מבשלת בירה "אביר-האלה" – "תטעם את הקצף, תריח אותו, תפתח ציפיות
כלשהן, אם הנוזל שבכוס משלים עבורך
את התחושה של מה שהרגשת בקצף, אזי אני הצלחתי בבישול".

באחד מימי השבוע, בעוד רבים מכם עדיין עשיתם את ההתמתחות האחרונה במיטה, מקללים את הרגע שצריך לקום לעוד יום של עבודה, אני עשיתי את דרכי למושב צפרירים הנמצא בחבל עדולם דרומית לבית שמש, מקבל בברכה את הזמנתם של בת שבע וארם דקל ממבשלת הבירה "אביר האלה", לטעום בירה ולאכול איתם ארוחת בוקר.

מאחר ולא בחופשה אני, שאלתי את מארחי "האם השעה 07:00 היא בסדר ולא מוקדמת מדי והאם אני צריך להביא איתי משהו ככה סתם בשביל הנימוס".

בשעה 07:00, כבר הייתי ישוב לצד שולחנם של בת שבע וארם בביתם במושב צפרירים או בשם המקום היותר ידוע לרבים מחובבי הבירה "אביר- האלה". 

שם מבשלת הבירה הביתית של ארם "אביר האלה" הוא נגזרת של אזור עמק האלה הסמוך, וגם האות האנגלית A ולאחריה המשמעות המקופלת במילה האנגלית BEER ויחד מתקבלת המילה העברית "אביר". (מחוכם וחכם הייתי אומר…). וגם מוסיף ארם "אביר עשוי ללא חת שטעמו בחיקו". והוא מספר לי בעוד רעייתו בת שבע מוציאה ומביאה אל השולחן חלת בוקר טרייה, סלט ירקות וזיתים מעשה בית וגם גבינות עיזים מעשה בית. בירת חיטה למעשה, מאוד נוזלית ומימית. כשטועמים בירה, טועמים בראש ובראשונה את ראש הקצף. ואז מתעוררות ציפיות של טעם.ורק אז טועמים. הבירה של "אביר האלה", מפורסמת בזכות היותה בעלת טעמים מודגשים של צ'ילי ודבש ואמנם הדבר הראשון שחשתי בגרון הייתה הצריבה החריפה במעט. לא רציתי להעליב את מארחי אבל כשהוא החל לספר לי על הבירה ועל ייחודיותה וטעמיה הבנתי שתחושותיי ובלוטות הטעם שלי לא אכזבו וקלעו בדיוק לכוונת משורר. יצרני הבירות הביתיות או "הביראים" כפי שמכנה אותם ארם, מנסים כל הזמן לעשות בבירה שלהם טעם מיוחד. החום בגרון שנלווה לצריבה הראשונית בא מהדבש ובסך הכול הבירה אותה מכנה ארם "קריספי" הינה משקה נעים ורענן וכל כמות שמיוצרת אצלו במבשלה מהבירה הזו, מוזמנת מראש כשבכל פעם מיוצרים כמה מאות בקבוקים. ארם מספר כי בישראל פועלים 3 ספקים/יבואנים של חומרים לייצור בירה והם גדי דבירי בת"א, רשף בחולון ושחר הרץ/מוטי נגר.

במהלך סוף השבוע של ה- 26-27.8.2011 שישי ושבת בין השעות 10:00-18:00 במושב גבעת ישעיהו, מקיים מטה יהודה המועצה האזורית הפנינג בירה כפרית. בתכנית המאורגנת ע"י חני בן-יהודה כמו שעון מדויק ביוזמת המחלקה לתיירות וחקלאות מטה יהודה הפנינג לכל המשפחה, מפגשי בירה מקצועיים, כמובן טעימות בירה, במסגרת פסטיבל בירה ראשון הבא לאחר שהמארגנים ויצרני הבירה הביתית זיהו כי חל גידול מתמיד במספר המבשלות באזור, המהווה מוקד משיכה לתיירות מקומית ופועלת גם להגברת מודעות הציבור לתרבות שתייה נכונה. מגוון הבירות של יצרני הבירה הכפריים תחת קורת הגג של מטה יהודה סוחפת את המבקרים ואת תושבי האזור לתוך עולם שלם של טעמים, ריחות, וצבעים.

מבשלת אביר האלה מייצרת 4 סוגי בירה. כשלמעשה הכוונה מאיזה חומר מבושלת הבירה. בירת חיטה, בירת שעורה משני סוגים, ובירת פורטר. בירה נוספת מיוצרת רק בחורף והיא בירת לאגר. יש הבדל בין בירת אייל לבירת לאגר אומר ארם. ההבדל אולי לא כל כך ידוע אבל הוא מתבטא בשמרים. בעוד באייל התסיסה היא עליונה בטמפרטורה של 24-27 מעלות השמרים תוססים בחלק העליון כלפי מטה לעומת זאת בלאגר, השמרים תוססים מהחלק התחתון כלפי מעלה אבל הטמפרטורה היא בין 4-6 מעלות ועד 8 מעלות. הטעמים המתקבלים שונים לחלוטין. ברוב ייצור הבירה מנסים המבשלים לתחמן מאחר ומצד אחד רוצים לקבל את הטעמים המיוחדים של האייל ומצד שני רוצים לקבל את הטעמים המיוחדים של הלאגר ואז לפעמים בבישולים מערבבים את 2 סוגי השמרים. אני מזהה גל יפיפה וממש בום של אנשים הבאים מכל תחום ומכל גיל בחיים שהחלו מבשלים בירה במבשלות ביתיות. אחרי שטעמת בירה ביתית והיא מצאה חן בעיניך, אתה בעצמך התחלת לבשל בירה ביתית אתה מתלהב מהתוצאה ואז אתה מחפש בירה משל עצמך שתהא מזוהה עם הטעם שלך, זו אהבה, זה תחביב, זו גם פרנסה. אצל אלו שכבר עברו לייצור בירה תעשייתית הם כבר עברו את השלב של הכיף הם החליטו שהם עושים בירה מספיק טובה ואיכותית הם קבלו משובים טובים מהציבור ומכאן הם ממשיכים  לייצר ומגדילים את ווליום הייצור לכמויות. חשוב כאן להדגיש שלא מדובר כלל ועיקר בעניין זול. זה רישוי, זה משרד הבריאות,  זה מס מיוחד שמוטל על האלכוהול למעשה עוד לא התחלת לייצר ואתה כבר משלם 2 ₪ לליטר מס על האלכוהול.

אני מייצר בירה לפי מדף. אני יודע כמו עכשיו שיש פסטיבל אני מייצר קצת יותר. יש הזמנה מיוחדת, אני מייצר יותר. תהליך הבירה משלב הבישול ועד לשלב השתייה אורך כחודש וחצי. טווח מחירי הבירות שאני מייצר נע בסביבות ה- 15 ₪.  הבירות של "אביר האלה" נמכרות כאן בבית. מי שמגיע לקנות כאן הם בדרך כלל בעלי מסעדות ופאבים. גם אנשים פרטיים באים. הביקוש לבירה שלנו נוצר מהחשיפה והעדפת הציבור את הבירה שלנו על פני של אחרים.  מה שמייחד את הבירה של "אביר האלה" הוא טעמה של הבירה וכל אחת נבדלת מרעותה. מה שיפה בכל המבשלות הביתיות שכל אחד מבשל בירה שונה לחלוטין. אתן לך דוגמא. מתקיים במטה יהודה פסטיבל אוכל כפרי. כאן בצפרירים לבדה ישנן 6 מבשלות של מאכל קובה. אצל אף אחת הטעם אינו אותו הדבר ואף אחת לא עושה את הקובה בדיוק כמו שכנתה. אצל כולן הקובה נהדרת וטעימה אבל היא לא כמו אף אחת מהאחרות.  מה שמייחד את הבירה של "אביר האלה" מאצל האחרים זה התבלון. את הטעם קבענו בת שבע רעייתי ואני. כשאתה טועם את הבירה שלנו  את מרגיש וחש את החומר שממנו היא עשויה זה לא מים זה בירה את מרגיש את טעמיה את הגוף שלה את החום שהיא מעבירה ומותירה בגרון באחת תמצא דבש וצ'ילי, באחרת תמצא זרעי כוסברה. אלו בירות שכבר ביססו את מעמדן הן להיט בפאבים.

ארם מוזג לי כוס נוספת (השעון מראה אצלי 07:25…) עוד לא קרה שאני שותה בירה כאילו הייתה זו כוס הקפה של התעוררות הבוקר. הוא אומר "תטעם את הקצף, תריח אותו, תפתח ציפיות כלשהן, אם הנוזל שבכוס משלים עבורך את התחושה של מה שהרגשת בקצף אזי אני הצלחתי בבישול. אבל…אם זה לא. אם זה משהו שמרגיש לא מחובר, זה סימן שהשתמשו בחומרים שונים שאינם טהורים כמו חומרים שנועדו רק לטעם או חומרים שנועדו רק לריח. בת שבע רעייתי ואני החלטנו שהטעם הוא 60% מהבירה שלנו זה כמו שקיק של תה ככל שאתה משרה אותה בנוזל כך עוברים אליו כמה שיותר חומרי טעם וארומה משם לקחנו את זה לבירה. אצלי השיגעון לעשיית בירה נולד מהטעם. פעם טעמתי בירה אצל חבר זה הדליק אצלי את כל החושים. ואז, היה קורס אצלנו בעבודה לעשיית בירה לפני סוף הקורס כבר אמרתי למדריך תגיד לי מהר איך וכיצד עושים בירה כי אני הולך להתחיל כאן ועכשיו. מאז כבר חלפו למעלה מחמש שנים שבהם אני עושה בירה. תוכלו למצוא אצלנו גם יין העשוי מדבש הנקרא מיד. אנחנו גם עושים ליקרים רק מהפירות ומהתנובה של הצמחייה כאן במושב. הליקרים שלנו מכילים ונעשים עם הפרי בפנים ורק עם 15% אלכוהול יש לנו ליקרים ביתיים העשויים מצבר, תות עץ, שסק, פרי הדר, רוזמרין, ג'ינג'ר, למון גראס.

יצרני הבירה שהתאגדו תחת קורת הגג של המועצה האזורית מטה יהודה מובילים באיכות החיים.

מבשלת אביר- האלה

ארם דקל

מושב צפרירים

0547000512

Abeer.haela@gmail.com