דומה שהזמן לא מוסיף רק מימד היסטורי אלא גרסה חיה של תהליך התפתחותי אבולוציוני של חומצות ותרכובות ומורכבויות וטעמים.
לאיתי בן חיים מאוד חשוב להראות ולהטעים מה היינות של יקב בן חיים יכולים לתת על פני ציר הזמן.
ניכר עליו, שאלו יינות שגורמים לאיתי להתרגש.
אלו יינות שהוא יודע לספר עליהם שהוא "הכי מתחבר אליהם והכי אוהב אותם".
אלו יינות שהוא שולף ללא היסוס ממרתפי ארכיון היקב ומטעים אותם כשחזהו מלא גאווה.
כשהוא פותח את ערב היינן מול קבוצה אינטימית של כ-12- אורחים אליהם חוברים מעט מאוחר יותר גם הוריו רותי ואלי בן חיים לא יכולתי להסתלק מההרגשה שהוא מתנהג ומרגיש כמו תלמיד בית הספר בטקס חשוב אליו גם מוזמנים ההורים של התלמידים באים לראות מה יצא מ"התכשיט" שלהם, מחמירים ואוהבים כאחד צופים ומקשיבים מן הצד למתרחש, כשהאבא אלי בידענותו המקצועית הרבה, מעניק לא אחת רוח גבית באנקדוטות מעולם היין.
אולם היקב הממוזג של יקב בן חיים שהעתיק את מיקומו בחצי השנה האחרונה ממתחם היקב באזור המשתלות שבכפר אז"ר למתחם "ירוק עד" של המשתלות בואכה רמת השרון. נערך מבעוד מועד לקראת הבאים.
עד שהתכנסו כולם, הנעימה מוסיקת רקע קלה את האווירה ובת חן דיין מנהלת השיווק ומועדון הלקוחות הפרטיים הכינה באהבה רבה ובכישרון רב, כיבוד עשיר ומפתה.
שכלל קעריות של ממרח כבד על ריבת בצל העשויה עם יין דמוי פורט מרינה 2003 של יקב בן חיים מעל הממרח כבד הונחו תאנים מקורמלות ביין מרלו טרדישיין 2008 של יקב בן חיים עם הבזקים של אבקת קינמון ממעל, כמו כן עלו אצל השולחן קערות סלט טרי, ירקות אנטי- פסטי קלויים עם הבזקי מלח ולימון וחומץ בלסמי בניחוח עשבי תיבול, צלוחיות עם נקניקים, פרוסות של לחם טרי טעים ועשיר, ועל השולחן פוזרו בנון-שלנטיות בוטנים בקליפתם ודובדבנים שמנים ומתוקים בשביל הנשנוש והכיף על יד.
יותר מהכול, המטרה הייתה להציג בפני האורחים את מה שהיקב יודע לעשות הכי טוב ואלו יינות "עולם ישן" בעלי פוטנציאל התיישנות.
כמה יינות פתיחה היוו חיץ וכיול החך והפלט, לקראת היינות המתיישנים.
יקב בן חיים רוזה 2010 (הרוזה הג'ינג'י) – קרוב לשמונה תשע שנים מפתחים ביקב בן –חיים את זן הענבים הנקרא טרמינט. זהו זן היברידי (בן כלאיים) שפותח באוניברסיטת דייויס בארה"ב שהמטרה שלו הייתה לייצר ענב החי על רבע מתצרוכת המים הנדרשת לענבים רגילים. ענבי הזן ידועים בארומאטיות גבוהה ומצד שני יש להם חמיצות ומינראליות שניתן לפתח ממנה גם יין יבש וגם יין חצי יבש. צבעו ברונזה זהוב אני הייתי מכנה אותו ג'ינג'י ולא לחינם. גוון העור המנומש והשיער של היינן וצבע היין בכוס אחד הם…הוא מזכיר יין לבן, קצת מזכיר יין רוזה. הוא בפירוש איננו בעל גוון אדמדם, גם לא ורוד ובטח לא סמוק.
הוא מזכיר יותר את יינות העולם החדש הלבנים של דרום אפריקה, משהו לכיוון הגוון של תוכו של אפרסק בשל. היין נעשה מענבים הבאים מכרם מחלקה ניסיונית והוא תערובת של ענבי טרמינט אדומים ולבנים גם יחד בשל כמות מעטה יחסית שהייתה מכל אחד מהענבים. הרוזה של בן חיים איננו הרוזה הראשון של היקב ובשנים הקודמות פחות או יותר שנה כן ושנה לא, עשו ביקב יינות רוזה. אז הם היו מענבי קברנה פרנק ומרלו. זו הפעם הראשונה שענבי הטרמינט משמשים ביקב לייצור יין רוזה והוא יין זני 100%. הכרמים נמצאים בדישון ומהיין יוצרו בסך הכול כ- 800 בקבוקים, כ- 600 מהם נותרו ביקב למכירה. בהליך עשיית היין. נתן איתי בן חיים היינן לקליפות מגע מהיר ביותר וקצר ביותר עם המיץ בכדי להגיע למיצוי צבע מינימאלי בלבד. הצבע שהתקבל לקח את היין לא לכיוון הוורוד ולא האדום אלא לצד השני לגמרי לזהוב ולברונזה. אולי היין הזה הוא אפיזודה חולפת ביקב. אולי יחליטו בשנה הבאה להגדיל את הכמויות שלו. זהו יין אותו מכנים בצרפתית "וון דו סוואף" יין לצמא. יין להתרעננות. חומצי מצד אחד ומינראלי ומרווה מצד שני. לא תמצאו כאן פירותיות ואין כאן "אף משגע" של פרי אדום. יחד עם זאת היין טעים. הוא מרענן. זהו יין המתאים להפכים ולניגודיות. היין ילך עם כל אוכל ויהווה ניגוד שיעמוד היטב במשימה. תאכלו למשל אוכל חריף, תמצאו את היין מתבלט עוד יותר. זהו יין מאתגר. יין המבקש שלא יתערבו לו בתקוות להיות אחר. להיות שונה. כזה המבקש את החושים לחשוב מחוץ לקופסא.
אל תחפשו את התווית שלו. היא עדיין אפילו לא נוצרה. מחירו לצרכן 69 ₪.
יקב בן חיים שרדונה מסדרת VIN NEUF 2008 – היין עשוי 100% ענבי שרדונה. צבעו זהוב בהיר. האף מאופק במקצת. רמיזות לאפרסק לבן, פרי הדר ומלון. אין שמנוניות ואין חמאתיות לעומת זאת, היין רענן ומפגין איזון טוב בין עץ החבית לפרי. החומציות תומכת גוו. הטעם רענן. היין עגול ומהנה.
יקב בן חיים שיראז TRADISION 2008 – היין עשוי 82% ענבי שיראז והיתרה ענבי קברנה פרנק ופטיט סירה הענבים מגיעים מכרמי היקב בגליל העליון. צבעו סגול כהה. היין ארומאטי מאוד על רקע התיישנות ארוכה
בחביות פרחוניות וסיגליות ונגיעות בשר מעושן. נגיעות של קינמון ושזיף בשל עם פלפל שחור וטאץ' של שוקולד כהה ורמיזה לאדמה רטובה. ברקע תיבול של עץ אלון קלוי.
יקב בן חיים מרלו TRADISION 2004 – היין עשוי 100% ענבי מרלו המגיעים בחלקם מאזור הכרמל וחלקם מאזור הר מירון. באף פרי בשל ומורכבות טעמי פרי. בפה רעננות. היין יושן 14 חודש בחביות עץ אלון חדשות מחציתן עץ אלון צרפתי.נגיעות פטל שחור ודובדבן עם תבלינים חמים הנותנים תחושה קטיפתית חלקלקה נגיעות בהמשך של ציפורן ורמיזות למוקה. אין סימנים לגיל והסיומת ארוכה ומפתה.
יקב בן חיים GRANDE RESERVE קברנה סוביניון 2005 – היין עשוי מבלנד של כ- 90% ענבי קברנה סוביניון, השאר מרלו ופטיט סירה באחוזים משתנים. זהו יין אלגנטי ומורכב עשיר בטאנינים ללא סימני גיל. ליין פירותיות
רחבה אם כי מאופקת קמעה משולבת במינראליות. נגיעות של עץ אלון ופרי אדום עם נימה של הל וציפורן. היין יושן 28 חודש בחביות עץ אלון. תקופת היישון הממושכת בחביות כחלק מתפיסת העולם של היקב ליינות מתיישנים בעלי פוטנציאל התיישנות מעניקה ליין תיבול תבלינים ועוצמות עם בליל של טעמים כמו מוסקט, וניל, קפה, שוקולד, ועשן. 14.4% אלכוהול.
יקב בן חיים GRANDE RESERVE קברנה סוביניון 2004 – כבר בהרחה ראשונה ידעתי שזה יהיה היין שלי לערב. התחברתי אליו כמעט מיידית. מה עושה שנת בציר ליין ואיזה הבדלים
וניואנסים היא מבדלת נתן היין הזה את הדוגמא הכי טובה. אלו אותם הענבים, מאותן החלקות ואותן החביות ואותה עבודת היינן, אך השונות היא תהומית. הוא עשוי 90% ענבי קברנה סוביניון, 7% ענבי מרלו, 3% ענבי פטיט סירה. המגיעים מכרם יחידני של משפחת בן חיים על הר מירון. היין התיישן 26 חודשים בחביות עץ אלון חדשות ומובחרות. זהו יין מרשים. הדוניסטי. עשיר בטעמים ומורכבויות. המבנה של היין מצוין. עמוק. איזון נפלא בין טאנינים עץ ופרי. אין סימני גיל. נהפוך הוא הנכון הגיל כאן העניק אלגנטיות ובוקה עשיר ונעים למשך זמן רב. בזהירות הייתי אפילו מכנה אותו יין מפואר. הבטחה גדולה ותענוג אמיתי.
יקב בן חיים GRANDE RESERVE קברנה סוביניון 1999 – רציתי להבליט כאן בכותרת את שנת הבציר. כן. לא רק אני. גם איתי היינן. לא בכל יום יוצא לו לחובב היין לטעום יין בן 12 שנה. יין ישראלי בן 12 שנה.
כשהוא חלץ את הפקק מהבקבוק ניכר עליו שהוא התרגש. חולץ הפקקים היה ייחודי ונועד לבקבוקים מתיישנים עם חשש שהפקק ייפגע מחולץ פקקים סטנדרטי. הפקק שנשלף היה שלם כמעט יבש כולו למעט תחתית לחה קמעה.
צבע היין נטה לחום אטום- למחצה מושך יותר לכיוון חום – עם שאריות של אדום בקצה. סימני הגיל ניכרו ביין גם בהרחה ראשונה. יחד עם זאת הצבע נותר בחיוניותו משהו בגוון הפסטל. צבע חי ובריא. כן. גם היין היה חי. אף מסקרן ומעניין. בפה, יותר מכול, באו לי טעמים של תמצית תה. אחר כך אדמה. תבלינים קלויים. עור.זפת וגם טבק. הפרי מעט מהוסס בחיך. קשה לתאר את התחושות וראוי להדגיש שהיין לא החזיק זמן רב בכוס. מצד אחד שתיתי אותו עד כלות ומצד שני חשתי איך הוא הולך ונחלש מעלה בכוחותיו האחרונים פולים של קפה שחור. הסיום מעט קצר. התענוג ארוך. במילה אחת חוויה.
יקב בן חיים GRANDE RESERVE קברנה סוביניון 2009 – אל תרימו גבה. האורחים נדנדו לאיתי להראות להם איך נראה יין "תינוק" אחרי שהם טעמו איך נראה הסבא. היין כלל לא היה בתכנית אבל איתי נתרצה בהתלהבות רבה. אם טעימת ההשוואה בין יינות הקברנה סוביניון GRANDE RESERVE 2004 ו- 2005 אחד לצד השני הייתה מעניינת ומאתגרת אם כי הבחירה המועדפת עליי וגם על דעת רבים הייתה ללא ספק ה- 2004. כאן באה טעימה של ילד מול סבא צעיר מול זקן וה- 2009 ידע להראות את הכול ללמדך כיצד הבטחה לעתיד תתקיים. הצבע של היין מבריק, בוהק, עשיר בסגול ארגמני מלכותי ואדום בורדו. הפרי עשיר מתפרץ. שפע של פרי יער אדום ושחור בשלים, לצד ארומות של דובדבן טרי קאסיס, עשב ורמז לאיקליפטוס. היין תוקפני וטאני מאוד. תופס אותך בחך. היין לא רגוע ומבקש ממך, בעצם ממש מתחנן, שתניח לו להתיישן בשקט.
תנו להם להזדקן בכבוד הם עושים את זה בחן רב ובאלגנטיות.
שאפו.