יקבי אסיף - השקה לבנה בהחלט
מאת : דני רובין

זהו סיפור של מסע. זהו סיפור של חיפוש אחר הממסך המושלם. זהו סיפור של אסטרטגיה ומתווה ברור של יינן שהחליט לכייל את החך שלו לעשות ולהיות הכי טוב ביינות לבנים תוך ירידה לדקויות ולניואנסים העדינים של יין לבן וזאת מתוך בחירה מושכלת לעשות יינות נכונים, המתאימים לתרבות, לקונטקסט ולמטבח בו הוא נעשה.

הבחירה בקו הלבן אינה מבקשת לכוון את עצמה לקבוצות מיקוד דמיוניות או שבויות במיתוג שגוי כמו "יין לקהל דתי". היא אף אינה מכוונת "לקהל ירושלמי". לבטח אין היא מכוונת עצמה "לצרכני היין הלבן בסופר-מרקט" העשייה מתמקדת בחיפוש ביטוי מקומי ונקי לזנים הנפלאים שהובאו לכאן. זנים עם ייחוד, היכולים להעשיר את מנעד היינות הלבנים עבור הצרכן הישראלי.

היינות הלבנים שהם בדרך כלל פחות כבדים ועמוסים, פחות אלכוהוליים, ויותר צוננים, רעננים, וארומאטיים, מהווים באופן טבעי, את הבחירה המתאימה יותר למטבח הים תיכוני ככלל ולמטבח הישראלי בפרט.

יקב אסיף הוא יקב צעיר יחסית ולמרות זאת יינותיו זכו להישגים מרשימים בתחרויות היין הישראלי "Best Value", "אשכול הזהב" ו"טרהוינו". היקב הוקם ב- 2006 ע"י היינן יעקב אוריה ועמיר חריזי שאליהם הצטרף יונתן מילר. לאחרונה הצטרף גם אלי בר-שדה כמנכ"ל היקב. בתחילת דרכו פעל היקב כנגוסיאנט הראשון בארץ, עם יינות מבציר 05' תחת התווית של "אסיף". בבציר 2007, עבר היקב לייצור עצמי של יינות לבנים. היום ממוקם היקב ברובע האמנים הפסטוראלי באזור התעשייה של ערד ומייצר כ 30 אלף בקבוקים בשנה.

אוריה, שכבר הספיק לרכוש שם של יינן מוכשר, מעדיף להתמקד ביינות לבנים המתאימים יותר לאקלים ולתרבות בארץ. והיום עשיית היינות הלבנים ביקב הפכה לאידיאולוגיה של ממש עם מטרה לקדם את צריכת היינות הלבנים בארץ ואת איכותם. היינות הלבנים של אסיף לא מנסים להתחפש ליינות האדומים, הם פחות מכבידים, רובם לא עוברים יישון בחביות עץ ולכן מקבלים בשומת מפתיעה מלאת טריות וקלילות.

בלב עשיית היינות של היקב עומדים הממסכים – הבלנדים. בניגוד ליקבים אחרים המייצרים ממסכים כברירת מחדל על מנת לשפר יינות פחות מוצלחים או לחילופין, יין אחד עילי כיין דגל, אוריה מייצר יינות איכותיים במיוחד עבור יצירת ממסכים חדשניים וייחודיים בטעמם שהם ליבת הייצור של היקב. באמצעות מזיגת היינות אלו באלו מצליח אוריה להגיע למורכבות ואיכות שקשה למצוא ביינות זניים.

ב- 2008 עבר היקב לערד, וב- 2009 "התחלנו למצוא את עצמנו", אומר יעקב. "הגעתי למסקנה מה אני רוצה לעשות, למה בכלל אני קיים, והיקב קיבל והתווה לעצמו את הייעוד להתמקצע ביינות לבנים, מתוך התובנה שיין לבן יכול להיות מרתק".

כאן עולה השאלה של הביצה והתרנגולת, האומרת במקרה זה שבגלל שהאנשים לא כל כך הכירו או נחשפו או טעמו או חיבבו יין לבן, היקבים לא כל כך טרחו לייצר ולספק יין לבן, ולפיכך היין הלבן שיוצר היה יין פשוט. אבל זה לא חייב להיות כך. "יינות לבנים יכולים להיות מעניינים, מורכבים, טעימים, מרתקים, מרעננים", אומר אוריה.

התובנה הבאה של אוריה נוגעת להתאמתו של היין הלבן למטבח הארץ ישראלי, בראייתו ככזה שאינו נשתה בפני עצמו, אלא כמלווה אוכל. ומאחר והמטבח שלנו אינו רק סטייקים מדממים, אלא גם קישים, פשטידות, דגים, פסטות וגבינות, נראה כי לכ- 70 אחוז ממה שאנו אוכלים, יין לבן יימצא כמתאים יותר מאשר יין אדום.

ביקב אסיף מאמינים ומקווים שבהתאם למגמה עולמית, צריכת היינות הלבנים בארץ תצא מהמסגרת של 20 האחוזים ותשאף להגיע ללא פחות מאשר 40 אחוז, ובנישה הזאת הם מקווים להתמקצע. היינות הם "צילום זמן עכשווי של היקב". עדיין יש ביקב אסיף יותר יינות אדומים, אבל המגמה והכיוון אליו מייעד היקב ברורים, ומבציר 2009 נותר ביקב רק יין אדום אחד. זה אומר חמש תוויות של יין לבן ותווית אחת בודדת של יין אדום.

אומר יעקב: "זוהי ארץ מאוד חמה, ומאוד קשה לעשות פה יינות לבנים. להבנתי, אין כאן ענב לבן אחד שהוא כוכב. זאת אומרת שהשרדונה טוב, הסוביניון בלאן טוב, הריזלינג טוב, אבל אף אחד מהם לא כוכב, מאחר והריזלינג אינו דומה לגרמני, השרדונה אינו דומה לבורגון, והסוביניון בלאן אינו דומה לניו זילנדי או לזה של עמק הלואר. הם יכולים להיות ישראליים נפלאים, אבל לא כמו בארץ מוצאם". יעקב אוריה מצא שבעבודה ייננית של ערבוב יינות אפשר לקבל בבלנדים דברים נהדרים וייחודיים, שלזן בפני עצמו אין".

התובנה האחרונה היא "שכמובן חם פה, ולשתות יין אדום וכבד ומלא ועמוק ומורכב בחודש אוגוסט, זה לא הדבר הכי מהנה לעשותו, מול שתיית יין לבן שהוא גם חומצי, גם רענן, גם פירותי, גם קל יותר, גם ארומאטי, גם מוגש צונן וקר. תסכימו איתי שזה הרבה יותר כייף, אך עדיין עובדתית שוק צרכני היין בארץ קונה ושותה כ- 80 אחוז יינות אדומים."

שרדונה 2009 נטול עץ.

הענבים ליין מגיעים כרם בדולב שבהרי ירושלים. יין עם בשומת ואף נהדר, מורכב, עשיר ומאוזן. ליין גוף בינוני. באף מנעד בשומות של אפרסק לבן, תפוח ירוק וגם אגס, משמש וגם לימוניות. החומציות מאוזנת. היין מיוצר ביקב החל מבציר 2007. מתחילתו, מספר יעקב מצאתי כי השרדונה נטול העץ הינו הרבה יותר נקי ומעניין מבן דודו המיושן בעץ. התוצאה היא יין אלגנטי ומדויק, עם איזון נהדר בין עושר ומבנה ובין מינראליות וחומציות. ליין מבציר 2009 חומציות תומכת ואופי לימוני. מחיר מומלץ לצרכן: 69 ₪.

ויונייה 2009 נטול עץ.

יין מרתק, מאתגר, מתקתקות ופרחוניות של יין מאוזן עם נגיעות מינראליות עם הרבה אמירה ועושר טעמים ובשומות. יעקב מספר "שהמשחק בזן זה הינו בעיקר מועד הבציר. טעמיו המשכרים של הזן יבואו בהבשלה גבוהה עם אלכוהול פוטנציאלי של 15% ומעלה. אמנם זה קצת בעייתי ביין לבן. אבל מצאתי כי בציר מוקדם יותר, נותן ליין עושר מרתק, מרוסן ואלגנטי, המאוזן באמצעות עמוד שדרה מינראלי ורענן". מחיר מומלץ לצרכן: 69 ₪.

אוונגרד 2009 נטול עץ.

שמו של היין מתאר את התהליך ולא את המהות. היין עשוי מממסך מעניין ורחב של גוורצטרמינר 30%, סוביניון בלאן 30%, שרדונה 21%, ויונייה 12%, סמיון 7%. מדובר כאן בשילוב של ענבים בעלי יכולת מבנה והתיישנות לצד ענבים ארומאטיים. ענבי הגוורצטרמינר נתנו בשומת דומיננטית משכרת ומשגעת של תיבול ופרחוניות של וורדים, הסוביניון בלאן חדות,רעננות, חומציות טרופית ורעננות, הויונייה משמש, תיבול ופרחוניות תורמת, ענבי השרדונה הוסיפו מבנה ותמיכה, והסמיון לקח את העוצמות הקשות, נטרל אותם והחליף את הקצוות ומכאן הוסיף את חלקו בעגלגלות של היין. התוצאה שהתקבלה הינה יין עם מנעד של טעמים מרתקים ברבדים עם בשומות מורכבות, של ורדים, תפוח אדום, שוקולד לבן ופומלה, תבלין פלפל לבן ופריחה של הדרים. אהבתי מאוד את היין. ואתם חייבים לעצמכם את הסקרנות שעולה ממנו. מספר יעקב : "בבציר 2007 הכנתי ממסך מסוביניון בלאן, שרדונה וסמיון. כך למדתי על מבנה. בבציר 2008 הממסך הכיל סוביניון בלאן, גוורצטרמינר וויונייה. כך למדתי על ארומאטיות ותיבול. בבציר 2009 הממסך התייצב על שילוב שתי התובנות הללו. הממסך מכיל חמישה זנים וזהו הממסך המאתגר ביותר בהכנתו. היין נמצא על ציר המשחק בין הגוורצטרמינר שנותן את האופי והסוביניון בלאן שמאזן עם חומציות ורעננות. השרדונה נותן ליין שלד ומבנה, הויונייה נותן לו תיבול ופרחוניות והסמיון סוגר את הכול, מחבר קצוות ומעגל את הפינות". היין זכה במדליית כסף ב"אשכול הזהב". בשנים קודמות זכתה תווית זו במדליות הבאות – בציר 2007 מדליית כסף בתחרות "אשכול הזהב" ומדלית זהב בתחרות טרה וינו, בציר 2008 מדליית ארד ב"אשכול הזהב" וגם ""Best Value מחיר מומלץ לצרכן: 79 ₪

קלאסי 2009

שמו של היין נגזר מהתהליך ולא מהמהות. היין עשוי מממסך של סמיון 69%, סוביניון בלאן 31%. צבעו זהוב מבהיק. מדובר ביין מעניין, מורכב ורב רבדים בצורה סינרגטית עם חומציות תומכת המגיעה מענבי הסוביניון בלאן שמעניקה חדות, רעננות וארומאטיות ולמעשה את עמוד השדרה של היין. הגוף בינוני עד מלא, היין מאוזן היטב והוא נעים מאוד בחיך. אומר יעקב: "בחיפושיי אחר היין הישראלי, צץ ועלה הסמיון, שהיה נטוע כאן בעבר בשטחים נרחבים. הזן מרתק. ניטראלי יחסית בצעירותו ומפתח עומק ומורכבות בבגרותו. זן לבן שמכיל ערך מוסף של התיישנות ויודע לעשות יינות מרתקים במגוון של סגנונות. כאן שידכתי לו את בן זוגו המסורתי מבורדו. מצאתי כי יחס 70/30 נותן ליין מספיק סמיון כדי שיקבל עומק ועניין על ציר הזמן, יחד עם מידה נכונה של ארומאטיות וירקרקות מהסוביניון בלאן. לתוספת מורכבות, חלק ניכר מהממסך הוכן עוד בטרם תסיסה, היין תסס במגוון מצבים, כולל גם תסיסה בעץ, כאשר אחוז העץ נקבע מתוך הקפדה להוסיף מורכבות ברקע, בלא להעמיס ולהכביד עם טעמי אלון. 15% תסיסה ויישון בעץ. היין זכה במדליית כסף בתחרות "טרהוינו". מחיר מומלץ לצרכן: 79 ₪

ויונייה 2008

היין זכה במדליית הכסף בתחרות "אשכול הזהב". הענבים ליין זה מגיעים מכרם שזה לו העשור השני לחייו. לטעמו של יעקב אוריה, לוותק של הכרם יש תרומה משמעותית בעיצוב אופיו המיוחד של הזן, ויכולת הביטוי שלו שבאה לידי מימוש. התוצאה שהתקבלה הינה יין פירותי מלא וגם עשיר. הגוף בינוני עד מלא, הרבה פרי טרופי באף, אפרסק ומשמש, תפוז וגם אשכולית, נגיעות תיבול של פלפל לבן. יין מרתק ובלתי שגרתי, מורכב ועשיר, עם טעמים ובשומת שופעת של פירות אקזוטיים, מינרלים ואדמה. מחיר מומלץ לצרכן: 125 ₪.

יקבי אסיף בע"מ
יעקב אוריה
סדן 8, רובע האמנים, ערד
086326321
0525931100
[email protected]


 

חדשות