את המדעים ופנתה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת חיפה. לקראת סוף התואר השתלבה באחד היקבים בצפון הארץ כעובדת מעבדה ועוזרת יינן ושם לדבריה התאהבה.
גולד: "גיליתי עולם שלם שאפשר לי למצוא את דרך האמצע בין הרצינות והדייקנות של המדע והחדשנות הטכנולוגית לבין האומנות שביצירת יין. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים"
גולד נרשמה ללימודי תואר שני ב- The University of Adelaide – Australia לדבריה בחרה באוסטרליה גם כי רצתה ללמוד בשפה האנגלית ולכן ויתרה על לימודים באיטליה וצרפת אך גם רצתה לחוות את הלימודים בדרך פחות תיאורטית ויותר מעשית מה שמתאפשר ב The University of Adelaide – Australia בזכות יקב אוניברסיטאי גדול ופעיל. בתום לימודיה ב- 2009, החלה בהתמחות ומאז עברה כבר ארבע בצירים באוסטרליה ובארץ ביקבים בסדרי גודל שונים.
לדברי מנכ"ל יקבי עמק האלה דני ולרו, "הצטרפותה של גולד היא בבחינת שינוי ותוספת מרעננת ליקב. "מדובר בשילוב של עולם חדש אותו מביאה גולד עם השיטות המסורתיות אליהן נצמד היקב במהלך השנים בזכות היינן הנוכחי דורון רב הון בוגר תואר בייננות מבורגון (צרפת) המייצג את האסכולה הקלאסית המסורתית. אנחנו מאמינים באנשים צעירים ומבטיחים, יצירתיים וגמישים מחשבתית, ללא תפיסות עולם מובנות ואיתנות. ישנה הפלטפורמה, שהיא אוניברסאלית. על כך אנו מעוניינים להוסיף יינן שייתן את המגע האישי שלו. חשוב לנו שהיינן, בדומה ליין ימשיך לחיות ולהתפתח ביחד עם היקב, כאשר הנכס המרכזי שלנו, זה אזור הגידול שלנו והמערכת הטכנולוגית שלנו אשר מתאימה לכל קונספט יינני".
יקבי עמק האלה קיבוץ נתיה הל"ה 99855
טל: 029994885
היקב פתוח במשך השבוע בין השעות : 09:00-15:00 בימי שישי 09:00 -13:00 בשבתות וחג, היקב סגור.
קרדיט לצילום תמונות בקבוקי היין שמור לאייל קרן כמו תמיד בכשרון רב