2018, מסתמנת לי על פניו כשנה מאוד מיוחדת שכל פרט בה מהווה סיפור ייחודי בפני עצמו והכול, הלוואי גם על כולנו, לטובה. עד כה, חיתנתי את הבן האמצעי, הבן הקטן סיים י"ב ובעוד חודש מתגייס, הבן הגדול, חוגג לך תאמין 33 שנים, ובעוד חודש וחצי כזה, וואלה אני חוגג 60. בני המשפחה המורחבת קריא כלתי, בני האמצעי, אישתי, הבן הגדול וזוגתו, "חוטאים" כולם, בחטא הצמחונות טבעונות, וכל שנותר לי, אני הקרניבור, זה הבן הצעיר שבינתיים, מתנהג לגמרי נורמאלי וזאת למרות אי אלה הסתייגויות כמו יותר מדי צבעים בצלחת או שירק כזה נוגע באחר ועוד ועוד.
ומאחר והבן הגדול חוגג יום הולדת וכשאלה הם נתוני הפתיחה, אין להתפלא על בחירתה של זוגתי, "לאכול במסעדה איטלקית, איפה שלילדים יהיה גם מה לאכול"...כשהיא הזמינה מקום במסעדת טיטו מסעדה איטלקית בסגנון הגשה משפחתית שבקניון גבעתיים, ביקשתי ממנה רק דבר אחד. "תודיעי להם שאני בא עם יין מהבית". מבלי שאדע, היא כנראה גם רמזה, שהאבא של חתן השימחה, חוטא בכתיבה על יין ודברים טובים ועלם צעיר ונחמד בשם עידו שהציג את עצמו טלפונית כמנהל המסעדה, אמר "שהוא יעניק לחתן השימחה מתנת יום הולדת ויוותר על דמי החליצה" ( דמי חליצה – מנהג מקובל במסעדות שיש להן תפריט יין להציע, לגבות תשלום תמורת שירות חליצת הפקק מזיגה על ידי מלצר והעמדת כוסות יין על השולחן כנגד יין שהלקוח מבקש להביא מהבית ולא להזמין יין ממגוון היינות שבמסעדה – וזה לגמרי מובן ובסדר מצידי).
כשהגענו למסעדה בערב שישי סמוך לשעה 19:00, היה המקום הומה מסועדים וככל שהתרשמתי ההרכב העיקרי היה של משפחות, על כל מגוון הגילאים ועל כל מגוון בני המשפחה, מקטן ועד גדול ומדי פעם ניתן היה לשמוע קולות צהלה וקריאות שמחה וברכה מאחת מפינות המסעדה.
בעמדת הקבלה, וידאו מיד את שמנו והובילו אותנו אחר כבוד לשולחן רחב ידיים. היינו 7. אימא ואבא. בן גדול חתן יום ההולדת וזוגתו, בן אמצעי נשוי טרי ואישתו, והבן הצעיר.
על השולחן, הוכנו עבורנו מבעוד מועד כוסות יין ואני הבאתי אל השולחן 2 בקבוקים. הראשון בלאן דה נואר מבציר 2017 של ידידי היינן יצחק שלו שלו יקב בוטיק בשם "זזה" יקב מקסים וגם יינות שכאלה, שכלתי מאוד אוהבת. ויין אדום מבציר 2012 בשם AROMA של ידידי היינן אהרון גלח מיקב A.G שהחליף את שמו לאחרונה ליקב אפק. מדובר בשני יינות מרשימים כל אחד לסוגו ולטעמי, הם בהחלט היוו יינות המתאימים לחגיגת אירוע משמח כיום הולדת לבן משפחה.
עידו, מנהל המסעדה ניגש אלינו הציג את עצמו והודיע לנו חגיגית שהוא "ידאג לכל מחסורינו" ובי נשבעתי שמרגע זה, הקיפו את השולחן לפחות מלצר אחד עד שתי מלצריות לכל אורך הארוחה קשובים ושירותיים אדיבים וחביבים ועידו דאג גם ללא מעט פינוקים!
הזוגית הודיעה חגיגית: "אל תחסכו. אנחנו חוגגים יום הולדת. תזמינו כל אחת ואחד מה שהוא רוצה". התפריט של המסעדה ברור. הוא מציע מנות פתיחה, מנות עיקריות, מנות אחרונות וגם מנות ענק משפחתיות. המטבח הוא בסגנון איטלקי והוא מציע פסטות ופיצות, פירות ים, דגים ובשר.
הזוגית הזמינה מלנזנה פרמג'יאנו – פרוסות חציל אפוי בתנור עם שמן זית, פרמג'יאנו, רוטב מרינרה, ואורגנו טרי 36 ₪. לצידו סלט פלנצלה – עגבניות שרי בשלושה צבעים, בצל סגול, סלרי, זיתי קלמטה, וקרוטונים בשמן זית וחומץ בן יין אדום 56 ₪.
היא גם דאגה להודיע למלצר "שאפשר להגיש חופשי, מגוון מנות ראשונות אל השולחן"…
אז הוא הביא צלחת עם אנטיפסטי דה לה קאזה – ירקות צלויים בתנור אבן. 36 ₪. קפרזה – פרוסות עגבנייה בשמן זית, מלח ים אטלנטי, עלי בזיליקום, קרעי מוצרלה, בלסמי מצומצם וסלסה ורדה 37 ₪.
ושני פוקאצ'ות דה לה קאזה – אפויות בתנור עם שמן זית, מלח ים אטלנטי, ורוזמרין, טריות ולוהטות היישר מהתנור. 19 ₪.
עבדכם הקט, הזמין קרפצ'ו בקר עם ארוגולה, שום קונפי, שמן זית, בלסמי מצומצם ופרמג'יאנו. 40 ₪. וספגטי פירות ים – מוקפצים ביין לבן, שום, צ'ילי, רוטב מרינרה ופטרוזיליה. 84 ₪.
הנשוי הטרי הזמין פסטה חצילים מלנזנה, הבן הצעיר הזמין פיצה מרגריטה– רוטב עגבניות מוצרלה ובזיליקום. 68 ₪. וכמה שניסיתי לעזור לו…נותרו עוד 2 חתיכות די יפות לקחת הביתה ב"דוגי בג".
הגיעו גם מנות פסטה לצד של כלתי שכללו פפרדלה פונגי על בסיס פטריות יער פורטובלו ושמפיניון בציר פורצ'יני, בצל סגול, צנוברים וקרם פרש. 69 ₪.
וספגטי פרימוורה עם שעועית ירוקה ואפונה, שום, פטרוזיליה, שמן זית, צ'ילי גרוס, בצל סגול וגבינת פטה. 57 ₪.
היו גם צלוחיות עם עגבניות מגוררות. 10 ₪. קינחנו בתה עם נענע 12 ₪.
והתפרענו לסיום עם טירמיסו זוגי. 46 ₪. שוקולד מריר וחלב קוקוס. 28 ₪. ופבלובה עם כדור גלידה, הר קצפת ופירות יער 36 ₪.
